3 מבכירי CFL מסבירים למה התשתיות בישראל הן הדבר הבא - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

3 מבכירי CFL מסבירים למה התשתיות בישראל הן הדבר הבא

"הטיפול של ישראל בריכוזיות יוצר הזדמנות למשקיעים הזרים"; לשיטתם, המונופולים יפזלו בקרוב לחו"ל, תגליות הגז ישנו את כללי המשחק והתחבורה ארכאית - אבל אטרקטיבית לכספי הפנסיה; בנק CFL פותח שלוחה בישראל

תגובות

לפני חודשיים ביצעה ענקית התחבורה הצרפתית SNCF מהלך עסקי ראשון על אדמת ישראל כשרכשה 20% ממניות פרויקט המטרונית בחיפה תמורת כ-20 מיליון שקל. מאחורי הכניסה המפתיעה של אחת מקבוצות התחבורה הגדולות בעולם לשוק התחבורה המפגר למדי של ישראל, עמד בנק השקעות צרפתי קטן בשם CFL. את הבנק מנהל אריה פלאק, יהודי צרפתי ששימש שנים מנהל ההשקעות של סיטיבנק בתחום התשתיות האירופי, עד שהחליט ב-2008 לנצל את הידע שצבר בנישת התשתיות הבין-לאומית לצורך הקמת זרוע להשקעות ולייעוץ פיננסי בתחום.

לפני שנה החליט פלאק להקים שלוחה של הבנק בישראל. הוא חבר אל ז'יל דרמון, פעיל ותיק בענף ההון סיכון הישראלי בתחומי הביו-טק והקלינטק, ומינה אותו למנכ"ל השלוחה של CFL בישראל, שזכתה לשם לביא קפיטל. לתפקיד יו"ר השלוחה מונה מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב. "יש התלהבות גדולה בקרב הגופים המוסדיים ובקרב חברות התשתית", אומרים השלושה בראיון ל-TheMarker. "בכל מקום שביקרנו בו אמרו שזה מה שחסר עכשיו. יש תחושה של רצון ללמוד ולהתקדם".

ללמוד מה ולהתקדם להיכן?

"אנחנו מביאים מומחיות פיננסית לתחום התשתיות", מסביר פלאק. "הערך המוסף שלנו מתבטא בשני תחומים: משיכה של תאגידים ומשקיעים זרים לשוק התשתיות בישראל, ועבודה עם קרנות פנסיה. אנחנו חושבים שהמודל הטוב ביותר עבור הקרנות הוא להחזיק ישירות בנכס, ואנו מאמינים שכדי להצליח בכך הן צריכות בנק השקעות מקצועי. הרובד השלישי של הפעילות שלנו הוא בעזרה לתאגידים המקומיים להרחיב את פעילותם בחו"ל. לאור האווירה הנוכחית בישראל, שבה נראה שכמה מהם שהפכו לקונגלומרטים יצטרכו לקבל החלטות לגבי המשך פעילותם - נציע למנף את הידע והיכולות שלהם לחו"ל, בדרך לבניית חברת טבע שנייה - כי זה מה שהכלכלה של ישראל צריכה".

"צמיחה אסייתית ורגולציה אירופית"

הקהילה האירופית ייסדה לפני שנתיים קרן (InfraMed Infrastructure Fund) בהיקף של 385 מיליון יורו להשקעות בתשתיות במזרח התיכון. CFL ייעץ לקרן והצביע על ירדן, ישראל, טורקיה ומרוקו כשווקים האטרקטיביים להשקעות.

בעוד השכנות של ישראל מעכלות את תוצאות "האביב הערבי", החליט בינתיים CFL להיכנס עצמאית לישראל.

למה להתחיל דווקא בישראל?

דרמון: "בנק השקעות מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: אמון, מקצוענות ותדמית. אני חושב שהצוות שלנו נותן לאריה הרגשה נוחה לפתוח סניף בישראל. אני מכיר אותו כבר 25 שנה, ואין צורך להציג את התרומה של ירום ליוזמה שכזו. נוצר עיתוי מתאים להקמת השלוחה, כי יש הרגשה שהשוק הישראלי - בכל הקשור לתשתיות אנרגיה, תחבורה או טלקום - נמצא ערב שינוי מהותי שבו יהיה לנו תפקיד מרכזי בעיצובו מחדש. השילוב האידיאלי שאנו מציעים בין חזון אסטרטגי וראייה מאקרו כלכלית לבין יכולת ביצוע במיקרו הוא ייחודי, ומאפשר לנו למצב את עצמנו בחזית המהלך".

אריאב: "אנחנו ניצבים בנקודת זמן ייחודית. העמידות הבסיסית של הכלכלה הישראלית, עמידתה במשבר האחרון וניהול כלכלה אחראית לאורך השנים הביאו לכך שתנאי המאקרו של ישראל - גם אבסולוטית וגם ביחס לעולם המערבי - הם יוצאי דופן.

"קומה אחת למטה, בתחום התשתיות, אפשר לדבר על ישראל בשני מובנים: פיגור משמעותי שבשנים האחרונות מנסים להדביק אותו; והיווצרות שוק גז שתביא לקפיצת מדרגה בזכות יצרני החשמל הפרטי. הגז ישנה את כללי המשחק בישראל באופן משמעותי. המרכיב השלישי הוא כסף מוסדי בקנה מידה גדול שרואה הזדמנות בהשקעות יציבות וארוכות טווח בתשתיות.

"שלושת האלמנטים האלה יוצרים פה הזדמנות לעשות יותר, אלא שמה שחסר זה ידע ייחודי של התחום הזה שהתפתח בעיקר באירופה. את הידע הזה חשוב להביא לישראל, כי נושא המימון הולך להיות אתגר הרבה יותר משמעותי בהינתן מגבלות רגולטוריות דוגמת תקנות באזל, סולבנסי וועדת חודק - שהופכות את דרך המימון הנכונה לאתגר - וגם בכלל, נוכח התנודתיות בכלכלה העולמית. כאן CFL יכול לתת ערך מוסף, וזה מה שמשך אותנו".

יונל כהן, היו"ר היוצא של חברת ביילסול השקעות

פלאק: "אגב, אנו כבר היועצים האסטרטגים והפיננסים של נתג"ז ומתעתדים להרחיב פעילותנו באזור. אני די משוכנע שישראל וקפריסין יהדקו בשנים הבאות את יחסיהן בדומה לשותפות שנוצרה בין נורווגיה ואנגליה בים הצפוני. הכיוון יהיה יצוא גז, מה עוד שקפריסין חברה באיחוד האירופי".

לאור המתקפות מבית על ואוליה ואלסטום מצד גופים פרו-פלסטינים, אין חשש בקרב משקיעים זרים להשקעות בישראל?

פלאק: "אני לא חושב שיש מחלוקת לגבי השקעות בישראל. המחלוקת מתחילה כשאתה נוגע בירושלים. אני מכיר את ואוליה שנים, ומעולם לא היתה בעיה עם פעילותה בישראל - עד שנודע כי תפעיל את פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. גם GDF וטלקום איטליה מסתכלות בחיוב על השקעות כאן".

מה לגבי השינויים הרגולטורים התכופים וכינון הוועדות השונות לבחינת שינוי כללי המשחק במשק. אי היציבות לא מרתיעה אתכם?

אריאב: "החשש מאי בהירות רגולטורית קיים. את הביטחון למשקיעים אתה יכול לתת קודם כל בכך שאתה מפגיש אותם עם כל הגופים הרלוונטיים - ואמנם אריה נפגש איתם, ובסך הכל התגובות לכניסתנו היו בהחלט חיוביות. בעיות רגולטוריות זה טיבו של התחום. זה לא ייחודי לישראל. מי שמתעסק בתשתיות זה לחם חוקו".

פלאק: "במבט מהחוץ ישראל היא שוק קטן למדי עבור השחקנים הגדולים. השחקנים העולמיים מסתכלים על שלושה פקטורים: גודל השוק והתמ"ג שלו, הצמיחה, והידידותיות של המסגרת הרגולטורית. אם היו מסתכלים רק על המרכיב הראשון - היו פוסלים את ישראל מיד, אבל לפי הקריטריונים האחרים, ישראל היא שוק מאוד אטרקטיבי. בעיני משקיעים אירופים, לישראל יש צמיחה אסייתית ורגולציה קרובה לזו האירופית. הסימנים בתחום האנרגיה מאוד מעודדים. ענף תחבורה הוא ארכאי ומסובך, אבל עדיין אטרקטיבי. התחום היחיד שלגביו יש לי שאלות הוא הטלקום, כי שם הרגולציה עדיין משתנה".

מה לגבי הריכוזיות במשק? מדוע שגוף זר ירצה להיכנס לשוק שנשלט בידי מספר קבוצות מועט ונתמך בשני בנקים בלבד?

אריאב: "נושא הריכוזיות מבחינתנו זו הזדמנות. מציאות שבה נוצרת מחויבות לחשוב על השקעה באקוויטי (הון) מן החוץ נותנת לנו יתרון, מה עוד שתקנות באזל והגדלת הלימות ההון של הבנקים או החרפת מגבלות לווה בודד מחייבים גיוון גם במקורות המימון, וגיוון שכזה משמעו מימון מבחוץ".

"חברות הפנסיה מכות את קרנות ההשקעה"

לפלאק ניסיון מקצועי עשיר למדי בענף התשתיות הגלובלי. הוא החל את דרכו בבנקאות ההשקעות ב-1990 בצוות מימון הפרויקטים של הבנק הצרפתי סוסייטה ז'נרל, עסק בענף התקשורת באנגליה, ליווה תחנות כוח בפורטוגל ומתקני גז טבעי באיטליה. כמו כן שהה שנה באוסטרליה, שם ליווה את הפרטת חברת החשמל בוויקטוריה, עבר להודו כדי ללוות יצרני חשמל פרטיים, ומשם התגייס לסייע לחברות במזרח אסיה במשבר הפיננסי העולמי. בין היתר, ליווה פלאק גם את הנפקת ואוליה הצרפתית ואת הפרטות חברות האנרגיה הלאומיות EDF ו-GDF.

את ביקורו בישראל ניצל פלאק לביקור משפחתי בזכרון יעקב. את הדרך לשם מתל אביב העדיף לעשות בנסיעה ברכבת. "השירות היה סביר", הוא עונה בחיוך כשנשאל על החוויה, וממהר להתייחס לוויכוח שמתנהל בישראל סביב כדאיות ההשקעה בתשתית המסילתית: "אני מאמין שהיצע יוצר ביקוש. אם פוליטיקאים צרפתים היו מגיעים לכאן, הם היו מעודדים קו רכבת לגליל כדי לעודד שם צמיחה ומעבר אוכלוסייה. בישראל, משום מה, נראה כאילו הרכבת נבנית לפי הביקוש. אני מקווה שזה ישתנה. נפגשתי עם אורי יוגב (יו"ר רכבת ישראל, א.ב.) והתרשמתי ממנו לטובה".

עם מי עוד נפגשת?

"נפגשתי עם עופר קוטלר (מנכ"ל שיכון ובינוי, א.ב.) והיה מרשים. יש לו מחשבה ברורה לאן הוא רוצה לקחת את החברה שלו, וידע טוב לגבי מה שקורה בעולם. נפגשתי גם עם אהרון פוגל ויונל כהן (יו"ר ומנכ"ל מגדל, א.ב.). יש להם אמונה חזקה בהשקעות בתשתיות בישראל ובחו"ל".

האם תייסדו קרן להשקעות מוסדיים בתשתיות?

אריאב: "לא נקים קרן של גופים מוסדיים. הניתוח שביצענו הראה שקמו שתי קרנות שיודעות מה הן עושות (תש"י ונוי, א.ב.). להכניס בתקופה כזאת קרן שלישית נראה לנו לא נכון - ואולי זה ישתנה בעתיד. אנחנו יכולים להביא את הניסיון ואת הידע שנצבר בחו"ל, להביא את שיתופי הפעולה עם גופים משמעותיים מחו"ל שיכולים להיכנס לפרויקטים - גם במימון וגם כמשקיעים אסטרטגים. מעבר לכך, אנחנו מאמינים שנוכל להיות כתובת לכסף מוסדי ישראלי שירצה לחפש דרכו לפרויקטי תשתית בחו"ל לשם גיוון אפיקי ההשקעה".

מדוע שגופים מוסדיים שמרנים יפנו את כספם להשקעה ארוכת טווח בענף תשתיות שסובל אף הוא באחרונה מחיכוכים בין היזמות הפרטית לרגולציה?

פלאק: "אתה חייב לבחון את זה בראייה גלובלית. משקיעים בתשתיות לא מחפשים תשואות גבוהות ומסתפקים ב-8%-16%. זה הטווח הרצוי כיום בעולם. עד לפני עשור, עולם ההשקעה בתשתיות היה דרך פרייבט אקוויטי בלבד. קרנות הפנסיה ייעדו רק 5%-6% מהכסף להשקעות בפרייבט אקוויטי - ורק חלק מזה הלך לתשתיות. אבל במהלך המשבר, קרנות פנסיה, חברות נאמנות וחברות ביטוח, הסתכלו על ההחזרים שקיבלו מההשקעות שלהם בתשתיות לעומת ההשקעות בפרייבט אקוויטי, וראו שהתשתיות שמרו על כוחן. כל קרנות הפנסיה שאנחנו מדברים אתן על השקעות ב-2012 מגדילות את ההשקעה בתשתיות.

"השוק הזה נחלק בין אלה שמשקיעים דרך קרנות לאלה שמשקיעים ישירות. הגישה הראשונה שנויה במחלוקת, מאחר שהקרן מבטיחה אמנם 6% לאורך חיי ההשקעה, אבל לפי המודל בשלוש השנים הראשונות אתה לא רואה דבר, שבע שנים לאחר מכן תקבל 8%, ואת היתרה תקבל במימוש. זה לא מה שכסף מוסדי מחפש, כי הוא צריך תזרים קבוע. לכן כיום מחפשים מודלים קצת יותר מתוחכמים, והגישה החדשה היא זו של הרכישה הישירה. רשת קווי הולכת החשמל בגרמניה למשל, נמכרה בידי Eon האיטלקית לקונסורציום של קרנות פנסיה שחיפש אחר אחזקה ל-25 שנה, והכה את כל הקרנות שהתעניינו ברכישה".

סלמן אמיל

ישנה תחושה כי עידן ה-P.P.P (שיתוף פעולה ציבורי פרטי) נכנס להקפאה, ויש חזרה לפרויקטים במימון ממשלתי.

דרמון: "זה נכון שבתחום התחבורה המטוטלת חוזרת לפרויקטים תקציביים, אבל בהשקעות ארוכות טווח - כמו למשל בענפי התקשורת או האנרגיה - המגזר הפרטי הוא שיעשה את העבודה. אגב, יש גם חברות ממשלתיות שיכולות להיעזר בשירותנו כדי לקבוע אסטרטגיות מימון".

פלאק: "ה-P.P.P לא מת. יש מחלוקת לגביו בבריטניה, אבל בשאר אירופה אנו צופים הפרטות והגדלת השקעות. מצבה של ישראל שונה, כי אולי יש לה את הפריווילגיה להעביר בשנים הקרובות תקציבים למימון פרויקטים - אבל זה בוודאות לא המצב באירופה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#