הלקח של ענף האנרגיה מ-2011: בשנה הבאה יהיה גרוע יותר - אנרגיה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלקח של ענף האנרגיה מ-2011: בשנה הבאה יהיה גרוע יותר

2011 הסעירה את הציבור הישראלי, טפחה על פני חברות הגז הטבעי, רוששה את היזמים הסולאריים ואיתגרה את הרגולטורים ■ החדשות הרעות: 2012 תהיה שנה קשה יותר ■ החדשות הטובות: זהו המחיר שיידרש לשיפור הצפוי ב-2013

9תגובות

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים

פצצות מימן

"מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן.

בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון.

מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר.

הענף הסולארי מציג: ההתפכחות

האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית.

זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מסדרונות הכנסת על עתיד הענף; המשיך ב"תרומתם" המוכרת מענף הנדל"ן של מינהל התכנון ומינהל מקרקעי ישראל לעצירת התנופה; והסתיים בקביעת מכסות סבסוד חדשות (שנתיים בלבד לאחר שאושרו הקודמות) - ובגל קיצוצי סובסידיה שעדיין לא תם.

למען האמת, ניתן למצוא צדק מסוים בטענות כל אחד מהצדדים הנצים. אלא שהכוחנות הולידה חשדנות, וזו גררה חוסר תיאום - שהוליד כאוס רגולטורי משתק.

החברות הסולאריות הקטנות שחסרו מרווח נשימה קרסו. בקרב החברות הגדולות (כלל, פז) החלה קונסולידציה, ובמכרזים התרמו-סולאריים באשלים נותרו שני מתעניינים אמיצים בלבד.

היקף הביקושים להתקנת מערכות פוטו-וולטאיות (P.V) קטנות ובינוניות לא איכזב, ולמרות צמצום התמריצים הוא יאתגר גם בעתיד את המכסות הצנועות, שיתבררו במהרה כלא רלבנטיות. אלא שבהיעדר אסטרטגיה ממשלתית חלוטה, העלות המשקית של הקטטות הנמשכות עלולה לעלות על התועלת.

במלחמות מים: הטובים תמיד מפסידים

חמש פעמים הפחיתה חברת מקורות את המחיר שבו תמכור למדינה את המים המותפלים במתקן שלה באשדוד כדי שזו תסכים לאשר לה להקים אותו. גם אז נדרש עוד קווץ' פוליטי (ופיזי) אחרון מצדו של יו"ר מקורות, אלכס ויז'ניצר, כדי לכופף חצי ממשלה - ולהוציא את הפרויקט לדרך באיחור של שנה. זאת, כאשר לכולם נוח לשכוח את הניסיון לתפור אותו בלא מכרז ל-GE, את הדחיפות שעמדה בבסיס הנימוקים להקמת המתקן ואת הניסיון לעקוץ את הכיס הציבורי בכמיליארד שקל במחיר המים שימכור.

הסכם הזיכיון ותנאיו ישונו בשלוש השנים הבאות מספיק פעמים כדי ללמד שלמרות הרפורמות שבוצעו בו, עדיין מתקשה ענף המים להתנתק מן הכסות הפוליטית שאחזה בו עשרות שנים. לקח זה למדו על בשרם אנשי משרד האוצר ורשות המים גם במאבק על זהות תאגידי המים. גם שם הוליד חוסר ההכרה בכוח הפוליטי שעדיין מושרש בענף, מלחמה אידיאולוגית - שכמעט הורידה לטמיון את רפורמת התאגוד של מחלקות המים.

את המלחמה האחרונה הפסידו השנה הרגולטורים בעולם החדש, המסודר והמופרט שניסו לבנות יש מאין - אך כשלו בריסונו. כך, משנזקקה ישראל לתוספת מים בהולה והציעה תעריף נדיב בתמורה להרחבת תפוקת המתקנים, היא מצאה את עצמה מול זכיינית התפלה סרבנית שבידיה הופקדו שניים מבין שלושת המתקנים הפועלים (IDE) - כאשר לזו היו שיקולים רחוקים מאלה הלאומיים.

עריפת ראשים

יו"ר רשות החשמל, אמנון שפירה, לא הבין שחוק משק החשמל אמנם מחייב אותו לפעול באופן עצמאי ולפי הנחיות הדרג המקצועי שלו - אבל שרים הם מעל לחוק, ובייחוד אם הם מתנגדים להוזלת החשמל (בגיבוי חברת החשמל). מנהל רשות המים היוצא, פרופ' אורי שני, היה סתם שמאלני שמנע פרויקטים בשטחים - ולכן נשלח (כמה פעמים) ללמוד מהעיתון כי הוא מבקש לסיים את תפקידו.

ייאמר לזכותו של שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, כי הצביע בפומבי על האבסורד שבהטלת האחריות על כתפיו - בעוד שהסמכויות הרגולטוריות מופקדות בידי רשויות מקצועיות עצמאיות. הוא גם צדק כשהעיר כי הפוליטיקאים הרוויחו ביושר את הפקעת הסמכויות מידיהם.

אמיל סלמן

הגז שהצית את הכיכרות

ההישג הגדול של שר האוצר יובל שטייניץ ופרופ' איתן ששינסקי לא הסתכם בהגדלת נתח המדינה בתגליות הגז מ-24% ל-52%-62% - אלא דווקא בחינוך הציבור, התקשורת ודור חדש של רגולטורים (ראו תמונה), כי הסכנה הגדולה ביותר שנשקפת להם היא בקיבעון התודעתי הכנוע, ובהקהיית המשמעות של שירות ציבורי. התוצר הפרמלנטרי היה חוק מיסוי רווחי נפט החדש. את התוצאה המאקרו-כלכלית הפגינו הקיץ בכיכרות.

בעזרת השם - נחמוק מאחריות

הודות לראייתם האסטרטגית, דאגו במשרד התשתיות כבר ב-2009 להכשיר נקודת קליטה לגז בצפון, חייבו את שותפות תמר במסמכי החזקה להניח צינור נוסף לחוף, הורו כבר ב-2010 לפתח במהירות את מאגרי נועה ואור כדי שהמשק לא יסבול מחסור בגז, טרחו להביא את מהפכת את הגז הטבעי לכל חצר מפעל בדרום - ולא עסקו בזוטות דוגמת סיכול מסקנות ועדת ששינסקי, או למשל שינוי שמם ל"משרד האנרגיה והמים".

השנה שתהיה: משק בכוננות ספיגה

מתקווה לתגליות - לדאגה לתחרות

אם בשנתיים האחרונות ייחל המשק לתגליות גז שיבססו את עצמאותו האנרגטית, הרי שהחל ב-2012 תקוותו תהיה לתגליות נוספות שיפתחו את שוק הגז לתחרות.

לא פחות מעשרה קידוחים צפויים ב-2012, ובראשם קידוחי שרה ומירה - אשר עשויים להוות תחרות ראשונה לשותפות דלק ונובל אנרג'י. זאת בצד תוצאות ראשונות שצפויות השנה באשר לפוטנציאל הנפט שמסתתר מתחת ל"שכבות תמר".

תגליות נוספות עשויות לשחרר את הלחץ מוועדת הפיקוח על המחירים, שמתחבטת באופן שבו יש לרסן את מחיר הגז בשוק. מאידך, יגבירו אלה את הלחץ על הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז הטבעי. זו תידרש למסור המלצותיה באשר למדיניות ייצוא הגז/הנפט - אם בכלל, ובאשר לאופן חלוקת רישיונות קידוח נוספים - אם בכלל.

אלא שבטרם ניהנה מן האגוזים - יהיה השנה המשק טרוד בגידול שיניים. עד אז, ובאופן אירוני, יישאו השנה עיניים דווקא לעבר הקמת המצוף לקליטת גז נוזלי (LNG) מיובא.

התייעלות - OUT, משברים - IN

בדו-קרב כיפופי הידיים שבין חברת החשמל למשרד האוצר, מסתמן כי זו הראשונה שוב תוריד מהר יותר יריבתה על הברכיים.

הפעם זה משבר הגז אשר שיחק לידי חברת החשמל, ויחייב את הממשלה לסייע תקציבית ותעריפית למונופול החשמל - מבלי שיוכל להתנות זאת בהתייעלות כלשהי, ערב מחסור לאומי חריף בגז ובחשמל. הרפורמה המבנית הגדולה שכללה את פיצול והפרטת חברת החשמל - ירדה מזמן מעל הפרק. התוכנית החלופית נתקלה בקשיים טכניים, ובמלחמת חורמה שבה פצחה החברה נגד מתחריה העתידיים בענף. תוכנית ההתייעלות "מצפן" שכללה פיטורי 2,000-2,500 עובדים וביטול מחוזות ואגפים הוחלפה בתוכנית "תנופת אור", שכוללת פרישת 1,500 עובדים בשינויים אגרסיביים פחות. בינתיים, אישר דירקטוריון החברה פרישת 400 עובדים בלבד - ונתקל בסכסוך עבודה שעליו מיהר מן הסתם הוועד להודיע.

ענף הדלק מציג: אופס, טעינו

הסכמה משותפת אחת חילצה ועדת טרכטנברג מכלל משרדי הממשלה וממבקר המדינה - ואפילו מן החברות העסקיות - והיא שהרפורמה של העשור האחרון בענף הדלק נכשלה בפיתוח תחרות של ממש. 2012 תהיה לפיכך השנה הראשונה שבה תנסה הממשלה למזער נזקים, ולפתור כמה מכשלי השוק הנוגעים, בינתיים, בלקוח הקצה.

לאחר הפחתת מרווח השיווק בבנזין, יוחזר מרווח השיווק בסולר לתחבורה לפיקוח ממשלתי - כמו גם מחיר גז הבישול הסיטוני, ומחירו ללקוחות בצובר. ההנחות המפליגות למועדוני לקוחות ולציי הרכב יחלפו אט-אט מן העולם. משרד האוצר ורשות ההגבלים העסקיים ינסו לגבור על הלוביסטים של חברות הדלק הגדולות במאבק לשחרור תחנות התדלוק העצמאיות מן ההסכמים הכובלים עמן.

עופר וקנין

כל עלייה של 10% בתעריף החשמל - תייקר את המים ב-2%

12 תרחישים אפשריים הציגה בחודש שעבר רשות החשמל לייקור החשמל למשק ב-2012. התרחישים נעו בין ייקור של 5% ל-44%, בהתאם לשינויים בשלושה פרמטרים עיקריים: שיעור אספקת הגז הטבעי ממצרים, שיעור המיסוי שיוטל על רכש הסולר של חברת החשמל ושיעור השימוש שיתיר המשרד להגנת הסביבה לעשות במזוט הזול יותר במקום סולר.

אלא שמאז פוצץ צינור הגז בסיני בפעם השמינית, האחים המוסלמים סחפו את הבחירות במצרים ואספקת הגז הישראלי מים תטיס פחתה בשבוע שעבר בכ-30% בעקבות הידלדלותו המואצת.

קשה לפיכך לראות את המשק נחלץ מייקור החשמל בלפחות 10% ב-2012, ומייקור דומה בכל אחת מהשנים עד 2015. זאת, לאחר שתעריף החשמל כבר התייקר ב-1 בנובמבר בשיעור של 4.7%, חודשיים וחצי לאחר שזינק בשיעור חד של 9.9%.

ייקור החשמל יזניק בהתאם את עלויות האנרגיה של משאבות חברת מקורות ומתקני טיהור השפכים העירוניים. פעלולי רשות המים, מחשש לעליהום ציבורי, ספגו עד כה את התייקרות החשמל בתוך מבנה התעריפים המסובך של המים. אך החל בשנה הבאה, גם אלה לא ימנעו ייקור שנתי בשיעור של כ-2% בכל שנה שבה יתייקר החשמל ב-10%.

המהפכה הסביבתית

בעוד שמהפכת הגז הטבעי מבוששת להגיע לחופי ישראל, והמהפכה הצרכנית פוסחת בינתיים על ענפי הדלק והחשמל - לפחות בתחום הסביבה צפויה 2012 לעשות היסטוריה רגולטורית קטנה.

בשבועות הקרובים תאשר הממשלה את התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר בתעשייה, בתחבורה ובמשקי הבית. זאת, בהנחה שלמשרד האוצר יגמרו הכלים לעכב את תקצובה. לאחר אינספור חסמים, ייכנס השנה לתוקף חוק מיחזור האריזות, שמחייב יצרנים ויבואנים למחזר אריזות במשקל פרופורציונלי להיקף מכירותיהם בכל שנה. בנוסף צפוי לעבור חוק הפסולת האלקטרונית, המחייב את יצרני ויבואני מוצרי אלקטרוניקה להעביר לטיפול מסודר כמות פסולת אלקטרונית בהתאם למשקל המוצרים שמכרו. בהמשך לכך, יובא השנה לאישור חוק שיקום קרקעות המדובר, שנועד להסדיר את הטיפול בקרקעות המזוהמות. החוק יסמיך את השר להגנת הסביבה לחייב בעלי קרקעות מזוהמות לשקמן, ולקבוע מי יישא בעלויות השיקום. חוק נוסף שיידון יהיה חיוב מפעלי תעשייה גדולים לנהל רישום ולדווח על תנועת חומרים מזהמים ומסוכנים דרכם (PRTR).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#