מחלוקת בין האוצר לתמ"ת מתעכבת את הורדת המכס על מזון - מחירי מזון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחלוקת בין האוצר לתמ"ת מתעכבת את הורדת המכס על מזון

בעוד האוצר מעוניין לקדם את המהלך בתוך שנתיים לפי מתווה טרכטנברג, בתמ"ת מבקשים להאט אותו ■ עם זאת, האוצר הגיע להבנות עם משרד החקלאות בנוגע להורדת מסים על בקר, כבש, עוף, שימורי דגים ומיצי פירות

תגובות

>> בעוד משרדי האוצר והתמ"ת מקדמים מהלך לביטול מכסים על מאות מוצרי תעשייה שאינם מיוצרים בישראל החל בשבוע הבא, מתעכבות ההמלצות על מתווה ביטול המכס על מוצרי מזון. הנושא נמצא בטיפול ועדת המזון, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, אולם לא נרשמה לגביו כל התקדמות בחודשים האחרונים.

חוסר ההתקדמות נובע ממחלוקת בין המשרדים על מתווה ההורדה. לפי מקורבים לוועדה, האוצר רוצה לקדם את ביטול המכסים בלוח זמנים קצר, ואילו משרד התמ"ת מעוניין להאט את הקצב. לפי המקורבים, האוצר מעוניין לבטל את המכסים על מוצרי מזון ברוח המלצות ועדת טרכטנברג, שכללו ביטול מכסים בתוך שנתיים בשתי פעימות: 50% בפעימה הראשונה, וביטול מוחלט בשנה שלאחר מכן. משרד התמ"ת מעוניין לקדם מתווה ארוך יותר, הדומה למתווה ביטול המכס לכלל התעשייה.

על פי מתווה כלל התעשייה, בתוך שלושה חודשים מקבלת ההחלטה יבוטל מלוא המכס על מוצרים שאינם מתחרים בייצור מקומי. ב-2013 יופחתו מכסים ב-10% מהיקף המכס על כל מוצר, ושנה לאחר מכן יירד המכס ב-15% נוספים. ב-2015 יחליט שר האוצר על המשך המתווה, כך שהמכס יוסר במלואו ב-2017.

משרד התמ"ת מגבש עמדותיו תוך התייעצות עם יצרני המזון בישראל, שאינם מעוניינים עקרונית בהפחתת מכסים על יבוא מתחרה, מאחר שהוזלתו תקשה עליהם להתחרות. התעשיינים מזהירים כי ביטול מהיר של המכסים ימוטט מפעלי תעשייה, בעיקר קטנים ובינוניים.

משרד האוצר משיב לטענה זו בכך שביטול מכסים בשנות ה-90 הוכיח עצמו כמנוע התייעלות וצמיחה מרכזי בתעשייה, שאיפשר לה לשפר את כושר התחרות שלה בחו"ל. לפיכך, השלמת המהלך בהקדם תייעל ותשפר את התעשייה המקומית. לגישת משרד האוצר, ניתן לסייע למפעלים שיתקשו להתמודד מול היבוא, אולם בתמיכות אחרות ולא במכס, שהוא למעשה מס שאותו משלם בסוף הצרכן.

מקורבים לוועדה העריכו כי לא צפויות החלטות בסוגיה ברבעון הראשון של 2013. גם החלטות נוספות של ועדת המזון מתעכבות. הוועדה בחרה שלשום את חברת מוניטור שתייעץ לה בנושא תוך התבססות על שוק המזון במדינות אחרות.

משרד החקלאות ואגף המסים במשרד האוצר הגיעו להבנות על הורדות מכס לגבי מוצרי מזון טרי. ההמלצות לא קיבלו אישור סופי בוועדת המזון, אולם מקורבים לועדה העריכו כי לא ישונו. עם זאת, חלק מנפגעי תוכנית הורדת המכסים מתכננים מסע לחצים לביטול ההחלטה בעניינם.

הסיכומים כוללים הורדת מכס על בשר מעובד (כמו נקניקים) בתוך ארבע שנים בשיעורים שנתיים מ-40% ב-2011 ל-30% ב-2012, ל-20% ב-2013 ול-12% ב-2014.

המכס על עגלים יופחת ב-50% בתוך שנתיים, ויבוטל לחלוטין שלושה חודשים לאחר מכן. המכס על בשר כבש יופחת מ-40% ב-2011 ל-30% ב-2012. המכס על פטם (עוף) יופחת ב-50% בפעימה אחת. המכס על בשר טרי יופחת מ-190% כיום ל-12% עם תוספת שקלית של 15 שקל לק"ג ב-2012, תוספת של 14 שקל לק"ג ב-2013 ו-13 שקל לק"ג ב-2014.

המכס על שימורי דגים (כמו סרדינים וטונה) יופחת בהדרגה במשך ארבע שנים מ-40% ב-2011 ל-30% ב-2012, ל-20% ב-2013 ועד ל-12% ב-2014. הפחתת מכס על מיצים תיעשה בארבע פעימות שנתיות על מוצרים שהמכס עליהם הוא 45% לשיעורים של 40%, 30%, 20% ו-12% ב-2014.

על מיצים שבהם שיעור המכס הוא 30% יבוצעו הפחתות בשלוש פעימות שנתיות ל-25% ב-2012, ל-20% ב-2013 ול-12% ב-2014. על מיצים ששיעור המכס עליהם הוא 20%-25% יבוצעו שתי הפחתות שנתיות: ל-18% ב-2012 ול-12% ב-2013.

התמ"ת מגן על מונופולים ממחירי היצף

המלצה נוספת של ועדת טרכטנברג שנבלמת על ידי משרד התמ"ת היא פתיחת תחרות ליבוא גם במחירי היצף. היצף הוא מכירת מוצר במדינת היצוא במחיר הנמוך ממחירו במדינת הייצור. אם מכירה זו פוגעת בתעשייה במדינת היצוא, ניתן להטיל על המוצר היטל היצף שייקר אותו. ההיטל נועד למנוע מצב שבו יצרן זר מציף את השוק הישראלי במוצר במחיר נמוך במיוחד, מחסל את המתחרים הישראליים ולאחר מכן מעלה את מחיר המוצר בשיעור חד. בפועל ניצלו את הגנת ההיצף גם מונופולים, בהם נייר חדרה ונשר.

משרד התמ"ת, האחראי על יישום מדיניות ההיטלים, התעלם בהקשר זה מחוות דעת שהגישה רשות ההגבלים העסקיים, שהתריעה על כך שמשרד התמ"ת למעשה מסייע לשמירת כוחו של המונופול תוך פגיעה בתחרות.

ועדת טרכטנברג המליצה לבצע שינויים בשימוש בהיטלים השונים, ובכלל זה לשלול את הגנת ההיצף ממונופולים. המשמעות היא שניתן יהיה לייבא, למשל, מלט במחירים נמוכים במיוחד (היצף) עד שחברת נשר תרד מאחזקה של 90% בשוק המלט הישראלי ל-50%. אז היא תפסיק להיות מונופול על פי ההגדרה בחוק, ותוכל לקבל הגנה מפני היצף.

התעשיינים לחצו לבטל את ההמלצה ולהשאיר בעינה את ההגנה על מונופולים. לנוכח תמיכתו הנחרצת של משרד התמ"ת בעמדתם הציע משרד האוצר פשרה, שלפיה יחויב משרד התמ"ת לשקלל שיקולי תחרות בהחלטה אם להטיל היטל, ולקבל חוות דעת מהממונה על ההגבלים העסקיים. במשרד התמ"ת דחו את הפשרה בטענה שהמשרד לא יסכים להוצאת סמכויות מהמשרד. רשות ההגבלים העסקיים היא גוף עצמאי הכפוף מינהלתית בלבד לשר התמ"ת, ולבכירי משרד התמ"ת אין יכולת להשפיע על עמדותיה.

כיום החלטה על היטל היצף צריכה לקבל את אישור שר התמ"ת ושר האוצר. בפועל שר האוצר אינו מאשר החלטות של שר התמ"ת, ובכך מטרפד את הטלת ההיטלים. במשרד התמ"ת העריכו באחרונה כי ניתן יהיה להגיע להבנות שלפיהן הסמכויות יישארו בידי משרד התמ"ת, אולם החלטותיו ישקללו את היבט התחרותיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#