רנו מגאן RS: רגישה, חושנית וגם לא מבריקה במיוחד - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מבחן דרכים

רנו מגאן RS: רגישה, חושנית וגם לא מבריקה במיוחד

במכונית הספורט שלי אני רוצה להזיע

14תגובות

המכונית חיכתה לי בסמטה בגבעתיים, שחורה עם כתמים לבנים של חרא ציפורים. אני נכנס לתוכה.

מתחילים לזוז. התחושה נוחה, נעימה, סופגת. יחסית למכונית ספורט עם שאיפות, רנו מגאן ספורט RS באמת נוחה. מוט ההילוכים מאכזב אותי כבר במטרים הראשונים: הפעולה שלו מסטיקית ואוורירית. במכונית הספורט שלי אני רוצה גיר מתכתי חד משמעי וחותך. במכונית הספורט שלי אני רוצה גיר כמו בהונדה S2000, או לפחות כמו במאזדה MX5.

אוריאל כהן

המגאן המשפחתית הסטנדרטית היא מכונית אנטי נהיגה. המגאן ספורט הקודמת היתה מכונית ספורט פרועה ומרושלת מאוד. אני זוכר אותה בעיקולים של הכביש שמטפס מראש פינה לצפת. לצדי יושב סלבריטאי טלוויזיוני, מחזיק בידית האחיזה בצד, אני מאחורי ההגה, מנסה לתת בראש. שנינו שותקים. המכונית חזקה ודרמטית, אבל מקבלת אפס בהתנהגות.

ועכשיו מגאן ספורט RS החדשה. RS זה רנו ספורט, חטיבה נפרדת לגמרי מרנו הרגילה - וטוב שכך. אני בדרך צפונה. הרוחות ערות.

היגוי לא מבריק

אגזוז אחד, עבה וגדול, במרכז הגחון. מימין ומשמאל לפתח האגזוז מותקנים סנפירים אווירודינמיים. בצדדים כל מיני זימים וחצאיות. רנו מגאן ספורט, גם עם כתמי ציפורים, נראית נהדר. פרופורציות קלאסיות של קופה עם מכסה מנוע ארוך. מכונית לעגוב עליה.

איילון צפון חופשי. גם כביש החוף. לספורט שלי יש 2.0 ליטרים, טורבו, 250 כ"ס. זה מה שכתוב בנייר. הסוסים האלה באמת מנייר. על הכביש לא הייתי נותן לה יותר מ-180 כ"ס. יש כוח, יש מהירות, אבל אין אקשן. רנו מגאן RS מתקדמת מהר, אבל בשלווה גדולה מדי. במכונית הספורט שלי אני רוצה להזיע.

כביש 672, לכיוון דליית אל כרמל ועוספייה. השעה מוקדמת. הדרוזיות כבר ערוכות עם הסאג', הפיתות הדקות, הלבנה ושמן הזית מתחת לכל עץ. מטיילי השבת עוד לא כאן. הכביש ריק. הפיתולים שלו יפים: לא חדים מדי, לא חדים פחות מדי. שדה הראייה לא רע. אני מתחיל ללחוץ והילדים מתחילים לצווח.

עוצר בצד, משאיר אותם ליד איזה עץ זית. חוזר למסלול. מגאן RS, זה ברור כבר מהעיקול הראשון, היא מכונית נהיגה נהדרת. יש בה עומק. יש בה רגישות. יש בה חושניות. מזמן לא נהניתי כל כך מכלי רכב עם ארבעה גלגלים. מגיע לכיכר וחוזר למטה.

אין כאן הדף של מטעני צד מתפוצצים ואין ריח של אבק שריפה. רנו מגאן ספורט מבצעת בשקט. אבל אני בטוח שאם תקחו סטופר, תראו שהיא מהירה יותר מהרבה מכוניות דרמטיות ומלודרמטיות, כולל קודמתה. ההיגוי של ה-RS לא מבריק כמו דור ה-GTI של פז'ו, אבל מבחינתי, בעידן הנוכחי, הוא טוב בהחלט.

חשוב לי לספר שהמכונית יודעת להעביר את הכוח לכביש באופן נקי, מבלי לאבד אחיזה ומבלי להיסחף לתת-היגוי. אף על פי שזה טורבו. אף על פי שזו הנעה קדמית.

אחרי כמה מקצים של למעלה-למטה אני נזכר בילדים. הם עדיין ליד העץ. אכלו זיתים ירוקים. כואבת להם הבטן. אני מעמיס אותם למכונית, אנחנו נוסעים לאכול במסעדה.

המגאן ספורט מרווחת. יש לה תא מטען גדול. זו מכונית ספורטיבית שאפשר לחיות אתה בשלום. אחרי חצי שעה - בשבתות תמיד פקוק - אנחנו מגיעים למסעדה. איש נחמד עם שפם וחליל מגיש לנו אורז עם בשר, לא זוכר איך קוראים לתבשיל הזה. יש גם קנקני לימונדה. רנו מגאן ספורט RS, שחורה עם כתמים לבנים, מחכה לי בחוץ.

בעד: התנהגות כביש, עיצוב.

נגד: גיר לא מדויק, מנוע חסר מחץ.

שורה תחתונה: לייק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#