תפסיקו להעריץ את פינלנד - כלכלת ישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תגובות למוסף השנתי

תפסיקו להעריץ את פינלנד

מבחני פיזה, שעל פיהם קובעים את מידת ההצלחה של החינוך במדינה, אינם מדד טוב

11תגובות

תוכנית המקור בערוץ 10, מאות מאמרי דעה, תחקירים וכנסים - כולם מצביעים על מדינות סקנדינוויה, שיאניות מבחני פיזה, כעל מודל לחיקוי למערכת החינוך הישראלית. הישגי התלמידים שם וכאן מוצגים בחיתוכים סטטיסטיים שונים ומשונים, וחידת ההצלחה הפינית זוכה לסיקור במאמרים אקדמיים לרוב.

גיליון MarkerWeek מהשבוע שעבר תיאר בהרחבה את הלסינקי הקפואה, ועמד על ההבדלים הרבים בין מערכת החינוך הפינית לזו הישראלית. ואולם, לפני שמאמצים את המדיניות הפינית ככתבה וכלשונה, יש לבחון אחד לאחד את כל ההבדלים המובנים בין המדינות.

אייל טואג

לאחר 63 שנות קיום, ממוקמת ישראל במקום של כבוד במפה העולמית עם עשרה פרסי נובל, בעוד לפינלנד שניים בלבד - אחד לשלום ואחד לספרות. האקדמיה הפינית אינה מוזכרת כאחת מהשיאניות של זכייה במענקי מחקר אירופיים, וגם בתחום הקניין הרוחני ויישומו בתעשייה מובילה ישראל על פני המדינה הצפונית. כל זאת בשעה שעוגת התקציב בשתי המדינות מתחלקת באופן אחר לגמרי - בעיקר משום שישראל ניצבת בקביעות מול איום קיומי, בעוד פינלנד נהנית מהשלווה הסקנדינווית המפורסמת.

גם מבחינת הרכב האוכלוסייה התמונה שונה: מערכת החינוך בישראל מפוצלת לזרם ממלכתי, זרם דתי וזרם חרדי, ומתמודדת עם גלי עלייה גדולים מרחבי תבל, בעוד מדינות OECD, ובכלל זה המדינות הסקנדינוויות, הומוגניות יותר ונהנות משיעור גבוה במיוחד של מסיימי תיכון.

ואולם השאלה החשובה היא מה משמעות ההצלחה של מדינות כפינלנד במבחני פיזה. הרציונל של OECD טוען שהצלחה במבחני פיזה היא ניבוי מוצלח לאיתנות כלכלית עתידית של המדינה, כלומר שהישגי תלמידים במדעים ובמתמטיקה הם תנאי להתקדמות ולשגשוג עתידיים. טענה זו אינה נכונה משני טעמים. הראשון הוא שתוכנית הלימודים הנבחנת בפיזה אינה רלוונטית בהכרח להתקדמות טכנולוגית עתידית. השני, והמהותי יותר, הוא שמטרת החינוך היא לייצר אזרחים תורמים ואחראיים, ערכיים ובעלי יכולת הסתגלות לחיים בחברה המודרנית. לגמרי לא ברור כיצד ציון מעולה במבחני פיזה מקדם מטרה זו.

פופוליזם מוגדר על פי רוב כסגנון פוליטי הפונה אל הציבור הרחב, תוך שימוש במסרים פשוטים וקליטים. הפופוליזם מכוון את מסריו לדאגות החברתיות והכלכליות של הציבור, ונוטה להציע פתרונות קסם לבעיות הרות גורל. השנה האחרונה היתה שנת הצדק החברתי ושנת ההשוואה בינינו לבין מדינות אחרות. מסוכן ללכת אחרי הצעות פופוליסטיות, גם כאשר הן מאוירות בילדים בלונדיניים מחלקו הצפוני של כדור הארץ.

הבעיה המרכזית של מדינת ישראל נעוצה לאו דווקא בחינוך, אלא בחברה, שחלקים רחבים בה אינם נוטלים חלק בזכויות ובחובות הכלליים; החינוך אינו אלא מראה המשקפת את פני החברה. מובן שעל תלמידי ישראל להמשיך להשתתף במבחנים הבינלאומיים, אבל בשום פנים ואופן אין להעמיד את חזון החינוך כולו על שיפור הישגיהם במבחנים אלה.

הכותבת מלמדת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#