דרוש צדק סביבתי במישור רותם - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרוש צדק סביבתי במישור רותם

במישור רותם לא קיימת כל יחידה סביבתית מקומית מפקחת ואוכפת

2תגובות

>> אי-שם בלב הנגב הדרומי, 12 ק"מ מדימונה, 18 ק"מ מערד וכ-30 ק"מ מירוחם, שוכן לו אזור תעשייה ענקי עתיר מפעלים כימיים, תחנת כוח גדולה ואתר פסולת ארצי גדול שבו מועסקים מאות. רוב העובדים מגיעים מדימונה, ערד ובאר שבע, ומקצתם מירוחם. לאזור התעשייה זה קוראים פארק התעשייה מישור רותם, והוא ממשיך להתרחב ולגדול כל העת.

לו היינו חיים במדינה מתוקנת שפועלת לפי כללים הגיוניים, היתה כבר מזמן מוקמת מועצה תעשייתית מיוחדת לאזור התעשייה הגדול הזה. מועצה שמצד אחד היתה דואגת לשמירה על איכות הסביבה במפעלים הקרובים לערד, דימונה וירוחם; ומצד שני, היתה נותנת שירותים מוניציפליים למפעלי התעשייה בתמורה לתשלומי הארנונה כמקובל. משהו בדומה למתכונת הקיימת במועצה האזורית תעשייתית רמת חובב.

אבל מה קורה בישראל הנאורה? אזור התעשייה מישור רותם שייך דווקא למועצה אזורית קטנטנה, מועצת תמר, שאוכלוסייתה מונה 1,300 תושבים בלבד, ושהיישוב הכי קרוב שלה למפעלי התעשייה מרוחק בכ-25 ק"מ. רצה הממשל הישראלי ומועצת תמר הקטנה משתרעת על שטח עצום של 1.6 מיליון דונם - ובתוכם כל מישור רותם, על מפעליו ועל דמי הארנונה הנכבדים שהם משלמים.

הארנונה לא מגיעה לשלוש הערים השכנות וספקיות כוח האדם העובד במפעלים, אלא למועצה תמר הקטנה, שבמצבה הפיננסי האיתן ומעורר הקנאה היתה יכולה לוותר על תשלומי הארנונה של המפעלים. אבל מה לעשות, זה הצדק החברתי נוסח ישראל: ערד, דימונה וירוחם סופגות את מפגעי המפעלים ומספקות למפעלים את כוח האדם; ואת כספי הארנונה היקרים מקבלת מועצת תמר.

עד כאן לגבי הכשל החברתי של הסוגיה. אלא שיש גם כשל סביבתי, והוא חמור לא פחות. במישור רותם עצמו לא קיימת כל יחידה סביבתית מקומית המפקחת ואוכפת, והשירותים שמקבלים מפעלי מישור רותם ממועצת תמר הם מינימליים ביותר.

ברמת חובב פועלת מועצה תעשייתית חזקה, המהווה דוגמה לניהול סביבתי נכון. זה המקום היחיד בישראל שבו כל המפעלים עומדים בתקני הסביבה המחמירים ביותר, בזכות היחידה הסביבתית המונה 12 עובדים מקצועיים, שלוש מעבדות ואמצעי ניטור מהמשוכללים בעולם. ברמת חובב הציבור יכול לדעת, בכל רגע נתון ובעזרת גלישה באינטרנט, את מצב הסביבה. במועצה זו התקציב לטיפול באיכות סביבה הוא יותר מ-17% מתקציבה השוטף של המועצה (10 מיליון שקל בשנה).

בנוסף לכל אלה, מתקיימים בתחומי המועצה שישה פורומים ציבוריים לאחריות סביבתית עם המפעלים ותושבי האזור. כל פורום נפגש אחת לחודשיים, מתעדכן ומעלה שאלות בנושאי סביבה. לא ברור מדוע המשרד להגנת הסביבה אינו מאמץ דגם זה באזורי תעשייה נוספים בישראל, כמו מישור רותם.

הכותבת היא מנהלת עמותת נגב בר-קיימא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#