השנה שבה המניות של הבנקים איבדו 24 מיליארד שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השנה שבה המניות של הבנקים איבדו 24 מיליארד שקל

למרות הצניחה בשווי, הבנקאים יכולים לסכם את 2011 כהרבה פחות גרועה ממה שניתן היה לצפות - בהתחשב במצב השווקים, במשברי החוב באירופה ובמחאה החברתית בישראל

תגובות

>> מדד מניות הבנקים איבד 35% מערכו ב-2011. למרות זאת, הבנקאים יכולים לסכם את השנה כהרבה פחות גרועה ממה שניתן היה לצפות בהתחשב במצב השווקים ומשברי החוב שחוו ממשלות ובנקים באירופה.

את הרבעון השלישי - למרות ההפרשות להפסדי אשראי בגין אשראי ממונף לרכישת שליטה בחברות וההפסדים מניירות ערך - אף לא אחד מהבנקים חתם בהפסד. הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים בתשעת החודשים הראשונים של 2011 הסתכם ב-5.193 מיליארד שקל, עלייה של 3.9% לעומת התקופה המקבילה. רווח זה משקף תשואה מצרפית על ההון (בחישוב שנתי) של 9.3% - גבוהה מתשואה של 8.93% בתקופה המקבילה.

כך שאת ינואר-ספטמבר 2011, כולל המשבר בשווקים והמחאה החברתית, עברו הבנקים בהצלחה. ב-2012, כך נראה, הבנקים ייאלצו להתמודד עם אתגרים קשים יותר, שיגיעו מכמה חזיתות.

סטנלי פישר דואג

לרווחיות שהציגו הבנקים ב-2011 יש הסבר. הוא מסתתר בסעיף הפרשות להפסדי אשראי, שהבנקים עשו בו שימוש מועט בלבד בשנה החולפת.

הטלטלה בשווקים האירופיים חיסלה כמעט לחלוטין את יכולות מיחזור החוב של מרבית החברות הציבוריות, ופגעה בהתאם בשווי השוק שלהן. כתוצאה מכך, גל הסדרי חוב החל לשטוף אותנו. סופו לא נראה באופק, ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר חוזר ומדגיש את דאגתו ממצב הלווים הגדולים - דאגה שבאחרונה באה לידי ביטוי כמעט מדי יום.

אבל לצד התמונה המדאיגה הזו, בדו"חות הבנקים עדיין לא ראינו הפרשות יוצאות דופן להפסדי אשראי. להפך, בינואר-ספטמבר ההפרשות במערכת הבנקאות הסתכמו ב-0.33% מתיק האשראי (בחישוב שנתי), לעומת 0.4% ב-2010. לשם השוואה, במשבר של 2008-2009, שגם הוא הוביל לייבוש השוק הראשוני, לירידה בשווי ביטחונות הבנקים (כתוצאה מהירידות בבורסה) ולהסדרי חובות, הבנקים רשמו הפרשות להפסדי אשראי בשיעור של כ-0.7% מתיק האשראי.

בבנקים טוענים כי ההפרשות ב-2011 מייצגות באופן מדויק את מצב תיק האשראי שלהם - כלומר, ההפרשות הנמוכות מעידות על טיב תיקי האשראי שלהם. ואולם, הניסיון מלמד כי כשהמשבר מכה במשק, בסופו של דבר הוא מורגש גם בתיקי האשראי של הבנקים.

ואם מזכירים כי מתוך חוב סחיר (אג"ח חברות) של 300 מיליארד שקל, מגדיר יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר 20 מיליארד שקל כחוב בעייתי, הרי קשה להאמין שהפעם חוב זה לא ישפיע על טיב האשראי הבנקאי - שהבנקים יצליחו לצלוח את המשבר בלי שייאלצו לעשות בקרוב שימוש גובר בסעיף ההפרשות. כך שניתן להניח כי אם לא תחול תפנית מפתיעה בשווקים, זה רק עניין של זמן עד שהבנקים יגדילו הפרשות להפסדי אשראי, מה שיפגע כמובן בשורת הרווח.

אבל מעבר להשפעות המשבר בשווקים, ב-2012 הרגולטורים צפויים להניח שתי אבני בניין שעשויות לשנות את דמותה של מערכת הבנקאות הישראלית.

עידן של אין-דיווידנדים

היעד של המפקח על הבנקים הוא להקטין משמעותית את הסיכון של הבנקים, בעיקר באמצעות הקטנת המינוף שבו הם פועלים. ברבעון הראשון של 2012 המפקח צפוי לפרסם את המתווה של העלאת דרישות יחס הלימות ההון.

אלא שבינתיים הבנקים דווקא הקטינו את קרנות ההון שלהם בעקבות הירידות בתיקי ני"ע והיחלשות השקל. היחלשות שהגדילה באופן מלאכותי את היקף האשראי שניתן במט"ח אבל רשום במאזני הבנקים בשקלים, באופן שהגדיל גם את נכסי הסיכון של הבנקים והקטין את יחס הלימות ההון שלהם - כל זאת שעה שבנק ישראל מכוון את הבנקים דווקא להגדיל את הלימות ההון. כך, יחס הלימות הון הליבה של לאומי ירד מ-8.43% בסוף 2010 ל-7.89% בסוף הרבעון השלישי והפועלים מ-8.88% ל-8.52%.

בכוונת המפקח להעלות באופן מדורג, במשך כמה שנים, את דרישות יחס הלימות ההון במערכת הבנקאות מ-7.5% כיום ל-10%-11%. החמרת הדרישות תחייב את הבנקים להיות ממונפים פחות ושמרניים יותר - כלומר להחזיק כרית ביטחון גדולה יותר כנגד האשראי.

כחלק מההיערכות לקראת פרסום ההנחיות בעניין הלימות ההון, אף אחד מהבנקים לא חילק דיווידנדים ברבעון השלישי. בנקים שלא יעמדו בדרישות ההון החדשות עלולים להידרש לגייס הון בהנפקת מניות.

במערכת הבנקאות מציינים כי לא בטוח שמי שהחזיק בנק שפעל במינוף גבוה וחילק דיווידנדים בעקביות ירצה להמשיך להחזיק בו בעידן של אין-דיווידנדים וגיוסי הון בהנפקות מניות.

מהלך רגולטורי נוסף שצפוי להסתיים ב-2012 הוא תיקון לחוק הבנקאות. תיקון שנועד להגדיר את מינוי הדירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה, כדי לאפשר למדינה למכור את אחזקותיה בלאומי לידי הציבור - בלי שייווצר חשש שבעלי מניות מהציבור ישתלטו על דירקטוריון לאומי. תיקון החוק נמצא בשלבי חקיקה אחרונים.

שילוב בין העלאת דרישות הלימות ההון, שתהפוך את הבנקים לשמרניים יותר ורווחיים פחות, לבין האפשרות שתינתן לבעלי שליטה לממש אחזקות דרך שוק ההון, עשוי להוביל בעלי שליטה בבנקים נוספים לממש מניות - בלי שיצטרכו לאתר מועמד לרכישת המניות שגם יעבור את בדיקות הנאותות הנדרשות כדי לקבל היתר שליטה בבנק ישראלי.

הלקוחות מתעוררים

המחאה החברתית דילגה, בינתיים, על הבנקים. דו"חות הרבעון השלישי מעידים כי הפעילות הקמעונית של הבנקים נותרה חזקה מאוד, למרות המחאה. הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים מהפעילות מול משקי הבית זינק ב-50% בינואר-ספטמבר, לעומת התקופה המקבילה ב-2010, ל-1.22 מיליארד שקל.

עם זאת, המחאה הצליחה למקד את קובעי המדיניות בהתעסקות בסוגיות צרכניות. באחרונה הגישו כ-20 חברי כנסת מכל הסיעות, בשיתוף עם המועצה לצרכנות, הצעת חוק שתאסור על בנקים לגבות עמלות עו"ש אם הלקוח מנהל פעילות פיננסית מינימלית בחשבון. מטרת הצעד היא לפשט את ההשוואה בין חשבונות, כך שהמרכיב המרכזי יהיה הריבית על האשראי ועל הפיקדונות - במקום עשרות עמלות המקשות על הלקוח להשוות בין הבנקים.

בנוסף, בהמלצת ועדת טרכטנברג הוקמה ועדה לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאות. הוועדה צפויה להמליץ על צעדים להגברת השקיפות של הבנקים מול הלקוחות וכוח המיקוח של הלקוח מול הבנק.

עדיין לא ברור מה ייצא לצרכן מכל הוועדות והצעות החקיקה. בינתיים, בבנקים מדווחים על עלייה דרמטית במספר הלקוחות שפונים לברר את עלויות הניהול של החשבון ואת האפשרויות לקבל הטבות. למגמה זו, אם תתגבר, עשויה להיות השפעה משמעותית על דו"חות הבנקים בשנים הבאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#