מקור בממשלה: "לא ניתן לחשב את נתח המדינה מרווחי כיל" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מקור בממשלה: "לא ניתן לחשב את נתח המדינה מרווחי כיל"

המקור: חסר מידע לגבי שיעור מס החברות שתשלם כיל, כמה תמלוגים יהיה עליה לשלם ומהי עלות קציר המלחת ■ כיל: האוצר לא יודע לחשב - נתח הממשלה ברווחים מגיע ל-76%

4תגובות

<<"הדרישה להקמת ועדת ששינסקי בנוגע לכיל חסרת כל יסוד. אין בסיס לפעילות ועדה כזו, כי כלל לא ידוע כמה תמלוגים ומס משלמת כיל" - כך קובע מקור בכיר בממשלה. לדבריו, הטעות שביצע משרד האוצר בנוגע לחישוב נתח הממשלה ברווחי כיל, טעות שנחשפה על ידי TheMarker, היא מביכה - אבל אינה מעלה או מורידה.

אייל טואג

"האוצר לא היה צריך בכלל להיכנס לחישוב של נתח הממשלה", אמר הבכיר, "כי פשוט אי אפשר לחשב אותו בשלב זה". לדבריו, לאחר שייוודעו כל הנתונים הנוגעים לפעילות כיל בתוך כמה שנים, ניתן יהיה אז לשקול להקים "ועדת ששינסקי ב'".

לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום:

א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע.

ב. חישוב התמלוגים הסכם הפשרה אמנם קבע את שיעור התמלוגים שתשלם כיל מן המכירות, אבל מתברר שלצד שיעור זה צריך גם לקבוע כיצד הוא מחושב בדיוק. המדינה טוענת כי כיל מחשבת את התמלוגים המגיעים לה בדרך שגויה וכי היא גם "מבריחה" חלק ניכר מן הערך המוסף שלה - מכירות מוצרי ההמשך היקרים יותר, להבדיל ממכירת האשלג והברום כחומרי גלם - באמצעות עסקות מסובכות בין החברה האם לחברות הבנות בישראל ובחו"ל. סוגיה זו נמצאת כיום בבוררות, כאשר המדינה תובעת מכיל החזר של 290 מיליון דולר בגין תמלוגים המגיעים לה - זאת, ביחס לשיעור תמלוגים הנוכחי של 5% בלבד.

ברור כי הגדלת שיעור התמלוגים רק תגדיל את הפערים בחישוב התמלוגים בין המדינה לכיל. כל זמן שהבוררות אינה מסתיימת, לא ברור כמה כסף בדיוק תקבל המדינה כתמלוגים מכיל.

ג. קציר המלח אמנם הקציר לא נספר על ידי המדינה כחלק מנתח הממשלה וכיום ההתייחסות אליו היא כאל סוג של "פיצוי על זיהום" ואף כאל השקעה נדרשת שכיל תצטרך בכל מקרה לעשות - אבל עד לפני חצי שנה המצב היה שונה, ולא היתה שום ודאות כי כיל תישא במרבית הקציר. לפיכך, המעמד המשפטי של הוצאות הקציר אינו ברור, וכך גם העלות שלו. כיל אמנם העריכה את עלות הקציר ב-3.8 מיליארד שקל, אבל החברה הממשלתית שמונתה לנושא העריכה את הקציר ב-5 מיליארד שקל, ובשלב מוקדם יותר אף ב-7 מיליארד שקל. אם יתברר כי הקציר יעלה 7 מיליארד שקל - האם גם אז תעלה הטענה כי נתח הממשלה ברווחי כיל היה נמוך מדי?

להתרכז ברווח העודף

בשל האי-ודאות הגדולה בנוגע להכנסות המדינה מכיל ובשל מעמדה המשפטי הלא נוח של המדינה מול כיל - בשל ההתחייבות המפורשת שנתנו שרי האוצר והתמ"ת לכיל לגבי אי-העלאת התמלוגים, ובעיקר בשל הרצון להגיע להסכמה מהירה על התחלת הקציר - המדינה העדיפה בשלב זה להגיע עם כיל להסכמה. עם זאת, אם יתברר בעתיד כי נתח הממשלה מכיל נותר נמוך ורווחיה של כיל נותרים גבוהים מאוד, תוכל המדינה לשקול הטלת מס רווח עודף על כיל.

פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה שקבעה את נתח הממשלה ברווחי חברות הגז, טוען כי העלאת התמלוגים על ידי המדינה היא שגויה, שכן היא יכולה להביא לכך שכיל לא תרצה להגדיל תפוקה בישראל (כיל מחזיקה במפעלים גם בספרד ובבריטניה). לדבריו, יש לבדוק אם הרווח העצום של כיל הוא למעשה רווח עודף, כלומר רווח בלתי סביר, שמקורו בהעברת משאב טבע ציבורי לידי החברה. לדבריו, צריך לשקול את מיסוי הרווח העודף של כיל - אם לא כיום, אז בעתיד.

כיל: נתח הממשלה ברווחים מגיע ל-76%

<<על רקע חשיפת TheMarker כי משרד האוצר טעה בחישוב נתח הממשלה ברווחי כיל והציג נתח מופרז - נתח ממשלה מרבי של 56%, בעוד שנתח הממשלה המדויק יגיע ל-34% בלבד - תוקפת כיל את האוצר מהכיוון ההפוך. נציגי החברה אמרו בשיחה עם TheMarker כי "האוצר לא יודע לחשב את נתח הממשלה - הנתח מגיע ל-76%".

החישוב הגבוה של כיל לגבי נתח הממשלה מורכב מחמישה סעיפים עיקריים. השלושה הראשונים חופפים לסעיפים שהציג האוצר, לאחר התיקון, אבל שונים מהותית מספרית: ממוצע תמלוגים של 8.2% מהמכירות, שהם כ-16% מהרווח לפני מס; מס חברות של 25%; ודיווידנד במונחי רווח לפני מס של 18.8%.

במסגרת התיקון של האוצר, הוא הוציא את הדיווידנדים מחישוב נתח המדינה, מאחר שלא מקובל בעולם להכליל את הדיווידנד בנתח המדינה (על אף שהממשלה אכן גובה את מס הדיווידנד לכיסה). בכיל טוענים כי מדובר בקביעה לא נכונה וכי ההגדרה של נתח המדינה - לרבות הכללת מיסוי הדיווידנד בתוכו - שונה ממדינה למדינה.

בנוגע לתמלוגים, גם המדינה טוענת כי שיעור התמלוגים אמור להגיע ל-8.2% מהמכירות, אבל לדבריה, בשל הפחתות שונות, בפועל היא מקבלת שליש פחות. בכיל שוללים זאת מכל וכל, וטוענים כי המדינה פשוט לא יודעת לחשב נכון את התמלוגים - היא סופרת את התמלוגים ביחס למכירות בדו"ח הרווח וההפסד, במקום ביחס למכירות בשער המפעל (ההפרש הוא עלות היצוא לחו"ל). להזכיר, בין המדינה לבין כיל ניטש ויכוח עמוק לגבי הדרך הנכונה לחשב את התמלוגים, והוויכוח הזה נמצא כיום בבוררות.

בנוגע למס חברות, בכיל מחשבים לפי מס חברות מרבי של 25%, אבל גם הם מודים כי בפועל מס החברות שהם ישלמו יהיה כנראה נמוך יותר. במדינה העריכו את טווח המס שתשלם כיל בין 16% ל-25% - השיעור המדויק ייקבע במשא ומתן עם רשות המסים.

בנוסף לשלושת הסעיפים הרגילים, מוסיפה כיל לחישוב נתח הממשלה גם שני סעיפים חריגים - שהמדינה כלל אינה סופרת אותם. האחד הוא עלות קציר המלח, שלדעת כיל הוא חלק מנתח הממשלה. כיל פורשת את עלות הקציר על פני תקופת הזיכיון, ולדבריה הדבר מוסיף עוד 8.4% לנתח הממשלה.

הסעיף החריג הנוסף הוא זה של תקבולי הממשלה מהפרטת כיל בתחילת שנות ה-90. לדברי כיל, מדובר בהכנסה מצרפית (ממכירת המניות בבורסה, וכן ממכירת השליטה לאייזנברג) של 1.2 מיליארד דולר. בפרישה מהוונת לאורך חיי הזיכיון, מדובר בתוספת לנתח הממשלה של 7.8%. לדברי כיל, "באוצר פשוט לא יודעים לחשב את נתח הממשלה, ושוכחים שוועדת ששינסקי עסקה ברישיונות ואילו אנחנו זיכיון. זיכיון נקנה בכסף, והכסף הזה הוא חלק מהכנסות המדינה מהחברה. לכן, אי אפשר להתעלם מתמורת ההפרטה שקיבלה המדינה". בסך הכל מתקבל נתח ממשלה המהווה 76% מהרווח לפני מס של כיל.

פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה שקבעה את נתח הממשלה מחברות חיפושי הגז, התבקש על ידי TheMarker לחוות דעה על הטענות של כיל. לדבריו, הטענה כי קציר המלח היא חלק מנתח הממשלה אינה משכנעת, מאחר שמדובר בעצם בהחזר על נזק שגורמת החברה לסביבה. לעומת זאת, הוא מסכים עם כיל בנוגע לטענה כי תמורת ההפרטה צריכה להיחשב לחלק מנתח הממשלה. לדבריו, גם בארה"ב מוכרים זיכיונות חיפושי גז בכסף, והתמורה הכספית נספרת שם כחלק מנתח הממשלה.

כיל הוסיפה כי ההשוואה של נתח הממשלה לגביה, לעומת זה שנקבע בששינסקי, אינה רלוונטית - משום שמדובר בענפים שונים עם ממוצע עולמי של נתח ממשלה שונה לחלוטין. לדבריה, נתח הממשלה המוטל כעת על כיל הוא מהגבוהים בעולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#