הממשלה מתלבטת: לייצא גז דרך אילת או לשמור לשימוש עתידי - אנרגיה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה מתלבטת: לייצא גז דרך אילת או לשמור לשימוש עתידי

ניירות העמדה שהוגשו לוועדה הבין-משרדית לבחינת השימושים בגז חושפים חילוקי דעות בקרב החברות הממשלתיות נתג"ז וחברת החשמל ■ מודיעין אנרגיה: לקצר את חוזי אספקת הגז של שותפות תמר לחמש שנים, כדי לאפשר כניסת מתחרים בעתיד

6תגובות

נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי.

דרור ארצי

לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת.

ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%.

לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צינור גז לאורך 255 ק"מ, במקביל לקו צינורות הנפט של קצא"א מאשקלון לאילת.

נתג"ז מבהירה כי פרויקט יצוא הגז צריך להיות בידי המדינה, בטענה שמדובר במונופול טבעי ושמסירתו לידיים פרטיות תוליד ניגוד עניינים וסכנה לתחרות - בייחוד אם יוחזק בידי ספקיות גז למשק. עוד טוענת החברה כי הקמתו בידי הממשלה תאפשר זירוז הליכים סטטוטוריים, התחשבות בשיקולי מערכת ולאום, וכי אפשר יהיה לשלב בו בעתיד גורמים פרטיים, אפילו במסירת שליטה - ובלבד שתישמר בידי המדינה "מניית זהב" (50% מזכויות ההצבעה).

חברת החשמל: מדינות שמיהרו לייצא נקלעו למחסור

"מרבצי הגז והנפט של ישראל הם נכס של המדינה שאמור לשמש לפיתוח כלכלתה לרווחת העם שלה לדורותיו" - כך כותב מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, בנייר העמדה שהגישה החברה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי.

בניגוד לעמדת נתג"ז הממשלתית (ראו מסגרת), בוחרת חברת החשמל לנקוט בגישה זהירה ומתונה יותר באשר לאישור יצוא הגז, תוך הדגשת חשיבותו למשק החשמל בישראל. זאת, תוך שהיא מזהירה מניסיונן של מדינות אחרות דוגמת הולנד ואנגליה, שמיהרו לנצל את המשאב שגילו ונקלעו למחסור לאומי בו.

חברת החשמל טוענת כי קיימת סתירה מהותית בין האינטרס של יזמי חיפושי הגז להחזיר את השקעתם כמה שיותר מהר באמצעות יצוא גז והבטחת תשואות מקסימליות למשקיעים, לבין האינטרס של המדינה להבטיח אספקת גז סדירה ואמינה למשק לשנים רבות. "יש לשער שללא רגולציה מתאימה מצד הממשלה, הספקים לא ימצו את כל התגליות, אלא יפתחו שדות גז חדשים על פי עלויות הפיתוח ותועלות שוליות" - מזהיר עוד גליקמן.

לטענת חברת החשמל, יש אמנם יתרונות ליצוא גז, הגלומים בתמריץ לפיתוח שדות חדשים ולהנבת הכנסות נוספות למדינה. עם זאת, בחברה מזהירים כי היצוא עלול לגרור זיקה בין מחיר הגז שישווק בישראל לבין מחיר היצוא שהוא גבוה יותר. לכן מציעה החברה לקבוע מכסות יצוא לגז. כמו כן, ממליצה החברה לבחון את האפשרות להשתמש בגז כחומר גלם לייצור מוצרים מקומיים, ובכך למקסם את תועלותיו למשק (למשל, באמצעות ייצור מתנול).

לטענת החברה, סך צריכת האנרגיה במשק ב-2010 היה שקול לכ-25 BCM גז טבעי - אף שרק 19% מהצריכה סופקה בגז. זאת, כאשר משק החשמל צפוי להישען בקרוב על הגז בשיעור של 70%-80%, לעומת כ-40% בלבד כיום. לטענת החברה, הניסיון מלמד כי פרישת תשתיות הולכה וחלוקה של גז מגדילה את קצב צריכת הגז במהירות ומזכירה כי העלות היחסית של שימוש בסולר ובמזוט לעומת גז טבעי היא פי ארבעה וחמישה בהתאמה. חבית נפט ב-100 דולר, מזכירה החברה, שקולה במחיר אנרגיה ל-17 דולר למיליון BTU - מחיר גבוה פי שלושה ממחיר הגז בשוק כיום.

רציו: שווי היצוא למדינה - 196 מיליארד שקל

אין הצדקה כלכלית להפקת גז טבעי ללא יצוא, ואיסור על יצוא יגרור אובדן של 88% מהכנסות המאגרים - כך טוענת שותפות החיפושים רציו חיפושי נפט בנייר העמדה שהגישה לוועדה.

באמצעות עוה"ד יורם בונן וטלי שמאי, טוענת רציו כי אם תדרוש המדינה מבעלי המאגרים לשמור עתודות גז לצרכים אסטרטגיים, היא תידרש לשאת בעלויות הנובעות מכך, לרבות העמדת רשת ביטחון לרכישת הגז בעתיד.

רציו טוענת כי ב-22 מתוך 28 המדינות שמחזיקות בפוטנציאל יצוא גז אין הגבלה על יצוא, כשניסיון העבר מלמד כי מגבלות שכאלה עלולות להפסיק את פעילות החיפושים כמעט לגמרי. לטענת רציו, אם ייאסר יצוא הגז מישראל, תאבד המדינה הכנסות אפשריות של 196 מיליארד שקל.

עוד טוענים באי הכוח של רציו, כי לפי חוק הנפט המדינה אינה מוסמכת לאסור יצוא גז לגמרי. לטענתם, החוק מפרט במפורש את זכותם של בעלי החזקות לייצא את הגז, ומציין כי לשר התשתיות אין סמכות להורות למפיקי הגז לשמור חלק מהמאגר לצריכה עתידית - אלא רק לדאוג לאספקה השוטפת הנדרשת לשוק. "החוק אינו מסמיך את השר ‘לקבור' באדמה גז טבעי שניתן להפיקו ולמכרו כשאין לו, בעת ההפקה, ביקוש בשוק המקומי", כותבים עורכי הדין.

מודיעין אנרגיה: לטפל במונופול של דלק ונובל אנרג'י

"אנו מצפים ממשרד התשתיות שימשיך לפעול כדי לצמצם את כוחם המונופוליסטי של קבוצות קיימות, על ידי הגבלת הבלעדיות על תשתיות אחסון, הולכה וטיפול בגז טבעי" - כך כותב מנכ"ל חברת מודיעין אנרגיה, רון מאור, בנייר העמדה שהפנה לוועדה.

מודיעין, השותפה במאגרי הגז המשוערים שרה ומירה - שעתידים להתחרות במונופול המסתמן של שותפות תמר - קוראת בנייר העמדה לקצר את החוזים לאספקת הגז שעליהם חותמת תמר בימים אלה מול חברת החשמל ויצרני חשמל פרטי לחמש שנים בלבד, כדי לאפשר בעתיד כניסת ספקים מתחרים למשק, ולחלופין, לקבוע בחוזים נקודת יציאה אחת לחמש שנים. "האיסור על חוזים ארוכי טווח הוא תנאי הכרחי לפיתוח שדות גז נוספים וקיום שוק תחרותי לספקים החדשים", כותב מאור.

עוד מודאגת מודיעין מן הבלעדיות של שותפות ים תטיס ותמר של דלק ונובל אנרג'י בתשתיות ההולכה, הטיפול ואחסון הגז בחופי ישראל. לטענת מודיעין, שליטת המונופול בתשתיות אלה תפגע בספקים העתידיים במשק, בשל ההשקעה המרובה הדרושה בהם והמגבלות על הגופים הקיימים בישראל לממן אותה.

לפיכך, מציעה מודיעין להפקיד בידי נתג"ז הממשלתית, למשל, את האחזקה בהם. עוד טוענת מודיעין כי לשותפות ים תטיס אין זכויות במאגר מארי B לאחר מיצוי הגז שבו, ולכן יש לאפשר שימוש במאגר לצורך אחסון לכל הספקיות, לצד מתן היתר ליצוא גז מוסדר בידי המדינה, וכן הסרת חסמים לגיוס הון ממשקיעים מוסדיים וזרים לפעילויות חיפוש והפקת גז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#