המחאה הבאה - של החוסכים לפנסיה - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחאה הבאה - של החוסכים לפנסיה

המשימה של פישר והממשלה: להפוך את שוק ההון הישראלי ליעיל והגון

74תגובות

פרופ' סטנלי פישר מוטרד.

בימים האחרונים הגביר נגיד בנק ישראל את קצב ההתבטאויות שלו באשר לדאגתו ממבנה שוק ההון והמערכת הפיננסית בישראל.

הוא התחיל בכך לפני עשרה ימים בכנס בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, שם אמר כי מבנה הריכוזיות במשק הישראלי, שלטון הפירמידות, מזכיר לו את קולומביה. הוא המשיך בהתטבאויות חריפות בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, שם הזהיר מסכנות הפירמידות למשקיעים, והמשיך שלשום בדבריו בכנס באשקלון ובראיונות לערוצי הטלוויזיה, בהם אמר שהוא מוטרד מגל ה"תספורות" של הטייקונים והזהיר מההשקעות באג"ח שלהם.

פישר צודק. יש סיבה לדאגה. יש להניח שהאזהרות שהוא משמיע לא נובעות אך ורק מקריסת האג"ח של חלק מהלווים הגדולים במשק הישראלי - אלא גם מהמתרחש בשוקי ההון של ארה"ב ואירופה. פישר רואה בשנים האחרונות כיצד המערכות הפיננסיות המערביות קורסות ומונשמות על ידי הבנקים המרכזיים: ב-2008 זה קרה בארה"ב וכיום זה מתרחש שוב באירופה. ההתבטאויות האחרונות של פישר ממוקדות בנושא שעל סדר היום הציבורי: האופנה בקרב בעלי השליטה בחלק מחברות האחזקה הגדולות במשק שלא לעמוד בתשלומי הקרן והריבית על הלוואות שלקחו מהציבור באמצעות קרנות הפנסיה וחברות הביטוח.

ואולם בראש מעייניו של פישר נמצאת מערכת הבנקאות הישראלית, שעל יציבותה הוא מופקד. פישר נמנע מלהגיד זאת, אבל הפירמידות הממונפות והטייקונים עתירי ההלוואות מאיימים לא רק על הפנסיה של הציבור, אלא גם על מאזני הבנקים. היקף החובות של הקבוצות העסקיות הגדולות למערכת הבנקאות גדול מ-100 מיליארד שקל - יותר מההון העצמי המצרפי של כל הבנקים.

לבנקים יש אולי ביטחונות טובים יותר כנגד האשראי שהעמידו לקבוצות העסקיות הגדולות, אבל יכולתם לספוג הפסדים קטנה בהרבה. הפסדים בקרנות פנסיה וקופות גמל מתפזרים על מאות אלפי חוסכים, ואילו הפסדים בבנקים עלולים לאיים על יציבותם ולהדליק נורות אדומות בקרב המפקידים.

מי שהקטינה במידה רבה את הסיכון ליציבותן של מערכת הבנקאות והמערכת הפיננסית היא ועדת בכר, שלפני שש שנים הפרידה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. אם הבנקים היו ממשיכים לשלוט בקופות ובקרנות, מאזניהם היו חשופים הרבה יותר להלוואות לטייקונים ולבריחה של כספי ציבור. ועדת בכר יושמה במידה חלקית והשאירה עיוותים רבים בשוק ההון, אבל כנראה שהיא הצילה את הבנקים מקריסה.

בתשובה לשאלה לגבי הפנסיה של הציבור, אמר שלשום פישר כי מי שלא מחפש סיכונים - שישקיע רק באג"ח של הממשלה. הוא הזכיר את הרעיון שמתגלגל במשרד אוצר, שלפיו הפנסיה של חוסכים מעל גיל 50 תושקע אך ורק באג"ח ממשלתיות.

זאת לא תשובה שצריכה לספק את החוסך הישראלי. ראשית, זה אינו הציבור ש"בחר" להשקיע באג"ח של טייקונים חובבי מינופים והימורים, אלא המשקיעים המוסדיים שמנהלים את כספו ושייכים למועדון קטן שבו רוב השחקנים משרתים את האינטרסים של חבריהם ושלהם. במבנה הנוכחי של שוק ההון אין להם תמריץ אמיתי להגן על כספי החוסכים.

שנית, מי שיבחר להשקיע רק באג"ח ממשלתיות בריביות הנמוכות השוררות כיום בשווקים, עשוי למצוא עצמו עם פנסיה מצומקת. כדי להשיג תשואות גבוהות לאורך זמן, צריך לקחת סיכונים - כלומר להשקיע במניות, באג"ח של חברות או בהשקעות אלטרנטיביות.

שלישית, לציבור אין כיום כלים פשוטים לפנסיה המאפשרים לו להשקיע רק באג"ח ממשלתיות תמורת דמי ניהול נמוכים. ייתכן שהממשלה צריכה לחשוב מחדש על יצירת מכשירים כאלה, באופן ישיר או דרך המערכת הפיננסית הפרטית.

תפקידה של הממשלה הוא ליצור מבנה יעיל והוגן לשוק ההון הישראלי - מבנה שמאיץ את הצמיחה במשק, מקצה את ההון בצורה יעילה ומאפשר לחוסכים ליהנות מפיצוי על הסיכונים שהם נוטלים בתיקי ההשקעות שלהם. כיום השוק נראה כמי שבנוי בעיקר כדי לשרת את המקורבים אליו. תפקידו של נגיד בנק ישראל הוא לייעץ לממשלה כיצד לייצר מבנה שוק הון כזה. אין איש יותר מתוחכם, חד, מעודכן ועצמאי מאשר פישר לבצע את המשימה הזאת. שר האוצר, יובל שטייניץ, והממונה על שוק ההון, עודד שריג, מגלים מזה זמן רב אדישות לנושא.

הציבור גילה בחודשים האחרונים באיחור את הסכנות המיידיות האורבות לפנסיה שלו כתוצאה מהריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון. ואולם התמונה שרואה הציבור עדיין אופטימית בהרבה מהמציאות. תהליך ירידת הריבית במשק בשנים האחרונות יצר רווחי הון לתיקים הפנסיוניים וקיזז חלק מההפסדים כתוצאה מהשקעות כושלות במניות ובאג"ח קונצרניות. עם רמת הריבית האפסית השוררת כיום בשווקים, המשימה של ייצור רווחים ותשואות למשקיעים תהיה מאתגרת בהרבה בשנים הקרובות. אם הממשלה והרגולטורים לא יפעלו במהירות לבניית שוק ההון מחדש, המחאה החברתית הבאה עשויה להיות של החוסכים והפנסיונרים - שייאבדו אמון בשוק ההון וידרשו לדעת לאן הלך הכסף שלהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#