שישנסקי: "סליחה, אבל חשתי שליחות" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סיכום שנה

שישנסקי: "סליחה, אבל חשתי שליחות"

אחרי המערכה האגרסיבית שמומנה על ידי בעלי עניין, איתן ששינסקי מסכם שנה

22תגובות

האירועים סביב הוועדה שבראשה עמדתי מגלמים הן את הפן הרע והן את הפן הטוב של החברה הישראלית. המדינה, כנאמן הציבור, רצתה לגבות את חלקה הראוי מן הרווחים, בהיקפים של מיליארדי שקלים בשנה, שיופקו ממכירת גז ונפט.

מתחילת עבודתה, נתקלה הוועדה במערכה אגרסיבית וממומנת היטב של בעלי עניין, המפעילים את מיטב עורכי הדין והלוביסטים, כדי להשפיע על הממשלה והכנסת שלא לשנות את תנאי הזיכיונות שאותם קיבלו בחינם. אלה לא היססו להשתמש, בין היתר, במניעים לאומניים ("ששינסקי אוהב גז ערבי") ואישיים.

אמיל סלמן

מן הצד השני, לנוכח מערכה זו נזעקו עמותות ציבוריות ומרבית אמצעי התקשורת והביעו תמיכה בעבודתנו, ובכך סייעו לישראל שלא לחזור על מה שקרה ברוסיה ובמדינות אפריקה, שבהן הופקעו אוצרות הטבע על ידי בעלי שררה והון.

אלה היו, לדעתי, ניצני המחאה החברתית שאותה חזינו בקיץ 2011. במבחן התוצאה, העברת "חוק ששינסקי" ברוב מכריע בכנסת ב-2011 העביר מסר אופטימי, חד וצלול לגבי השפעת הציבור על השלטון בישראל.

בזמן שחלף מאז עבר החוק, אנו רואים שכל האיומים שהושמעו על "ייבוש" ענף הגז ובריחה של משקיעים פרטיים היו חסרי יסוד. הוכח שגישת הוועדה - מיסוי רווחי יתר תוך מתן תשואה נאותה למשקיעים הפרטיים - היה פתרון נכון. החלת פתרון זה על משאבי טבע נוספים, וכן שאלת ייעוד התקבולים של הממשלה ("קרן משאבי טבע"), הן עדיין שאלות פתוחות שנמצאות כיום במרכזו של דיון ציבורי.

שואלים אותי מה היתה הרגשתי במשך השנה שבה התנהלה המערכה נגדנו. היה לי ברור כל העת שאין סיכוי שיביאו אותי לסטות מן המסקנות המתבקשות או להתפטר (זו ודאי היתה מטרת המערכה שכוונה אלי אישית). סליחה על השימוש במלה השחוקה "שליחות", אבל זה מה שהרגשתי.

הנה היבט אישי-מקצועי נוסף על האירועים: כמו כלכלנים אחרים באקדמיה בישראל, היו לי במהלך החיים הצעות למשרות קוסמות באוניברסיטאות בחו"ל, אבל לא סביר שהאפשרות להשפיע על מדינה וחברה כפי שהיתה לי כאן היתה עומדת בפני גם בחו"ל. אולי יש בכך כדי להוות תמריץ חיובי, כך אני מקווה, לכלכלנים צעירים השוקלים את הצטרפותם לאקדמיה בישראל. ממרומי שנותי, אני מרגיש סיפוק וגאווה על מה שהושג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#