הממשלה תעביר הרפורמה בבריאות הנפש באמצעות צו - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

הממשלה תעביר הרפורמה בבריאות הנפש באמצעות צו

במסגרת הרפורמה תועבר האחריות על שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים ■ מסתמן: המדינה תעביר לקופות 500-400 מיליון שקל

19תגובות

>> משרדי הבריאות והאוצר מתכוונים לעקוף את הליך החקיקה ולקדם את הרפורמה בבריאות הנפש, שביצועה מתעכב כבר 17 שנה בכנסת, באמצעות הוצאת צו ממשלתי - כך נודע ל-TheMarker.

יוזמת המדינה קיבלה בשבוע שעבר דחיפה מצד בג"ץ, שהורה למדינה להשיב בתוך חודשיים כיצד היא מתכוונת לקדם את הרפורמה, שבמסגרתה אמורה לעבור האחריות על שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. יישום הרפורמה תקוע מ-1995.

בדיון הבהירו השופטים אליעזר ריבלין, אליקים רובינשטיין ועוזי פוגלמן למדינה כי אין היא יכולה להתעלם מצו על תנאי, התלוי ועומד נגדה כבר מ-2005 ומורה לה לפעול לאלתר לקידום הרפורמה, וכן מהחלטות הממשלה עצמה לאורך השנים לקדם את הרפורמה.

בעקבות ההחלטה אמר ל-TheMarker מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, שהכריז עם כניסתו לתפקיד כי קידום הרפורמה היא אחת מהמשימות המרכזיות שלו, כי "החקיקה מתעכבת, ולאחר שהחוק תקוע שנים ארוכות בוועדות הכנסת, אנחנו לא בטוחים שהוא יכול לעבור במסלול הזה. מדובר בחקיקה מורכבת ביותר, שכוללת הרבה בעיות שלא צולחות את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בסמכותה של הממשלה לבצע את הרפורמה בצו על פי חוק (לפי סעיף 69 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; ר.ל.ג). אנחנו נמצאים כעת בדיונים בין משרדי האוצר, הבריאות וקופות החולים, ואף הודענו על כך לבית המשפט".

מסתמן כי המדינה מוכנה להקצות לרפורמה כ-400-500 מיליון שקל, שיעברו לקופות, ומכיוון שהאחריות להפעלת השירותים תעבור לקופות - יובטח גם מנגנון עדכון תקציבי (כפי שקיים כיום בקופות, אך לא בתקציבי המשרד), שמשמעותו תוספת של עוד עשרות מיליוני שקלים בשנה.

העברת הרפורמה באמצעות צו היא משימה לא פשוטה: לצד הצו, שיורה על העברת השירות לאחריות קופות החולים, יידרש משרד הבריאות להוציא חוזרי מנכ"ל והנחיות, שיפרטו את הרפורמה לפרטיה הקונקרטים, שעליהם מתווכחים הגורמים המקצועיים והמדינה כבר שנים. המחלוקות הן על סוגיות כמו מספר הטיפולים בשנה, כיצד יסופק השירות ועל ידי מי, היקף הזכאות לטיפולים ועוד.

בנוסף, כללי ההתחשבנות בין קופות החולים למוסדות הפסיכיאטרים שאינם שייכים להן יידרשו להיות מוסדרים בחקיקה נפרדת. כן צפויה הממשלה להתמודד עם עתירות לבג"ץ שיגישו מתנגדי הרפורמה, בהם פורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש. עם זאת, נראה כי במשרדי הבריאות והאוצר ובקופות החולים נחושים להעביר את הרפורמה, ולשים סוף לסחבת ארוכת השנים בביצועה.

רבע מיליון איש נפגעים

הדיון בבג"ץ נערך במסגרת עתירה שהגישו ב-2005 שישה עותרים - ארגון בזכות; עמותת עוצמה - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש; צביאל ודליה רופא, המייצגים מטופלים; שר הבריאות לשעבר נסים דהאן; וחברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי, שעמדה מאחורי קידום ויישום חוק שיקום נכי נפש בקהילה. העותרים דרשו לקדם את יישום הרפורמה.

"מצב המעבר" - שבו הרפורמה נמצאת על שולחן הדיונים אך אינה יוצאת לדרך - הביא לכך ששירותי בריאות הנפש בישראל מידרדרים: לפי נתוני משרד הבריאות ומבקר המדינה, כרבע מיליון איש שזקוקים לשירותי בריאות הנפש נפגעים מהיעדר שירותים זמינים בקהילה. פחות משליש מהמבוגרים וכרבע מהילדים הזקוקים לשירותי בריאות נפש זוכים לטיפול במסגרות הציבוריות המופעלות כיום בקהילה. שאר הנזקקים לא מקבלים טיפול, או שנדרשים לשלם סכומים גבוהים בשוק הפרטי. בישובים רבים, בייחוד בפריפריה, אין מרפאות ציבוריות, וגם היכן שפועלות מרפאות, התור אורך חודשים רבים.

לדברי פרופ' אלי שמיר, יו"ר עוצמה, "פחות משליש מהנזקקים לטיפול נפשי זוכים לקבלו במסגרת הציבורית, ולפי נתוני משרד הבריאות, מספר המטופלים והטיפולים ירד ב-20% ב-5 השנים האחרונות. כך, בעוד שבעולם המערבי ובמחקרים מקובל ש-4%-5% אחוז מהאוכלוסייה זקוקה לטיפול רפואי נפשי בכל שנה, בשנים שנסקרו, מספר המטופלים בישראל היה נמוך מ-1% מהאוכלוסייה. כל האחרים נותרים ללא טיפול, על הנזק הכרוך בכך, כולל אשפוזים רבי סבל ויקרים שניתן היה למנוע, או מטופלים בשוק הפרטי היקר להחריד".

עם כניסתו לתפקיד אמר גמזו: "אני רואה איך המערכת הכללית זוכה לסל מוגדר, תקצוב וקידום, בעוד שבחצר האחורית של מערכת הבריאות ניצבת מערכת בריאות הנפש, שלא זוכה לכל אלה". גמזו הוסיף כי "משרד הבריאות הוא גם הרגולטור, גם המשלם וגם המבצע, וגם זה שאומר לעצמו: אני לא יכול לעשות את מה שמבקשים ממני. בגלל המורכבות הזו אני תומך ברפורמה". ואולם, עד כה, שנתיים מאוחר יותר, לא חלה כל התקדמות בעניין.

שמיר מפנה אצבע מאשימה כלפי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שלדבריו נוקטת בסחבת מכוונת כדי לטרפד את הרפורמה: "הכנסת היא הגורם לעיכוב, ובראש ובראשונה יו"ר ועדת העבודה, ח"כ חיים כץ, שקיים בשנה וחצי האחרונות רק ארבעה דיונים, שהיו בזבוז זמן, נסבו על השקפות עולם ולא עסקו בקידום החקיקה. מחינו בפני היועץ המשפטי של הכנסת ובפני יו"ר הכנסת, אך ללא הועיל. במושב החורף הנוכחי לא התקיים ולא מתוכנן להתקיים שום דיון בחקיקה. כץ מתרץ זאת בכך שזה לא מעניין את חברי הכנסת".

ח"כ חיים כץ מסר בתגובה: "נושא הרפורמה בבריאות הנפש לא ירד ולא יירד מסדר יומה של הוועדה, עד אשר יבוא על פתרונו הראוי. הוועדה בראשותי תאשר את הרפורמה רק לאחר שנוודא כי כל התקציב הדרוש יוקצה לעניין כה רגיש. עדיין ניטש ויכוח בין משרד הבריאות לבין משרד האוצר לגבי עלות הרפורמה; על פי הערכות משרד הבריאות, דרושים למעלה מ-400 מיליון שקל עבור המהלך, ואילו משרד האוצר תיקצב את הנושא ב-250 מיליון שקל. לא ניתן ידנו לפגיעה באוכלוסייה החלשה ביותר בישראל. רפורמה, כשמה, אמורה להביא שינוי ובשורה של ממש, ובאין תקציב הולם, היא טובה רק בתיאוריה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#