האוצר רוצה לחנך? קודם שידאג לנו - מצב הכסף - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר רוצה לחנך? קודם שידאג לנו

החינוך הפיננסי נדון לכישלון בשוק הקטן והריכוזי בישראל

6תגובות

>> אפשר להירגע. משרד האוצר מצא סוף-סוף מי אשם במצב החמור שאליו נקלע שוק ההון הישראלי: אנחנו.

הנה, שר האוצר, יובל שטייניץ, הודיע באחרונה על יוזמה להקים מחלקה לחינוך פיננסי במשרדו. לפי היוזמה, הממשלה תחנך את אזרחי ישראל בנושאי פנסיה, ביטוח ומשכנתאות כדי "לעזור לציבור לקבל החלטות מושכלות".

לכאורה, רעיון טוב והגיוני. ואולם בעצם מדובר ברעיון מסוכן. התפישה שמאחוריו גורסת שאנחנו, הציבור, אשמים במידה רבה בכך שכספי הפנסיה והחסכונות שלנו נעשו הפקר. אנחנו, בבורות שלנו, מאפשרים לבעלי השליטה לחלוב את החברות הבורסאיות שבהן אנו משקיעים. לכן, אם רק נקבל חינוך פיננסי, הכל ייראה אחרת.

אלא שבפועל אין קשר בין מה שהאזרחים יודעים או לא יודעים לגבי הפנסיה שלהם, לבין ההפקרות המתחוללת בשוק ההון. ההפקרות הזו החלה לפני כעשור, כאשר הממשלה העבירה כ-70% מחסכונות הציבור לקזינו של הבורסה - וכל זה ממשיך מדי יום, בשעה שהטייקונים מבצעים עסקות בעלי עניין, מושכים דיווידנדים חריגים ומציעים תספורות למחזיקי איגרות חוב. כל זה קורה בגלל שאין פיקוח ראוי מצד המדינה - לא בגלל שגברת כהן מחדרה לא מבינה בפנסיה או בגלל שמר כהן מאופקים לא למד על ביטוח מנהלים בתיכון.

האוצר מבטיח שהחינוך הפיננסי לא יבוא על חשבון הפיקוח מצד המדינה, ושהמדינה תמשיך להפעיל רגולציה ולא תפקיר את האזרחים לחסדיהם של הטייקונים. ואולם לנוכח ניסיון העבר והדרך שבה הממשלה כבר הפקירה את חסכונותינו, יש מספיק סיבות לפקפק בהבטחה הזו.

יתרה מכך: מי שמאזין היטב לדבריהם של בכירים באוצר, באגף שוק ההון וברשות ניירות ערך, יודע שחלקם לא באמת מאמינים ברגולציה, אלא מעדיפים לסמוך על השוק החופשי. החינוך הפיננסי הוא, אפוא, חלק מהתפישה המדאיגה הזו, שמצפה מהציבור לדאוג לעצמו.

בנוסף, אומרים לנו שחינוך פיננסי מקובל בעולם. זה אולי נכון, אבל מצבה של ישראל שונה. הריכוזיות כאן היא מהחמורות במערב, כ-80% מהחברות הציבוריות נשלטות על ידי בעל שליטה, לבעלי המניות מהציבור אין בפועל שליטה בהשקעתם, אלא לגופים המוסדיים - שחלקם קשורים בטבורם לטייקונים - והם שמנהלים לנו את הכסף. בנוסף, פרמיית השליטה שממנה נהנים הטייקונים בהשוואה לציבור היא כ-30% לעומת 4% בארה"ב וכ-10% באירופה.

לכן, חינוך פיננסי יכול היה אולי לעבוד בארה"ב או בבריטניה, שם לציבור כוח גדול יחסית, אבל הוא נדון לכישלון בשוק הקטן והריכוזי של ישראל, שבו למשקיעים מהציבור אין כוח אמיתי בידיים.

החינוך הפיננסי הוא נורת אזהרה לגבי התנערות המדינה מתפקידה לפקח על שוק ההון. לאחר המחאה של הקיץ האחרון, הציבור חייב לדרוש פיקוח חזק ונשכני יותר מצד המדינה, ולא לקבל על עצמו את התיק שמנסים להפיל עליו על הכשלים בשוק.

הכותב הוא מרצה למשפטים וראש תחום שוק ההון במכון לאחריות תאגידית שבמרכז האקדמי למשפט ולעסקים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#