למרות טעות האוצר: הממשלה אישרה מיתווה ההסכם עם כיל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות טעות האוצר: הממשלה אישרה מיתווה ההסכם עם כיל

המשנה ליועץ המשפטי בדיון סוער: התנגדויות ודיון ממושך ידחו את ההכרעה עד למועד שבו לא ניתן יהיה להציל את בתי המלון בים המלח ■ יחימוביץ': הסכם אומלל, המותיר לציבור פירורים מאוצרות הטבע השייכים לו

37תגובות

הממשלה אישרה היום את המיתווה שהציג משרד האוצר בעניין כיל (כימיקלים לישראל). ההכרעה התקבלה בעקבות דברים שאמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט. הדיון נמשך ארבע שעות. המתנגדים היחידים היו שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן.

כמו כן אישרה הממשלה הקמת צוות להקמת קרן יעודית לשימור ופיתוח ים המלח. היקף הקרן, מקורותיה וחלוקת הכספים במסגרתה יובאו לאישור הממשלה 45 ימים.

מקורות שהשתתפו בדיון ציינו, כי במשך ארבע שעות התנהל דיון סוער, עד שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, סקר את היתרונות באישור ההסכם והסיכונים באי אישורו. לדברי המקורות, הנחת העבודה שהכריעה את הכף  היתה שהתנגדות ודיון משפטי ממושך ידחו את ההכרעה, כך שלא ניתן יהיה יותר להציל את בתי המלון.

האוצר מודה בטעויות

עוד כתבות בנושא

ביום חמישי הודה משרד האוצר כי הנתונים שהציג במסיבת העיתונאים לגבי הנתח של הממשלה ברווחי כיל היו שגויים, וכי הנתונים האמיתיים נמוכים הרבה יותר. בשקף שהציגו באוצר נטען כאילו נתח הממשלה מרווחי כיל כיום הוא 36.5%, והוא צפוי לגדול ל-49.2%-57.2% בעקבות הסכם הפשרה עם החברה וכתוצאה משינויי מסים שנעשו בשנים האחרונות (הוצאתה של כיל מחוק עידוד השקעות הון, העלאת המס על דיווידנד). בפועל, נתח הממשלה מרווחי כיל כיום הוא 18.5%, והוא צפוי לגדול לאחר יישום ההסכם ל-25%-33.5% בלבד - שיעור נמוך בהרבה מהנתונים שהציג האוצר שלשום.

הסיבה העיקרית להבדל בנתונים היא שהאוצר כלל בהם גם הכנסות מדיווידנד. כמו כן, עדיין לא ידוע מה יהיה שיעור מס החברות הסופי שתשלם כיל, לאחר שהיא הוצאה מחוק עידוד השקעות הון.

האוצר טעה גם בהערכת הכנסות המדינה מתמלוגים בעקבות ההסכם. כיום כיל משלמת תמלוגים של 5% על כל תפוקת האשלג שלה. בהסכם נקבע כי כיל תמשיך לשלם 5% על תפוקה של עד 1.5 מיליון טונה אשלג, ותמלוגים של 10% על שאר התפוקה (4.2 מיליון טונה). ממוצע התמלוגים החדש של כיל, לפיכך, צפוי להסתכם ב-8.2% מהמכירות.

בנתונים שהציג האוצר נכללה אמנם הערכת תמלוגים חדשה של 8.2%, אבל במצב הקיים הוצג כי שיעור התמלוגים המשולם על ידי כיל הוא רק 3.5% מהמכירות. בפועל היקף התמלוגים המשולם על ידי כיל נמוך ב-30% מהשיעור הרשמי, וזאת בשל העמסת הוצאות שונות על גבי התמלוגים (וזאת עוד לפני טענות המדינה, כי כיל מתחמקת מתשלום של תמלוגים על מלוא הכנסותיה האמיתיות).

כיל: עומד לפנינו אתגר קשה ומורכב

כיל בחרה להתייחס בתגובתה רק לנושא קציר המלח ולא לסוגיית התמלוגים השנויה במחלוקת: "עומד לפנינו אתגר קשה ומורכב - פרויקט לאומי מהגדולים שידעה מדינת ישראל, שחייב להיות מיושם ואפקטיבי תוך שש שנים. זהו לוח זמנים קצר, דחוק ולוחץ שמחייב שתוף פעולה של כל הנוגעים בדבר במטרה להבטיח את עתיד המלונאות, הסביבה והתעשייה גם יחד באזור מיוחד זה".

שר התיירות סטס מיסז'ניקוב אמר לאחר האישור בממשלה כי "כל פתרון הנוגע לים המלח, חייב לכלול באופן מפורש ובלתי מתפשר מתווה לשיקום תיירותי, כלכלי וסביבתי של ים המלח, זאת תוך הקצאה ברורה של מקורות תקציביים ושימושים".

כפי שנקבע, דיוני הצוות שמונה לצורך קביעת היקף ואופן השיקום והפיתוח של האזור, יסתיימו תוך 30 יום, ושר התיירות הוסיף כי "תפקידו של הצוות גורלי לעתידו של ים המלח, כאשר הוא זה שיקבע כיצד ישוקם ויפותח האזור. השר גלעד ארדן ואנוכי, הוסיף מיסז'ניקוב, נוודא כי הכספים יוחזרו לאזור ים המלח ולתושבי ישראל".

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן הביע צער על אישור ההסכם. "צר לי על ההחלטה, זה פספוס היסטורי", אמר ארדן. "כיל קיבלה משאב טבע ייחודי ובעלי המניות הרוויחו ממנו סכומי עתק, ואילו חלקו של הציבור היה קטן מאוד. היום היתה הזדמנות היסטורית עם פתיחת המו״מ להגדיל משמעותית את חלקו של הציבור ולצערי לא עשו זאת", הוסיף.

לדבריו, עם זאת, בעקבות הלחצים שהפעיל עם מיסז'ניקוב, לאחר שנים של גרירת רגליים הוכרע על קציר מלא בים המלח, שימומן ברובו על ידי מפעלי ים המלח. בנוסף, הושגה הבהרה שמשטר התמלוגים לא תקף לתקופה ארוכה וניתן יהיה לפתוחו ולדרוש מיסוי על רווחי יתר. ארדן הדגיש כי במידה שתאושר הגדלת שאיבה והקמת בריכה נוספת ידרוש מיידית את העלאת המס על רווחי יתר באופן משמעותי כדי שהציבור ייהנה גם הוא מהרווח הנעשה משימוש במשאב זה. בנוסף, בירך על ההחלטה להקים צוות שבתוך 45 יום ימליץ על ייעוד חלק מהכספים שתשלם כיל למדינה לקרן לשיקום נזקי הסביבה שנגרמו מפעילות המפעלים.

ממשרד האוצר נמסר כי הממשלה אישרה ברוב עצום של 21 בעד מול 2 מתנגדים את ההסכם שהגיש לממשלה שר האוצר, יובל שטייניץ. ההסכם אליו הגיעו משרד האוצר וחברת כיל עוסק במימון הגנות על בתי המלון בים המלח (קציר המלח) והעלאת התמלוגים שתשתלם החברה למדינה.

שטייניץ אמר כי הוא מברך על החלטת הממשלה לאשר את ההסכם ההיסטורי באשר למשאבי הטבע בים המלח. לדבריו, ההסכם, לצד התיקון בחוק עידוד השקעות הון שהתקבל לפני כשנה, יכניסו למדינה סכום נוסף של מאות מיליוני שקלים עד מיליארד שקל בכל שנה מחברת כיל.

מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה כי "החברה להגנת הטבע מברכת על אישור החלופה של קציר המלח המלא. החברה סבורה כי יש להקצות חלק משמעותי מהתמלוגים לטובת שמירה והגנה על הסביבה באזור ים המלח".

יחימוביץ': הסכם אומלל

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', אמרה כי מדובר ב"הסכם אומלל, המותיר לציבור פירורים זעומים מאוצרות הטבע השייכים לו. ייתכן שעד לא מכבר היה הסכם שכזה מחליק בקלות, ממש כשם שבשעתו עברה בשקט עסקת השקשוקה השערורייתית, אולם הציבור בישראל בגר, והוא אינו מוכן עוד לקבל פשרות עלובות, שבהן הוא מקבל פירורים ואילו מעטים מקבלים ממון רב. ההסכם מותיר רק חלק זעום מהכנסות ים המלח בידי המדינה, הוא הועבר בחוסר שקיפות ותוך מסירה מכוונת של נתונים שגויים לציבור, וקבלה שלו כמוה כהסכם כניעה".

ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות ויו"ר השדולה הסביבתית חברתית בכנסת גינה בחריפות את החלטת הממשלה לחתום על הסכם ים המלח עם כי"ל. חנין אמר כי "הממשלה מפקירה את ים המלח לחסדי הטייקונים. ההסכם שנחתם יחמיר את החורבן הסביבתי באגן הצפוני של ים המלח ומייצר תמריץ כלכלי ממשי להגברת השאיבה התעשיתית ממנו". עוד אמר כי "מאחורי ההטעיות והטעויות נמצאת מציאות עגומה שלפיה התמלוגים החדשים ינועו בין 5 ל-10 אחוזים בלבד, הרבה פחות מאשר התמלוגים שהובילו להתקוממות הציבורית בפרשת הגז".

חנין יזם עם אדם טבע ודין את הצעת החוק להגנת ושיקום ים המלח, יחד עם חברי הכנסת משה גפני, אמנון כהן, ניצן הורביץ, איתן כבל, זבולון אורלב, זהבה גלאון, אורית זוארץ, אברהים צרצור, ואורי מקלב. בהצבעה הקודמת בועדת השרים נפלה הצעת החוק על חודו של קול (7 נגד 6).

הבג"ץ בדרך

עמותת אדם טבע ודין החלה בכתיבת בג"צ שיורה לממשלה לחשוף את ההסכם המלא ולנמק מדוע תמכה בהסכם במקום לדרוש מכיל להחזיר למדינה סכומי כסף גבוהים יותר מתקבוליה. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין אמר, כי "תמיכת הממשלה בהסכם מהווה פגיעה קשה באינטרס הציבורי הרחב ואישור המשך ניצול משאבי ים המלח בתשלום סכומים אפסיים שאינם מבטאים את בעלות הציבור על משאב זה.
לצערנו, הממשלה בחרה לתמוך בהסכם שנעשה הרחק מעינו הפקוחה של הציבור, בחדרי חדרים המבוסס על הנחות שגויות. החלטה לקבל את ההסכם היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני ומבוססת על הסכם בלתי מידתי הסותרת את עקרון הצדק הסביבתי חלוקתי. לאחר שהתריעה כי אישור ההסכם אינו סביר, אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון יפנו בימים הקרובים לבג"צ", הוסיף.

ראשי הפורום לצדק חברתי אמרו בתגובה כי "שר האוצר מחלק מתנות לבעלי ההון על חשבון הציבור". לדבריהם, "מדובר בהמשך ישיר של המדיניות האכזרית של הממשלה שבאה להעשיר את העשירים תוך מתן הטבות מפליגות לבעלי ההון על חשבון נכסי מדינה".

עוד הוסיפו, כי החלק בהסכם המכונה על ידי שרים "היסטורי" מאפשר לעידן עופר, בעל השליטה בכיל, לשלם תמלוגים נמוכים מידיי, שממילא נקבעו בחוק. "עד היום הם שילמו חצי מהסכום הנדרש בחוק ועכשיו לאחר משא ומתן קדחני במקום להעלות את התמלוגים המגיעים לאזרחי המדינה יוצא שר האוצר בקריאות ניצחון על כך שהוא הגיע ליישום מלא של החוק", ציינו.

לעניין קציר המלח אמרו, כי הוא אמור להיות חלק אינטגרלי מעלות הייצור של מפעלי ים המלח. "מדובר בתוצר לוואי של תהליך הייצור ובניקיון של פסולת. בנוסף על כך, לפי הערכות של המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, פרויקט קציר המלח עשוי להיטיב עם כיל ולהביא לה רווחים. אלא שגם כאן נחלץ שר האוצר לעזרת בעלי ההון ומסייע להם במימון של עד 20% מהפרויקט דבר שאין לו אך ורע בשום עסק פרטי".

פסח האוספטר, רכז תנועת דרור ישראל וחבר בפורום לצדק חברתי, הוסיף כי "מדובר בהסכם כניעה מביש של שר האוצר לבעלי ההון. זהו הסכם שמוטה באופן חריג לטובת כיל. במקום שהחברה תשלם תמלוגים ראויים בעבור השימוש באוצרות הטבע של כולנו ובמקום שתשלם מלוא הסכום הדרוש לתיקון הנזק שהיא עצמה יצרה בתהליכי הפקת רווחיה, אנו נאלצים להסתק בפירורים. בסופו של דבר, משרד האוצר והעומד בראשו, על אף הניסיון להראות כאילו פעלו לטובת הציבור, ממשיכים לשרת את 1% בעלי ההון. כבר ברור מאליו שכרגיל ל-99% הנותרים הם אינם דואגים כלל וכלל, אולי רק למראית עין."



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#