האוצר מציג: ששינסקי בשבע שגיאות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר מציג: ששינסקי בשבע שגיאות

משרד האוצר חישב את חלקה של הממשלה ברווחי כיל בניגוד לנוסחת ששינסקי

5תגובות

>> משרד האוצר נקלע למצב לא נעים ביום חמישי, כאשר נאלץ לתקן את אומדן חלק הממשלה ברווחיה של כיל מהפקת אשלג. התיקון נעשה לאחר שמבקרי ההסכם תקפו את האומדן בטענה כי "לא מקובל" לכלול בחלקה של הממשלה את המסים שתגבה על הדיוובידנדים שכיל תחלק, ולראיה כי גם ועדת ששינסקי לא עשתה זאת.

אך לרוע המזל טעות זו היא רק אחת משורה של טעויות מביכות בתחשיביו של האוצר. באופן לא מפתיע, את הטעויות האלה לא נחפזה עמותת אדם טבע ודין לתקן, אולי מפני שהן סותרות את עמדתה ואולי מחמת הבורות.

משרד האוצר חישב את חלקה של הממשלה ברווחי האשלג של כיל (Goverment Take) על פי שיעור התמלוגים מהרווח התפעולי של פעילות זו. אלא שהדו"ח המקורי של ועדת ששינסקי לא התייחס לרווח התפעולי, אלא לרווח לפני מס. אם משרד האוצר היה מעיין בחוות הדעת של היועץ המשפטי של ועדת ששינסקי, פרופ' דניאל ג'ונסטון, שמופיע בנספח ב' לדו"ח, הוא היה מגלה שחלק הממשלה (GT) מחושב על ידי חילוק כל הכנסות הממשלה ממשאב הטבע בהכנסות הכוללות מהמשאב, ובניכוי כל ההוצאות, כולל עלויות ההון.

טעות נוספת בהצגת חלקה של הממשלה ברווחי האשלג נוגעת לצירוף התמלוגים שתקבל הממשלה כשיעור מהרווח התפעולי של פעילות האשלג עם מס החברות שחל עליה. אלה הם שני חלקים בגדלים שונים, משום שמס חברות מוטל על הרווח לאחר הוצאות מימון נטו.

טעות מגוחכת אחרת בחישובי האוצר נובעת מעיוות בנוסחת החישוב של התמלוגים המגיעים לממשלה, כפי שמופיעה בשטר הזיכיון שאותו כתבה רשות החברות הממשלתיות. האוצר קובע, ובצדק, כי בעקבות ההסדר המוצע יעלה שיעור התמלוגים המשוקלל שתשלם כיל ל-8.21% מההכנסות, וקובע שחלקם של התמלוגים יעלה ל-9.64% מהרווח התפעולי של חברת מפעלי ים המלח שמפיקה את האשלג. מה שנגזר מחישובי האוצר הוא שהרווחיות התפעולית של מפעלי ים המלח מגיעה ל-85% מהכנסותיה - שיעור הגבוה ב-20 נקודות האחוז מהרווחיות התפעולית של מגזר האשלג בכיל בשנה הרווחית בתולדות החברה. גם אם ננכה את פעילות כריית האשלג בספרד ובבריטניה, שרווחיותן נמוכה יותר, לא נתקרב לשיעור הרווחיות שמופיע בחישובי האוצר.

אם היה משרד האוצר מחשב את שיעור התמלוגים מהרווח לפני מס, כפי שאמור היה לפי המתודולוגיה של ועדת ששינסקי, היה האוצר נאלץ להודות שבעקבות העלאת השיעור המשוקלל של התמלוגים ל-8.21% - מגיע חלקה של הממשלה ברווח לפני מס מהפקת אשלג ל-15%.

משרד האוצר טוען כי שיעור התמלוגים שכיל משלמת בפועל נמוך משיעור התמלוגים הנקוב (5% בניכוי הוצאות אריזה עמלת מכירות וביטוח, והפחתה נוספת של 10% לאחר ניכויים אלה). אלא שטענה זו נובעת מהעובדה שמשרד האוצר מתייחס להכנסותיה של כיל ברוטו, כלומר להכנסות שהיא גובה מהלקוח, כולל עלויות הובלת האשלג באניות וביטוח הסחורה. זו טענה אבסורדית, שכן איש לא מצפה מכיל לשלם תמלוגים לממשלה מהוצאות התובלה הימית שלה, כפי ששטר הזיכיון עצמו קובע.

20 מיליון דולר בשנה

החישוב של האוצר בנוגע לחלק של הממשלה ברווחי האשלג של כיל מבוסס על רמת מחירים ורווחיות מסוימת, אלא שמשרד האוצר שכח לעדכן כיצד חושבה הרווחיות התפעולית המייצגת שעליה מתבססים חישוביו. ואולם משיחה עם בכירי האוצר עולה שהאוצר התבסס על השנים 2007-2010.

ארבע שנים אלה כוללות את 2008, שבה הגיע מחיר האשלג ל-1,000 דולר לטונה והרווח התפעולי של כיל במגזר האשלג הגיע ל-1.6 מיליארד דולר. 2008 מעלה את הרווח התפעולי השנתי הממוצע ל-884 מיליון דולר בהשוואה ל-654 מיליון דולר בנטרול שנה חריגה זו. שנה כמו 2008 לא תחזור בשנים הקרובות, ככל הנראה, נוכח תוכניות הרחבת כושר ייצור האשלג של חברות כמו פוטאש ו-Vale Do Rio Doce מברזיל.

בתרחיש של ירידת מחירי האשלג צפוי חלקה של הממשלה מרווחיה של כיל לטפס עוד מעבר למה שמצגת האוצר מגלה, היות שתמלוגי המדינה מבוססים על המחזור ולא על הרווח, ואילו חלק ניכר מעלויות ייצור האשלג קבועות.

חישוב חלק הממשלה ברווחיה של כיל מתעלם מהעובדה שרשות החברות הממשלתיות קיבלה עבור מניות כיל סכום נומינלי של 1.07 מיליארד דולר. סכום זה התקבל על בסיס הזיכיון שנתנה המדינה לכיל להפיק אשלג תמורת תמלוגים של 5% ממכירות האשלג.

אי-הכללת הסכום אכן תואמת את המתודולוגיה שקבע היועץ של ועדת ששינסקי. ג'ונסטון הסביר שלמעט ארה"ב, שלפיה תשלומים עבור מכירת הזיכיון מסוג Signature Bonuses גבוהים למדי, ביתר המדינות הם זניחים. נימוק אחר היה שיש קושי לאמוד את השפעתם בתחום הנפט.

אלא ששני נימוקים אלה אינם תופסים במקרה של כיל. התשלום שקיבלה הממשלה עבור מניות כיל בין 1992 ל-2007 מהותי, וניתן לקבוע את ערכו הנוכחי בקלות יחסית. יתרה מזו, גם חלוקה נאיבית של הסכום שקיבלה הממשלה עבור המניות ב-38 השנים שחלפו מאז הפרטת החברה ועד לתום תקופת הזיכיון ב-2030 (בהנחה ששוויה של פעילות האשלג הוא 70% משוויה של כיל כולה), מעלה שבכל אחת מהשנים קיבלה הממשלה 20 מיליון דולר, ששקולים להגדלת חלק הממשלה מהרווח לפני מס של פעילות האשלג ב-2.0% במונחי 2010.

בכירי האוצר שניהלו את המשא ומתן מודים שהתשלומים שקיבלה המדינה ממכירת מניות כיל משתייכים לחלק הממשלה מרווחי האשלג (Goverment Take) לכל דבר ועניין על פי המהות הכלכלית. התשלומים מהפרטה הם כסף אמיתי שנצבר בקופת רשות החברות הממשלתיות והיו מקור למימון הגירעון בתקציב הממשלה, בדיוק כמו הנפקת אגרות חוב. בכירי האוצר מסבירים שהם לא נכללו בחלק הממשלה ברווחי האשלג בגלל "שמרנות", מילה מכובסת שפירושה בעברית מדוברת הוא ככל הנראה "קיבלנו היתר גורף משר האוצר יובל שטייניץ לתקוע את כיל ובעליה".

7% יותר בכל שנה

קביעת הערך הנוכחי של התמורה למדינה ממכירת מניות כיל, בהתאם לריביות הנומינליות שהיו בכל אחד משלבי ההפרטה, מגדילה את חלק הממשלה ברווחי האשלג ב-7% בכל אחת משנות הזיכיון, מעבר למס החברות ולתמלוגים - ומעלה את כיל למקום הראשון בין חברות האשלג העולמיות בכל הקשור לחלק המדינה ברווחיה. זה המקום לשאול מדוע המיסוי על הדיווידנדים שכיל מחלקת אינו נכלל גם הוא ב-Goverment Take. התשובה המקובלת היא "שזה לא מקובל".

אלא שלא ברור מה משמעותו של "לא מקובל": האם פירושו הוא "אין זה מנומס" כמו "לא מקובל לגהק בחברה" או שמשמעותו "לא מקובל לצפות ממשרד האוצר להסברים סבירים כאשר מדובר בעניין שנוגע למשפחת עופר"? ואם הדיווידנדים מחולקים, ממוסים במקור על ידי הבנקים אבל אינם נחשבים כחלק המדינה ברווחי כיל - מה קורה להם, האם הם נעלמים באחד משלושת חלקי חליפתו של אלי ישי?

אחד מאנשי עמודת אדם טבע ודין התנדב לפתור את התעלומה: "דיווידנד הוא מס על יחידים, וחברה יכולה גם לא לחלק אותו כמה שנים". זו היתממות במקרה הטוב וטענה מניפולטיווית, שמבוססת על חוסר ידע במקרה הפחות טוב. חלק מבעלי מניות כיל, כמו יחידים וקרנות נאמנות חייבות, משלמים מס על דיווידנדים בשיעור של 20% עד אמש ו-25% החל מהבוקר.

לכיל יש מדיניות דיווידנד של חלוקת עד 70% מרווחיה כדיווידנד, אך בפועל חילקה כיל דיווידנדים בסכום של 2.1 מיליארד דולר, שהיו 98.5% מרווחיה מתחילת 2010. אם נניח שרק 20% מבעלי המניות של כיל חייבים במס על דיווידנד, הרי שאוצר המדינה התעשר כתוצאה ממיסוי הדיווידנדים שחילקה כיל ב-85 מיליון דולר מתחילת 2010 בלבד - סכום אדיר ממיסוי חברה אחת, שמעמיד באור מגוחך את הטענה שאין לכלול דיווידנדים בחלק המדינה ברווחי האשלג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#