גם בשביל אמונה צריך כסף - מחאת האוהלים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם בשביל אמונה צריך כסף

הגיע הזמן שהמדינה תתמוך במעט הערכים החילוניים במקום בבדלנות החרדית

47תגובות

"שתי עגלות נפגשות בדרך, אחת ריקה ואחת מלאה, מי תסור בפני מי?" שאל הרב חזון איש, הסמכות הרוחנית הגדולה של היהדות החרדית לאחר מלחמת העולם השנייה, את דוד בן-גוריון. היתה זו הפגישה הראשונה והאחרונה בין הרב הדגול לראש הממשלה של המדינה היהודית החילונית, והמסר שעלה ממנה היה ברור. לדידו של חזון איש, על העגלה הריקה (החילונות) לסור בפני העגלה המלאה (היהדות הדתית): החילונים הם אלה שצריכים להתגמש ולפנות את הדרך לחרדים, ולא להפך.

גישתו של חזון איש מנחה את יחסי החילונים-דתיים בישראל מאז. החרדים תופשים את עצמם כערכיים יותר מהחילונים, ומסרבים להתפשר על עקרונותיהם. החילוניים הריקניים, לעומתם, משלימים עם הזלזול והכפייה החרדית ומקבלים עליהם את הדין.

אין טעם, ככל הנראה, לנסות לשנות את הדרך שבה החרדים רואים את עצמם. אך יש מקום לדון בדרך שבה החילוניים תופשים את עצמם ואת יחסם לחרדים. המשל של חזון איש הוא דוגמה מובהקת לכך: העגלה החילונית פחות ריקה מכפי שהוא בחר להציגה.

ראשית, העגלה החילונית מלאה בכסף, ובעולמנו, כידוע, בעל המאה הוא על פי רוב בעל הדעה. שנית, העגלה החילונית אולי ריקה מאמונה, אבל בתחתיתה בכל זאת מקרקשים כמה עקרונות יסוד מהותיים. החשובים שבהם הם האמונה במדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ושוויונית, והאמונה במדינת ישראל כמדינה חפצת חיים.

די בערכים אלה, פחותי ערך ככל שיהיו, כדי לעצב את היחסים בין חרדים לחילוניים בישראל: החילונים לא יכפו על החרדים דבר, אך גם לא יסכימו למעשים שעומדים בסתירה איתם, ובעיקר לא יסכימו לממנם. מאחר שהעגלה החילונית מלאה בכסף, מן הראוי כי זה יחולק באופן שיקדם את מעט הערכים שהחילונים מאמינים בהם.

כך, קווי אוטובוס שפוגעים בערך השוויון על ידי הדרת נשים לא ימומנו מכספי מדינה. החרדים רוצים להפריד בין גברים לנשים? שיממנו הסעות פרטיות משל עצמם. קווים ציבוריים, בסבסוד כספי מדינה, לא יאפשרו פגיעה בשוויון. נקודה. כך, בתי ספר חרדיים שאינם מלמדים את מקצועות הליבה לא יקבלו תקצוב מהמדינה. גידול דור צעיר נבער מדעת מסכן את עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל, ואל למדינה לתת את ידה לכך. החרדים רוצים חינוך נבדל משלהם? שיממנו אותו מכיסם, לא מכיסה של המדינה.

הניסיון שנצבר בקהילה החרדית האדוקה בלונדון מלמד כי החרדים אינם מוותרים על החינוך הנבד ל שלהם, אך הצורך לממנו מחייבם לצאת לעבוד. לשם כך הם נאלצים להקנות לתלמידים אי אלה כישורים בסיסיים במסגרת מערכת החינוך שלהם.

ההתעקשות לא להעניק מימון ציבורי למערכת חינוך חרדית בדלנית תניב פרי חשוב נוסף: חיסולו של הסרטן הפושה במערכת החינוך הממלכתית ועונה לשם "זרם החינוך המוכר שאינו רשמי". תחת הזרם הזה חוסים מרבית בתי הספר החרדיים, ובמסגרתו הם מקבלים מהמדינה מימון בשיעור של 75% מתקציבם (זרם נוסף, קטן יותר, מקבל 55% מתקציבו).

מאחר שהזרם הזה קיים, ומדינת ישראל מחויבת לשוויון, נכנסו בשנים האחרונות תחת כנפיו גם בתי ספר מוסלמיים נבדלים, וגם בתי ספר חילוניים אליטיסטיים פרטיים למחצה. אלה גם אלה מפצלים את מערכת החינוך לתתי זרמים, פוגעים בתקצוב ובפיקוח, ובעיקר מאפשרים חדירה של חינוך פרטי לחינוך הממלכתי. חיסול הזרם הקלוקל הזה, שנוצר מלכתחילה כדי לאפשר את קיומם של בתי הספר החרדיים, יבריא את מערכת החינוך מחלק ניכר מתחלואיה.

באותה מידה, חרדים שרוצים לכלות את ימיהם בלימודים ולא בעבודה, לא יקבלו על כך מימון מהמדינה. מדינת ישראל אינה מאמינה במימון בטלה, ולכן מחילונים (או מערבים) שמסוגלים לעבוד אך מסרבים לצאת לעבודה נשללות מרבית קצבאות הביטוח הלאומי. אין סיבה שהמדינה תנהג בדרך שונה בחרדים - מי שרוצה לא לעבוד, שיעשה זאת על חשבונו, לא על חשבון המדינה.

ועדת טרכטנברג המליצה לערוך שינוי בתקציבים המועברים לישיבות (כוללים), כדי שאלה לא יוכלו להמשיך לממן לימודי אברכים לאחר חמש שנות לימוד. זאת הצעת פשרה, הצעת ביניים, שצריכה להחזיר אותנו אל המתווה ההיסטורי של בן-גוריון: קביעת מכסה לתלמידי חכמים המעבירים את חייהם בלימוד תורה בלבד. קומץ תלמידים מצטיינים יקבלו מימון מהמדינה ללימוד תורה, הרוב יתכבדו ויעבדו.

ההערכה היא כי אי אפשר להכריח את החרדים לעבוד, ללמוד לימודי ליבה, או לחדול מהדרת נשים. הדוגמה הלונדונית מלמדת כי החרדים דבקים באורח החיים הייחודי והנבדל שלהם כמעט בכל מחיר, לרבות עוני כבד - אך אפשר להפסיק לסייע להם לנהוג כך.

עמידה של המדינה על עקרונותיה, בכך שתחדל לממן את מה שאינו עולה בקנה אחד עמם, תעביר מסר משולש. ראשית, היא תקשה על החרדים לממן את אורח החיים הנבדל וההרסני שלהם, וכנראה תאלץ אותם להתמתן ואף לצאת לעבוד. שנית, היא תעביר מסר ולפיו המדינה אינה תומכת בהתנהגויות מעין אלה, שהן הרסניות בעבור החרדים לא פחות משהן הרסניות בעבור המדינה.

שלישית, וזהו לקח חשוב מהצלחתן של מדינות סקנדינוויה - המדינה תחדד את המדיניות שלה עצמה, ותבהיר שרק מה שעולה בקנה אחד עם טובתה בטווח הארוך - מתוקצב. יותר מדי כספי מדינה זולגים כיום ליותר מדי סעיפי תקציב לא ראויים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתנער מהרגלה לממן כל דבר שזז - כלומר, כל דבר שזוכה למספיק לחץ פוליטי - ותלמד לממן רק את החשוב, הנחוץ והמועיל לה בטווח הארוך. שינוי מדיניותה כלפי החרדים יהיה התחלה טובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#