התנועה של דפני ליף היא סוף המחאה? "האלימות עלולה להתפרץ בקיץ" - מחאת האוהלים - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התנועה של דפני ליף היא סוף המחאה? "האלימות עלולה להתפרץ בקיץ"

מנהיגי המחאה החברתית אמנם התפצלו מאז הקיץ, אך ממשיכים לפעול ■ דפני ליף הקימה תנועה חברתית חדשה ■ יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, נפגש עם שרים ■ סתיו שפיר עורכת סיורים ברחבי המדינה ■ ויגאל רמב"ם מקים קואופרטיבים בדרום ת"א

70תגובות

>> האם הפיצול בין מנהיגי המחאה והמסרים המשתנים היוצאים תחת ידיהם מבשרים את סיום המחאה החברתית או שזוהי רק תחילתה של פעילות חברתית צנועה וארוכת טווח בנושאים שונים? האם נראה את מנהיגי המחאה בחודשים הקרובים בשטח או שהם צפויים להיעלם? מנהיגי המחאה חושפים מה עשו בחודשים האחרונים - ולאן פניהם מועדות. הם, בכל מקרה, לא מתכוונים להיעלם מהשטח.

שלשום הודיעה דפני ליף, יוזמת מחאת האוהלים, כי תעמוד בראש תנועה חברתית חדשה בשם "ב' זה אוהל - התנועה לצדק חברתי". מדובר בחברה לתועלת הציבור, ללא כוונת רווח, שתמומן באמצעות הנפקת מניות לציבור ומטרתה להוציא לפועל יוזמות חברתיות במגוון תחומים שצפו ועלו בקרב אזרחים במחאת הקיץ. לצד ליף מעורבים ביוזמה מארגני המחאה רגב קונטס, רועי נוימן, שיר נוסצקי ועדי פלד - ואולם סתיו שפיר, יונתן לוי ופעילים נוספים בחרו שלא להיות מעורבים בה.

המנהיגים הבולטים במחאה שסחפה מאות אלפים בקיץ החלו לפנות כל אחד לדרכו וסדקים מתגלים כיום אפילו במה שנראה בקיץ כמו אידיאולוגיה סדורה. התנועה החדשה שהקימה ליף, למשל, "תפעל ליישום מלא של דו"ח טרכטנברג כנקודת התחלה" - לאחר שבמשך שבועות ארוכים יצאו חברי התנועה נגד הדו"ח וכינו אותו "אחיזת עיניים".

בסוף השבוע נודע גם כי שותפיה של ליף למחאה, שפיר ולוי, החליטו שלא להיות מעורבים בתנועה החברתית החדשה ובמקום זאת יפעלו באמצעות קמפיינים ופעילות חברתית חוץ-פרלמנטארית.

דפני ליף: "ליישם את סעיפי דו"ח טרכטנברג"

ליף, שלא חדלה ממאבקה החברתי בכל החודשים מאז שהקימה את האוהל בשדרות רוטשילד, מאמינה שהפיצול דווקא מועיל למאבק ומתארת את התהליך שעברו כל מנהיגי המאבק בחודשים האחרונים: "אני נמצאת במאבק חמישה חודשים. בחודשיים האחרונים כל הקבוצות השונות שלקחו חלק במאבק עברו תהליך של מחשבה בנוגע לעתידו וחיפשו את דרכן. במסגרת תהליך החיפוש הזה אני וחברי נפגשנו עם פעילים ברחבי המדינה וייסדנו תשתית להקמת התנועה החברתית החדשה שעל התקנון שלה חתמנו שלשום".

וקנין עופר

מה התוכניות שלך לעתיד הקרוב?

"לבנות את התנועה, לגייס דמויות מפתח שיימנו עם הוועד המנהל שלה ולגייס את הציבור לקחת בה חלק. אנחנו זקוקים לתמיכה הזו - מאבק הוא דבר הדורש מימון ולא רצינו להיות עמותה שתהפוך לצינור להעברת כספים. הקמנו תנועה מתוך תחושת מחויבות לבנות משהו חדש".

מה התוכניות לטווח הארוך?

"נמשיך לפעול בתחום של הסברה ציבורית - להסביר לציבור מושגים הקשורים לעולם שסובב אותו, במגוון תחומים כמו כלכלה, חברה, חינוך ונדל"ן. לפני שיצאתי למאבק היו דברים רבים שלא ידעתי, כמו מהו חוק ההסדרים, מהי החשיבות של פריימריז במערכת הפוליטית? איך ישראל הגיעה למצב הנוכחי? מה הקשר שלי לדיור הציבורי? במסגרת הכוונה הזו אנחנו רוצים להקים שידור ציבורי באינטרנט וכן חברה של פרסום חברתי, כדי שכשיהיה גוף, לאו דווקא אנחנו, שירצה לארגן הפגנה - יהיה מי שירים את הקמפיין והוא אלא יצטרך להידפק על דלתות".

מה גישתך כלפי דו"ח טרכטנברג?

"יש לנו עקומת למידה מאוד גבוהה. ההתנגדות שלנו לדו"ח בקיץ נבעה מכך שלא הסכמנו לכך שהממשלה ראתה בו פתרון אולטימטיבי ופתרון מסכם למאבק שלנו. הבנו שהמאבק הוא תהליך ארוך ולא נוכל להרשות כי גם המעט הטוב של דו"ח טרכטנברג יישמט, כפי שקורה כעת. צריך להתחיל ביישום הסעיפים האלה, וכמובן שהמטרה הגדולה היא להביא ליישום של דו"ח ספיבק-יונה, שמציע פתרונות ארוכי טווח".

מדוע התפצלתם?

"יצאנו למאבק בלי מטה, לא הכרנו אחד את השני והמערכה היתה כה גדולה שלא היה זמן לעמוד על הפערים בגישות בינינו. אני לא רואה במצב הקיים פיצול אלא התמקצעות. יש כאלה שהחיבור האורגני שלהם הוא אל הכנסת ורוצים לפעול שם, ויש שמעדיפים את פעילות השטח. כדי להוביל מאבק צריך את שתי הזירות".

את לא חוששת שהפיצול יפגע במאבק?

"לא. עצם העובדה שיש כל כך הרבה אנשים שחמישה חודשים אחרי שקם האוהל הראשון עדיין פועלים למען המאבק הוא דבר מדהים. אם כולנו נמשיך קדימה נביא את השינוי. במקום לשים דגש על שטויות צריך להתעסק בעיקר - בבעיותיה הרבות של החברה הישראלית".

מה שונה ומה דומה בפעילות שלך לעומת אחרים?

"אני לא מעוניינת לענות".

ומה הדרך הכי נכונה מבחינתך להמשך המחאה?

"פשוט להמשיך. אני מאמינה בתנועה שהקמנו ובסוג הפעילות שאני רוצה לעשות - חרישת המדינה באמצעות קונגרס חברתי נודד ויצירת דיאלוג כמה שיותר רחב בציבור כדי שכולנו נהיה מודעים למה שקורה סביבנו ונחשוב על פתרונות. הדבר הנכון זה להמשיך להיאבק".

איציק שמולי: "עברנו שר, שר"

במקביל, איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, פועל מאז המחאה בקיץ באמצעות ההתאחדות ואגודות שונות, שאנשיהם מהווים את מעגל הפעילים הראשון. "את המעגל השני והשלישי אנחנו שומרים ליום פקודה, כדי לא לשחוק אותם", הוא מסביר.

קידר ניר

מה עשיתם בחודשים האחרונים?

"הבנו שגם אנחנו הסטודנטים צריכים להיות חלק מהשינוי, ועלינו להחיל על הסטודנטים ערכים של רגישות חברתית וסולידריות. אנחנו עובדים על להצמיח את השינוי מלמטה והתחברנו ללא מעט משימות לאומיות כגון חיזוק הפריפריה החברתית וסיוע לניצולי שואה. בנוסף, הקמנו יחידות סטודנטים שנאבקות באנטישמיות באמצעות האינטרנט. אלו תובנות שעלו מהמאבק".

מה התוכניות שלכם לעתיד הקרוב?

"בימים אלה אנחנו מפעילים לחץ בכנסת ובממשלה כדי ליישם נושאים שעלו במחאה בעיקר בכל הקשור לחוק חינוך חינם ולדיור בר השגה, שם ההמלצות של טרכטנברג היו דלות וחסרות משמעות. בתחום זה אנחנו מנסים לעבוד דרך הממשלה: עוברים שר, שר, ומנסים לשכנע. בחודשים האחרונים פגשנו כמעט את כולם".

מה התוכניות לטווח הארוך?

"אני לא בעניין של לעשות מחאה לשם מחאה. אם הממשלה תיתן מענה סביר לדרישות של המחאה אז אנחנו נברך על זה. אבל אנחנו גם שומעים את האמירות האחרונות של שר האוצר שבשל המשבר הכלכלי לא ניתן יהיה לתת מענה לדרישות המחאה החברתית. באותו יום שהוא אמר את זה התקשרתי ל-60 יושבי ראש של עמותות כדי ללכד את השורות לקראת הקיץ הבא".

מה גישתך כלפי דו"ח טרכטנברג?

"ככלל, אני עדיין מחזיק בעמדה שהדו"ח לא נותן מענה הולם לדרישות המחאה, אבל זה מינימום הכרחי. אם הממשלה תתחמק ממנו, זה אומר משהו על ההתייחסות שלה לצרכים של האזרחים, ואני לא מדבר על ההחלטה המצחיקה שהם קיבלו - פטור ממס לקניות באינטרנט. זה דבר על סף ההזוי. 450 אלף איש יצאו לרחובות בגלל קניות באינטרנט? אי אפשר לעבוד על הציבור. המחאה עברה מהאוהלים לתוך האנשים, שמבינים שהם יכולים להוביל שינוי. זה יכול להתפרץ בכל רגע ואם עד סוף מושב הקיץ הממשלה לא תיתן מענה הולם, זה עלול להוביל למקומות של אלימות".

נראה שראשי המחאה מפוצלים. הפיצול לא פגע במאבק?

"כיום כל השחקנים של המחאה אומרים את מה שהסטודנטים אמרו לפני שלושה חודשים ומתיישרים לפי העמדות שלנו. האשימו אותנו שאנחנו הולכים לפוליטיקה, אבל עכשיו דפני ליף מקימה תנועה. זה בסדר, כי המטרות הן אותן מטרות. כולם רוצים לראות, למשל, חינוך חינם מגיל שלוש ודיור בר השגה, גם אם על הדרך והסגנון אנחנו חלוקים. אמרתי שלא צריך להטיל אולטימטום על ראש הממשלה ולא ללכת בגישה של הכל או כלום כי במקומות שבהם לא היתה לי הסכמה עם אחרים ראו את זה. לגבי הסגנון - הסגנון שלנו והעמדות היו הנכונים יותר, וכיום השאר מכילים על עצמם את אותן העמדות".

סתיו שפיר: "בטוחה ביוזמה"

"המאבק מוכרח להגיע להישגים", אומרת שפיר, 26, בדרכה למכתש רמון, לשם הוזמנה כדי לדבר על מטרות המחאה בפני קבוצת תלמידי תיכון. "המחאה יצרה סוג של תנועה ובחודשים הקרובים המטרה היא להגיע להישגים קונקרטיים בתחומים שעליהם הם נלחמים".

סתיו שפיר

כך, למשל, שפיר מקדמת את הטיפול בחוסרי דיור, ולצד פעילים אחרים פועלת לקדם חקיקה שעוסקת בדיור בר השגה. לשם כך היא נפגשת עם קהילות שונות, מרצה בפני תלמידי בתי ספר, תומכת בפעילים שעובדים על פרויקטים ובעיקר מסתובבת ברחבי המדינה במטרה להגיע לכמה שיותר אנשים.

"הכוח של המאבק הוא בכך שהצליח להתגבר על הפילוג המסורתי בחברה הישראלית: פריפריה מול מרכז, שמאל מול ימין. המחלוקות שמנעו מאתנו לעבוד ביחד לאורך השנים. אני עובדת עם השכבות החלשות, עם מעמד הביניים והכוח הגדול ביותר הוא החיבור סביב האינטרס המשותף. המטרה היא לקחת כל פעם נושא אחר ולקדם אותו. בנוסף, יש צורך לחבר בין המון יוזמות שפועלות ברחבי המדינה. כל היוזמות האלה הן חלק מרשת חברתית ארצית שצריכה להתחזק, והמשימה שלנו היא לחבר ביניהם".

בשבוע שעבר היא ופעילים נוספים מהמחאה פנו במכתב לראש הממשלה, עליו חתמו מלבד ראשי המחאה גם חתני פרס נובל ובו קראו ליישם את חוק חינוך חינם, שהוא לדברי שפיר החוק הממוסמס ביותר בהיסטוריה של ישראל: "בדו"ח טרכטנברג המליצו על מימושו והממשלה ממסמסת אותו".

התנגדתם לדו"ח טרכטנברג. שיניתם את דעתכם?

"צדקנו בכך שאמרנו שהדו"ח הוא מעט מדי. ועדיין, גם את המעט הזה הממשלה בכישרון רב הצליחה להניח בצד. אפשר לסכם זאת כך: שום דבר לא מיושם מדו"ח שאינו מספק".

מאז המחאה בקיץ הפסיקה שפיר לעבוד וללמוד לתואר שני. את הנסיעות ברחבי המדינה מממנים הגופים שמזמינים אותה לדבר בפניהם, וכשהיא נשאלת כיצד היא מממנת את המגורים היא צוחקת: "עברתי דרומה יותר ועם יותר שותפים. אני גרה כעת ביפו עם עוד שלושה שותפים". זו גם הסיבה שחלק מההתארגנות הוא למצוא מקורות מימון. למרות זאת, היא לא שותפה ביוזמה של ליף להקים חברה לתועלת הציבור שתממן פעילות המחאה.

"מעולם לא הייתי כל כך בטוחה ביכולת של היוזמה להצליח. זה הולך להצליח. אנחנו צריכים תקופה שאולי תהיה ארוכה יותר משחשבנו. יש לנו כציבור את היכולת לעשות זאת, ההקרבה היא ברורה מאליה. אין אפשרות אחרת. צריך לעזוב את הכל ולעשות את זה. זה יכול להציל את החברה שלנו.

"אם המחאה לא תצליח להגיע להישגים אנשים עלולים ליפול מחדש לאותו ייאוש. אנחנו חייבים להיות מסוגלים להגיד מה הדבר הנכון, ולא רק מה לא. איך המדינה יכולה להיראות. זה המסר שצריך להעביר כרגע. צריך לשאוף לעמידה משותפת, לחשוף עוד אנשים שהמחאה בלבם".

האם את פועלת עם מנהיגי המחאה האחרים?

"כולנו רוצים אותו דבר. הלוואי שנצליח. אני מעריכה את מה שהם עושים. יש לנו מיקוד שונה. אני חותרת להגיע להישגים ולהגדיל את כוחו של המאבק כך שיצליח להביא לשינוי. כל מה שיצליח ויקדם את המאבק הוא מבורך. לשם אנחנו צריכים לחתור".

האם תנסו לחדש את ההפגנות ההמוניות באביב?

"המאבק הוא לא עניין עונתי, שמסתיים בסתיו ומתחיל באביב. שינינו את התודעה, אבל הדרך עוד ארוכה. המצב לא נהיה פחות דחוף. הוא נהיה הרבה יותר קשה. צריך ללחוץ על הגז".

יגאל רמב"ם: "יוצרים כלכלה דמוקרטית"

מנהיג בולט נוסף במחאת האוהלים, יגאל רמב"ם, בחר שלא להצטרף לתנועה החדשה שהקימה ליף, ולתרום בדרך משלו.

נמרוד גליקמן

מה עיקר הפעילות שלך כיום?

"כיום הפעילות העיקרית שלי היא הקמת קואופרטיבים בדרום תל אביב (מיזמים עסקיים המצויים בבעלותם המשותפת ובשליטתם הדמוקרטית שלו ושל חבריו, א.מ.) במטרה להוכיח היתכנות, להראות שיש מודל כלכלי אחר שאנשים יוכלו לקחת אותו ולהחיל אותו בכל המדינה".

בפלורנטין מקימים רמב"ם ושותפים בשלב ראשון פאב מסעדה קואופרטיבי. לדבריו, יש קואפרטיביים יצרנים, יש כאלו שמספקים שירותים חברתיים ויש שמספקים שירותים צרכניים.

"השמיים הם הגבול", הוא אומר. "זה יהיה כמו אוהל ברוטשילד: מה שנחשב לבלתי אפשרי ב-13 ביולי כמו להקים אוהל בשדרה, לאחר מכן כבר היה אפשרי לכל אחד.

"אנחנו מדברים לא רק פתרון ליוקר המחיה אלא בטווח הארוך יצירה של כלכלה דמוקרטית, התנהלות כלכלית אחרת מזו שאנחנו מכירים כיום. בעצם פתרון לשיטה הבעייתית שנגדה הפגנו. בנוסף, אנחנו ממשיכים להישאר בתודעה של אנשים באמצעות פעילות מחאה כגון הפגנות ואירועים שונים".

מה דעתך על דו"ח טרכטנברג?

"הדו"ח מלכתחילה לא בא לקדם שום דבר. היתה כוונה למסמס את הציבור באמצעות שיבוץ מיני דוקטורים כמו אבני חן, במטרה לחקור את מה שברור לכולנו. במיוחד כשיו"ר הוועדה הוא מי שעד 2010 עמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה, והוא אחראי לאג'נדה הכלכלית של השנים האחרונות".

מדוע התפצלתם?

"לא שמעו עלי שאני בין המתפצלים. זה לא מעניין המיקרו-פוליטיקה הזה. יש המון אנשים שפועלים זה לא מסתכם רק באותו גרעין מייסד. יש דרישה למדינה טובה יותר, אבל אין עדיין מפת דרכים. למרות זאת, הכיוון ברור לנו.

"זה לא משנה אם מקימים תנועה או לא, המשחק של ישויות משפטיות הכי פחות רלוונטי. בסוף תצא תוכנית אמיתית, חלופה אמיתית לשיטה שלא עובדת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם