אם הנשים לא ידרשו, הן לא יקבלו - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם הנשים לא ידרשו, הן לא יקבלו

השיח הציבורי על הדרת נשים הוא מקומם

תגובות

>> לפני שנים, כשבנינו את ביתנו ביישוב מיתר, התווכחנו בעלי ואני על גודל המרצפות בסלון. לא עברו כמה דקות והבנתי שחבל לי על הוויכוח, ולא בגלל שאני נוטה לוותר. הסיבה היתה פשוטה הרבה יותר: הרי הוא זה ששוטף את הרצפה בבית, אז לפחות שייהנה מבחירת האריחים.

ייתכן ששפר מזלי וחלוקה שוויונית בין בני זוג הוא דבר מובן מאליו אצלי, אך אני מאמינה שמקום שבו נשים לא ידרשו לקבל את המגיע להן בזכות ולא בחסד, יהפוך למקום שלא ארצה לחיות בו.

השיח הציבורי על הדרת נשים הוא מקומם, ולו רק בגלל שבעיקר מנהלים אותו גברים. איפה הנשים? מדוע קולן נשמע בלחש, משל הן עדיין חוששות להשמיע את קולן ברמה? מדוע אנו לא קמות ועושות מעשה אמיתי כדי למנוע את הדרתנו מהמרחב הציבורי?

פיטוסי אוליבייה

כמי שמנהלת עסק הנתפש "גברי" (בענף הנדל"ן), אני יכולה יותר מתמיד להעיד שאין דבר העומד בפני הרצון. מה שצריך זה תעוזה, אומץ, נחישות ויצירתיות - ואנו, הנשים, לרוב חוננו בתכונות אלה ובשפע.

מדי יום אני נפגשת עם בעלי מקצוע, 90% מהם גברים. אנשים שפניהם וכפות ידיהם חרוצים משעות רבות של שהייה בשמש, שכל חייהם עסקו בבנייה או בשיפוצים ושרגילים לסביבה של גברים. ואז אני מגיעה. מטופפת על עקבים, לבושה בקפידה ומאופרת קלות. התגובה הראשונית שאני נתקלת בה באתר הבנייה היא התעלמות, משמע הגעתי למקום בטעות. לא עוברות עוד כמה דקות עד שמי שעומד מולי מבין שאני שווה בין שווים. אני מבינה לא פחות ממנו, יודעת לקרוא תוכניות, בקיאה בחומרים ומקצועית.

מאז ימי בג"ץ אליס מילר, היו תמורות רבות בכל הנוגע למעמד האשה וקבלתה לעמדות ותפקידים "גבריים". ובכל זאת, נראה שהדרך ארוכה מאוד. ביום שהחלטתי לעזוב עבודה בטוחה כשכירה בחברת היי-טק, גם בסביבתי הקרובה היו מי שהרימו גבה. "מה את צריכה את זה?", אמרו לי. "איך תסתדרי עם קבלנים, צבעים, רצפים ובנאים? כולם גברים, הם לא יקשיבו לך".

כיום, לאחר כשלוש שנים בהן אני מנהלת עסק לייעוץ וליווי של משפחות הבונות או משפצות את ביתן, אני כבר יכולה לענות בקול חזק: אני פה כדי להישאר ואני עושה עבודה מצוינת, על אף ובזכות העובדה שאני אשה.

הכותבת היא מנכ"לית ובעלים של אחוזת הנדל"ן, חברה לתיווך, ניהול וליווי פרויקטים בבנייה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#