לא רק כיל: האוצר בוחן את כל התמלוגים שגובה המדינה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המדינה מתעוררת

לא רק כיל: האוצר בוחן את כל התמלוגים שגובה המדינה

אגף החשב הכללי השלים סקר של כלל התמלוגים שמקבלת המדינה ממשאבי טבע ומזיכיונות בתחום התקשורת ■ במשרד מתכננים לגבש לראשונה מדיניות לתחום התמלוגים

7תגובות

לאחר שנים של הזנחה, מדינת ישראל החלה להתעורר ולטפל בסוגיית הכנסותיה מתמלוגים על שימוש במשאבי טבע. אגף החשב הכללי במשרד האוצר, בראשות מיכל עבאדי בויאנג'ו, השלים בימים אלה סקר ראשון של כל התמלוגים שהמדינה גובה. עד היום המדינה כלל לא ידעה כמה תמלוגים היא גובה, ומאילו מוצרים ושירותים.

המדינה גובה תמלוגים בתחומים רבים כמו כריית מחצבים ומתן זיכיונות בתחום התקשורת. בין היתר מדובר בשימוש במים מינרליים, חול, גז טבעי ופוספטים. זו הפעם הראשונה שבה המדינה בוחנת את נושא התמלוגים באופן רוחבי, ומנסה לקבוע מדיניות כוללת.

בהמשך לסקר הראשוני, ולאחר שינותחו ממצאיו, מתכוון משרד האוצר לבחון את מדיניות התמלוגים של ישראל: האם יש צורך לקבוע מדיניות תמלוגים אחידה, או האם ניתן להסתפק בקביעת קווים מנחים בשל השונות בתמלוגים בין התחומים השונים. כך, המדינה מתכוונת לשקול אם תוטל חובה לבחון את נתח הממשלה הכולל בכל תחום, ולערוך השוואות בינלאומיות לנתח הממשלה המקובל באותו תחום.

שאלה נוספת נוגעת לפערים העצומים בחישוב המכירות בשער המפעל, או אצל הלקוח הסופי, וניכוי הוצאות מותרות בחישוב. כתוצאה ממורכבות נוסחאות התמלוגים כיום, המדינה חשופה למניפולציות חשבונאיות של החברות.

במסגרת הדיון במדיניות תמלוגים ראויה, מתכוונת המדינה לבחון שינויים נדרשים בהסכמי תמלוגים בעייתיים. ועדת ששינסקי בחנה את התמלוגים ואת נתח המדינה הכולל בתחום חיפושי הנפט והגז, והגיעה למסקנה כי נתח המדינה שנקבע בחוק חיפושי הנפט מ-1952 אינו רלוונטי יותר ויש לעדכנו.

ההסכם עם כיל על העלאת שיעור התמלוגים שהיא משלמת בתחום האשלג בחן מחדש את הסכם הזיכיון של החברה מ-1961. על הפרק עולה כעת שאלת התמלוגים שגובה ישראל בתחום הכרייה - חוק הכרייה הוא חוק מנדטורי מ-1925, ולמרות פרק הזמן הרב שחלף המדינה לא נדרשה לבחון את סבירותו והתאמתו למציאות העכשווית.

בנוסף, מעתה יחויבו חשבי כל משרדי הממשלה לבדוק מדי שנה את התמלוגים המתקבלים, ולוודא כי אלה משולמים בהתאם להסכמים. בעקבות בדיקה שערכה המדינה בנוגע לתמלוגים שמשלמת כיל בתחום כריית האשלג היא העלתה טענות קשות בדבר תשלום תמלוגים שלא על פי הנוסחה שנקבעה. טענות אלה נמצאות כיום בבוררות. טענות דומות כלפי כיל בנוגע לכריית הפוספטים הסתיימו בבוררות ב-2009. הבורר חייב את כיל לשלם למדינה עוד 11 מיליון דולר.

בר און דניאל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#