החשב הכללי מסתייג מהכפפת מכרזי הזכיינות לשיקולי ריכוזיות במשק - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החשב הכללי מסתייג מהכפפת מכרזי הזכיינות לשיקולי ריכוזיות במשק

ועדת הריכוזיות קבעה כי יש להתחשב בשיקולי תחרות וריכוזיות בהפרטות ובפרויקטים שבהם גובים אגרה מציבור המשתמשים; לדברי סגן החשבת הכללית, גיל שבתאי: "אי הבחנה בין המכרזים - שגיאה בניתוח ובמסקנות"

5תגובות

>> אגף החשב הכללי במשרד האוצר מסתייג מהכפפת מכרזי הזכיינות שהוא מנהל לשיקולי ריכוזיות - ומבקש להגביל את מעורבות הרגולטורים בקביעת זהות המשתתפים במכרזים. בחוות דעת שהגיש לוועדת הריכוזיות סגן בכיר לחשבת הכללית, גיל שבתאי, הוא טוען כי ההתייחסות האחידה של הוועדה לפרויקטי זכיינות ולהפרטות נכסי מדינה או הענקת רישיונות יוצרת "שגיאה בניתוח ובמסקנות", כלשונו.

ועדת הריכוזיות המליצה לפני כשלושה חודשים כי משרדי הממשלה יוסמכו לשקול במסגרת מכרזי הפרטה וחלוקת זיכיונות שיקולים של תחרות ענפית, וכן שיקולים של מניעת ריכוזיות - כדי למנוע את העברת השליטה בתשתיות מדינה לידי מעטים. הוועדה המליצה כי הגורמים האחראים על הליכי הקצאת זכויות בנכסי מדינה יצטרכו לשקול בהליך ההקצאה גם שיקולי תחרות וביזור שליטה בתשתיות חיוניות. זאת, כאשר הכוונה היא להליכי מכירת נכסים ממשלתיים (הפרטה), הענקת זיכיונות ורישיונות, וגם לניהול מכרזי P.P.P (שיתוף פעולה ציבורי-פרטי) - שבהם מקבל יזם פרטי זיכיון להקמה ולתפעול נכס ציבורי לתקופה קצובה תמורת מענק מדינה (P.F.I) או גביית אגרה מציבור המשתמשים (B.O.T).

הוועדה נמנעה מלקבוע איסורים ברורים על מעורבות קונגלומרטים או קבוצות בעלות פוטנציאל לניגוד עניינים במכרזים הממשלתיים. תחת זאת, הסתפקה הוועדה בהמלצה על ייסוד מנגנון בקרה חדש שילווה כל מכרז בנפרד, וכן על עיבוי סמכויות הממונה על ההגבלים בהליכים המכרזיים. בחינת הפגיעה האפשרית בתחרות הענפית תעשה בידי הממונה על ההגבלים בהתאם לחוק ההגבלים. בחינה זו היתה נהוגה בדרך כלל בהליכי הפרטה, אך מדובר היה בהסדר מעין וולנטרי.

משום שבחינה זו אינה במסגרת סמכויות הממונה על ההגבלים, המליצה ועדת הריכוזיות לייסד ועדה מייעצת, שתדון בכל העברת זכויות בנכס ששוויו גבוה מ-150 מיליון שקל או בשווי נמוך יותר, במידה וזה לא מגלם את חשיבותו הציבורית של הנכס (לדוגמה, נמל אילת). בוועדה חברים מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על ההגבלים העסקיים, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי) ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.

לטענת שבתאי, במכרזי P.P.P הבעלות על הפרויקט היא של המדינה. זאת, בניגוד להליך הפרטה או מתן רישיונות, שבהם הבעלות היא פרטית. לטענת שבתאי, לזכיין P.P.P "אין כמעט כל יכולת לייצר כוח שוק ובכך להשפיע על מחיר השירות", משום שרמת הרישות נקבעת במכרז ומעוגנת בהסכמי זיכיון ארוכי טווח. עוד טען, כי חברת הפרויקט (SPC) ממילא מוגבלת לגבולות הפרויקט בלבד, ואינה יכולה לדבריו לצבור כוח לתחומים נוספים.

לטענת שבתאי, מכרזי הזכיינות ממילא גבוהים מהרף של 150 מיליון שקל. לפיכך, חובת היוועצות תחול על כולם, ועשויה להאריך את ההליך המכרזי "המסובך ומורכב ממילא". בכך, הוא טוען, יוכנס מרכיב חוסר ודאות משמעותי להליך, וזה עשוי להביא לסיבוכים משפטיים - שירתיעו מראש מתמודדים פוטנציאלים מלהשתתף במכרזים. לדבריו, על הוועדה להודיע מראש על חשש מפגיעה בתחרות בהשתתפות קבוצה מסוימת באמצעות הליך פרה-רולינג ולא לגבי כל מכרז ספציפי, וכן לקבוע כי הוועדה המייעצת תידרש בחוק למסור את החלטתה בתוך 14 יום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#