הכוח השחית את מנהיג הפועלים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכוח השחית את מנהיג הפועלים

הגיע הזמן שיחזיר את המפתחות ויילך לחביביו הטייקונים

9תגובות

5 שנים עברו על עופר עיני בריקודים. האיש העממי, לכאורה, מבאר שבע, הצליח במקום שבו נכשל קודמו הלוחמני עמיר פרץ - ושבר את היריבות המסורתית בין ההסתדרות, המעסיקים והממשלה.

עיני מדבר פשוט, אבל הוא איש מתוחכם מאוד. הוא לא איים בשביתות על כל צעד, הצליח לקיים חברות אמיצה עם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ושיכנע גם את האוצר שאפשר להסב לשולחן עגול היסטורי ולסגור דברים לטובת כל הצדדים, מבלי לפגוע במשק.

את מפלגת העבודה הוא הכניס לקואליציה במו ידיו, פחות או יותר. במקביל, הוא ביצר את מעמדו בהסתדרות. הוועדים הגדולים מצדיעים לו, בעיקר כי הם יודעים היכן מרוחה החמאה, ובתוך ההסתדרות אין לו אופוזיציה. באחרונה קיבל לא מעט ליטופים לאגו במופע מביך שערכה לכבודו יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', כשמונה שוב למועמד המפלגה להנהגת ההסתדרות.

ההצלחות האלה בילבלו אותו. אם בעבר עוד נדמה היה שמדובר באדם ערכי, שטובת הפועלים לנגד עיניו, הרי שבשנה האחרונה, השישית להנהגתו, צץ ועלה אופיו האמיתי: יו"ר ריכוזי שדואג בעיקר לאנשי שלומו, מטפח קשרים עתידיים לא בהכרח ראויים, ובעיקר חושב על מעמד העובד באופן סלקטיבי.

בזמן מחאת הקוטג' נאלם עיני דום, וכשהוקמו האוהלים נשמעו קולות רבים, אבל זה של עיני, קול כמעט טריוויאלי בסיטואציה שמוביל המעמד העובד, לא נשמע. הוא ישב על הגדר וצפה, בדק מה המחאה יכולה לעזור לו במקום ההפך, וכשהבין שהכותרות חומקות לכיוון דפני ליף, ניסה לחדור להנהגה החדשה ולהוביל אותה, לרוע מזלו ללא הצלחה.

לרעתו תיזכר גם הפגנת המחאה שקיימה ההסתדרות בניסיון לקפוץ על העגלה - הפגנה של פעם, בהוראה של אנשי הוועד ובאוטובוסים מאורגנים, שלא היתה רלוונטית למחאה שהציפה את הרחובות. עיני איבד נקודות כשנטש את העובדים הסוציאליים, וגם המאבק המתוקשר של חיפה כימיקלים הוכיח כי עיני עושה מה שטוב לעיני. למשל, הוא הורה לוועדים הצפוניים לא להפגין סולידריות כלפי השביתה, והם צייתו (בהסתדרות מכחישים נמרצות את העניין). "מנהיג הפועלים" הוכיח שיש לו אג'נדה, והיא לא בהכרח טובת כל פועל.

מעבר לכשלים המקצועיים תפסה השנה את העין ה"חצר". סוף-סוף יצאה לאור מערכת היחסים עם רוית דום. במשך שנים התנהלה דום כמלכה בחצר ההסתדרותית, והשנה זכתה לנהל את רשת עמל של הארגון. אחיו של עיני מנהל את הסיעה בהסתדרות, חבר אחר קיבל את ניהול הוצאת עם עובד ועיני עצמו חי בדירה נאה שנקנתה מכספי הפועלים - שהם גם אלה שמשלמים את חשבונותיה. גם מקורבים אחרים זכו. חברת פילת נהפכה למעוז בוגרי ההסתדרות, שם סודרה משרה לאח אחר של עיני. אח אחר עובד אצל נוחי דנקנר, כמו גם בנו שעבד בחברה אחרת של הטייקון. עיני משך בחוטים, והם נענו, אבל באווירה הציבורית השקופה של היום, התנהלות מהסוג הזה מוקעת ומוקאת.

"הכוח משחית" אומר הפתגם הידוע, ואת עיני הוא השחית עוד יותר. הגיע הזמן שיעזוב את תפקידו החשוב, ויילך לחביביו הטייקונים. לפועלים הוא כבר לא יכול לעזור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#