המחיר המופרז של המחאה - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחיר המופרז של המחאה

השאלה היא מתי נהפך מחיר ל"מופרז", באילו תנאים ניתן להגדירו ככזה ואם ראוי להכיר בו כעבירה על פי חוק ההגבלים העסקיים?

5תגובות

>> המחאה החברתית הובילה לשינוי התודעה והשיח הציבורי הן ברמה התפישתית והן ברמה המילולית. אחד המונחים שנהפך לשחקן מרכזי במגרש השיח התחרותי הוא המונח "מחיר מופרז", שקיבל צביון חדש בטרמינולוגיה של דיני התחרות, אך מעורר לא מעט בעיות של הגדרה, ודאות ומיהות הרגולטור המפקח.

השאלה מתי נהפך מחיר ל"מופרז", באילו תנאים ניתן להגדירו ככזה ואם ראוי להכיר בו כעבירה על פי חוק ההגבלים העסקיים, היא סוגיה השנויה במחלוקת הן בתיאוריה והן בפרקטיקה העולמית.

היעדר הגדרה בחוק או קריטריונים ברורים למהו מחיר מופרז או מתי המחיר שחברה גובה נהפך לגבוה באופן מופרז, טומנים בחובם את הסיכון שהשימוש בו במסגרת הוראות חוק ההגבלים יחרוג מסמכותה הלגיטימית של הרשות. יותר מכך, הכללתו באופן פרשני בחוק שהוראותיו פליליות, עלולה להחליש את תמריצי ההשקעה והחדשנות של החברות במשק, לפגוע בכניסה לשוק של מתחרים וביכולתו של השוק לתקן עצמו במקום שניתן לעשות כן. זאת ועוד, מדיניות של דיני תחרות ששמה דגש על שמירת מחירים נמוכים, עלולה לצמצם את האיכות והמגוון של המוצרים והשירותים, ובסופו של יום ייצא הצרכן נפסד.

המחלוקת בעניין הפיכתו של המחיר המופרז לכלי פיקוח נוסף בידי הרשות היא חוצת גבולות. ארה"ב וקנדה, הדוגלות בתיאוריית השוק החופשי, מתנגדות להתערבות הרגולטור בסוגיה זו. בניגוד לכך, המדיניות האירופית, הנוטה להכיר באפשרות לפקח על מחירים מופרזים במסגרת דיני התחרות גם אם בפועל נעשה בכך שימוש מועט.

בישראל, רשות ההגבלים העסקיים הביעה באחרונה עמדה שלפיה קיימת לה הסמכות לפעול גם בסוגיית המחירים המופרזים נגד מי שניצלו את כוחם המונופוליסטי באופן שהפחית את התחרות. מדיניות זו היא למעשה פרשנותה של הרשות, להתנהגות האסורה על פי חוק של קביעת מחיר לא הוגן על ידי מונופול. בהיעדר הגדרה בחוק, גם ההחלטה מתי ישתמש הממונה בסמכותו ובאילו סעדים תנקוט הרשות אף היא החלטה הנתונה לשיקול דעתה של הרשות, המגבירה את האי-ודאות בחוק כלכלי במהותו.

לפי התפישה המקובלת נועדו דיני ההגבלים להבטיח שהשווקים יתנהלו באופן תחרותי והרשות אמורה להתערב כאשר נוצר כשל שוק. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמה ליתר התערבות, שהקצינה עם פרוץ המחאה וההמלצות לתת לממונה סמכות להתערב גם כאשר אין כשל שוק, אלא לשם הגברת התחרות. הקושי לקבוע מהי יעילות אופטימלית מחייב שכל התערבות רגולטורית תיעשה כאשר קיים קנה מידה לקביעת המחיר כתחרותי, שכן לא כל עלייה במחיר נובעת מבעיה של תחרות.

אל נהפוך את המחיר המופרז לחץ נוסף באשפת הרגולטור, ואת המגזר העסקי למטרה נעה בתנאי האי-ודאות. מחירו החברתי של שיתוק כלכלי אף הוא עלול להיות מופרז.

הכותבת היא מנהלת תחום רגולציה וקשרי ממשל במשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#