המדינה ישנה בעמידה כבר 87 שנה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה ישנה בעמידה כבר 87 שנה

כשהחוק נקבע ב-1925, איש לא חלם שימצאו אוצרות טבע בפלשתינה

15תגובות

חוק הכרייה קובע כי על כרייה בארץ ישראל ישולמו תמלוגים של 2% מהמכירות. כשהחוק נכתב, "ארץ ישראל" היתה אכן המונח המתאים - השנה היתה 1925, בארץ שלט המנדט הבריטי, וכריית משאבי טבע בפלשתינה הצחיחה נראתה כמו חלום רחוק.

על אף ריחוקו של החלום, הבריטים השקדנים סברו כי עליהם להסדיר את האפשרות העתידית של כרייה בארץ ישראל. מטבעו של מצב, הם הסתפקו בשיעורי תמלוגים נמוכים מאוד - המינימליים האפשריים.

ב-87 השנים שחלפו מאז, הכרייה בארץ ישראל הפכה מחלום רחוק למציאות. גם הבריטים הלכו, והיהודים ירשו את מקומם. בינתיים השתנו עוד אי אלו דברים. למשל, חברות ממשלתיות שעסקו בחיפושי מחצבים ובכרייתם הופרטו והפכו לחברות פרטיות. ובכל התקופה הזו לא חשבה מדינת ישראל שמוטלת עליה חובה כלשהי לבחון את חוק הכרייה, ולעדכן אותו.

ועדת ששינסקי, שנדרשה באופן תקדימי על ידי שר האוצר יובל שטייניץ לבחון את הנתח שמקבל הציבור הרחב מתגליות הגז בים, היתה הפעם הראשונה שבה טרחה מדינת ישראל להסתכל על חוקיה עתיקי היומים בתחומי משאבי הטבע. ועדת ששינסקי בחנה את חוק חיפושי הנפט מ-1952, הגיעה למסקנה שמדובר בחוק ענתיקה, וזה הזמן לשנותו - להוסיף מס רווח עודף הנגבה מרווחי תגליות הגז. אלא שחוק חיפושי הנפט הוא לא החוק הענתיקה היחיד בסביבה. כיל, להזכיר, פועלת על פי חוק שקובע את תנאי הזיכיון שלה. החוק הוא משנת 1961, ונקבע בו כי התמלוגים שתשלם כיל יגיעו עד ל-10%, וגם זה רק מעל תפוקה שנתית של מעל למיליון טונה אשלג. עד לאותו מועד התבקשה כיל להמשיך ולשלם תמלוגים של 5% על תפוקת האשלג שלה. בכרייה של מחצבים אחרים, כמו חול או פוספטים, מתבקשים הכורים להסתמך על חוק הכרייה הקשיש ולהתספק ב-2% תמלוגים.

כך קורה שבשנת 2009 טורח משרד התשתיות לקיים בוררות עם כיל, בנוגע לחישוב תמלוגי הפוספטים. משרד התשתיות מנצח ומקבל פסק בורר לטובתו - וכיל משלמת למדינה תוספת של 11 מיליון דולר תמלוגים בגין השנים 2000-2009. לא רק, אלא שסכום התמלוגים מתעדכן בעקבות הבוררות מ-2.5 סנט לטונה פוספט ל-26 סנט, ולאחר מכן ל-44 סנט. ללא ספק ניצחון מזהיר למדינה, עד שנזכרים כי הפוספט נסחר כיום במחיר של 190 דולר לטונה. הניצחון המזהיר של המדינה, לפיכך, העלה אותה לשיעור תמלוגים של בערך 0.3%.

כל זה קורה, כמובן, מאחר שבשום שלב משרד התשתיות לא חושב שתפקידו לבחון את חוק הכרייה, כאמור מ-1925, ולהציע חוק עדכני במקומו. היהודים בפלשתינה, כידוע, עדיין מתרפקים על ימי המנדט הבריטי - מי הם שיעזו להחליף את החוקים המנדטוריים בחוקים עבריים כשרים למהדרין?

ההתבטלות בפני הבריטים, מתברר, לא פסחה על המדינה גם כשהיא ביצעה מהלכים עצמאיים דרמטיים בנכסיה. מדינת ישראל לא היססה למכור את הזכות לחפש נפט וגז, או את הזכות לכרות אשלג ופוספטים, וזאת מבלי שהיא טורחת לבצע שינויים בחוקים הרלוונטיים. כיל הפכה מחברה ממשלתית לפרטית בשנות ה-90, מבלי שהזיכיון שעל פיו היא פעלה - ושנתפר כמובן למידותיה של חברה ממשלתית - שונה. חברות חיפושי הנפט הופרטו גם הן, בשנים שכולם חשבו שאין שום סיכוי שיימצא כאן אי פעם גז או נפט, וגם שם החוק מ-1952 נשארו בתוקפו. וכמובן, תחום הכרייה התרחב והופרט - חברת הפוספטים הפכה לחלק מכיל המפורטת - מבלי שאיש מבחין בעובדה כי בעלים פרטיים הם אלו שיסתפקו מעתה בתשלום תמלוגים עלובים של 2% למדינה.

מתגלגלים בדרך האינרציה

אין ספק, כבר 87 שנים שמדינת ישראל ישנה בעמידה, בכל הקשור להגנה על זכויותיה במשאבי הטבע שלה. אין ספק כי מדינת ישראל לא טרחה להתעורר מתרדמתה, אפילו כשהיא העבירה את הזכות לכריית משאבי הטבע לידיים פרטיות. אם מישהו זקוק שיזכירו לו עד כמה מדינת ישראל מתגלגלת בדרך האינרציה - בלי יעדים ומטרות, בלי מדדים ובדיקת עמידה במדדים, בלי תהליך קבלת החלטות מסודר, בלי ניהול - הרי שחוק הכרייה מ-1925 הוא ההמחשה לכך. גם הליך בוררות על כריית הפוספטים עצמם, גם ועדת ששינסקי וגם הליך משא ומתן נוסף עם כיל על כריית האשלג - לא עוררו את משרד התשתיות מתרדמתו לגבי אחריותו הציבורית לבחון את חוק הכרייה עתיק היומין.

אז נכון, משרד האוצר התעורר כעת מתרדמתו, והחל בהליך של בחינת מדיניות הממשלה בנוגע לתמלוגים שהיא גובה בכל התחומים. זה חשוב, אבל זוהי התעוררות מאוחרת ובתחום יחיד - ניהול התמלוגים. מה עם הניהול של שאר תחומי המדינה? באלה ממשיכה מדינת ישראל לישון בעמידה, והיא אינה צפויה להתעורר עד שלא נתעורר להבין שבלי רפורמה ניהולית בממשלה ישראל, לא תהיה למדינת ישראל תוחלת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#