הסכם פשרה - לא שקשוקה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסכם פשרה - לא שקשוקה

ישראל לא רוצה להגזים עם נתח המדינה שנגבה מכיל

10תגובות

<<הסכם הפשרה של המדינה עם כיל הוא הסכם לא קל. ראשית, ההסכם התקבל (כרגיל במקומותינו) בתנאים של לחץ זמן - קבלת ההחלטות לגבי הקציר נהפכה לבהולה, מכיוון שבתוך כמה שנים אמור המפלס של בריכות המלח של כיל להציף את המלונות.

שנית, הוא התקבל בתנאי אי ודאות רבים. לפחות שלושה מרכיבים קריטיים, שישפיעו דרמטית על נתח הממשלה ברווחי כיל, אינם ידועים כיום. כך, לא נקבע עדיין מה יהיה שיעור מס החברות החדש שתשלם כיל, לאחר שתחדל לשלם את המס המופחת שממנו נהנתה במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כך, גם לא הסתיימה הבוררות בין המדינה לכיל לגבי אופן חישוב התמלוגים - לא מהו שיעור התמלוגים, אלא מאילו הכנסות בדיוק נגזרים התמלוגים - ולכן כלל לא ברור מה יהיה סכום התמלוגים שהמדינה תקבל. וכך, גם לא ידוע מה תהיה עלות קציר המלח, ואם לאחר מעשה לא תשנה המדינה את דעתה לגבי כדאיות ההסכם הנוכחי לאור עלותו.

על מרכיבי האי-ודאות ההכרחיים הוסיפה המדינה אי ודאות משל עצמה, בכך שהתעקשה לא לברר נתוני מפתח במשא ומתן. בשום שלב לא ביררה המדינה עד תום מהו נתח הממשלה המקובל בעולם בתחום האשלג. זו תקלה חמורה, משום שנתח הממשלה הגלובלי צריך היה להוות סמן לגבי סבירות הסכם הפשרה - ישראל לא רוצה להגזים עם נתח המדינה שנגבה מכיל, כדי לא לפגוע בכושר התחרות הגלובלי של החברה.

בנוסף, בשום שלב במשא ומתן לא ניסתה המדינה לברר מה צפוי להיות נתח הממשלה בעקבות ההסכם - לפחות טווח אפשרי לנתח הממשלה, בהינתן האי-ודאות הרבה לגביו. רק בקשה של TheMarker לקבל דיווח על השינוי בנתח המדינה בעקבות ההסכם, שלחה את המדינה לבדוק את הנתח המוערך שהיא אמורה לקבל - והכניסה את הממשלה לתסבוכת כשהתברר שהציגה נתונים שגויים לחלוטין.

העובדה שהמדינה לא בדקה את נתח המדינה המוערך ולא השוותה אותו למקובל בעולם, מעוררת דאגה. זהו אינו תהליך קבלת החלטות מובנה ומסודר, אבל האם זה הופך את הסכם הפשרה לשקשוקה? ממש לא. כדי לקבוע שנעשתה כאן שקשוקה צריכים להוכיח כי נתח המדינה בעקבות ההסכם נמוך במיוחד, גם אבסולוטית וגם בהשוואה לעולם. שני הנתונים כאחד, כאמור, אינם קיימים.

מה שכן יש בהסכם הוא פשרה, טובה יותר או פחות, שבמסגרתה שיפרה המדינה את מצבה הקיים באופן דרמטי. נתח המדינה המוערך, בעקבות ההסכם, צפוי להיות גבוה ב-35%-70% מהמצב הנוכחי. כנראה שהוא יהיה גבוה בכ-50%, וזאת מבלי להניח ניצחון של הממשלה בבוררות מול כיל על חישוב התמלוגים.

שיפור מצבה של הממשלה נעשה בתנאים משפטיים לא נוחים בגלל ההתחייבות שנתנה המדינה לחברה ערב הפרטתה שלא להעלות את תמלוגיה, כך שההסכם העניק למדינה מנוף משפטי נוח להיחלץ מהתחייבויותיה הקודמות. וכן, כל זה הושג באמצעות הסכמה - מבלי שמדינת ישראל חוזרת ומפרה התחייבויות שלה באמצעות חקיקה כפויה. שמירה על מלתה של המדינה בכל זאת שווה משהו.

אז נכון, טיבה של פשרה הוא שלא משיגים בה הכל, ולכן הפשרה לא כללה הטלת מס על הרווחים העודפים של כיל - כפי שהיה במקרה של ועדת ששינסקי. אבל החשוב בהסכם הפשרה הוא שהאפשרות להטיל מס כזה בעתיד, אחרי שיתבררו כל הנתונים החסרים כיום ותוסר האי-ודאות לגבי נתח הממשלה ברווחי כיל - נשארה קיימת.

ההסכם אינו אוסר על המדינה לבחון הטלת מס רווחים עודפים בעתיד. להבדיל מהמצב הקיים כיום, תחת לחץ הקציר ובלי נתונים יסודיים המאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה המדויק, בעתיד ניתן יהיה לשקול הטלת מס כזה בצורה מושכלת בהרבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#