תגובה למוסף Markerweek: איך ליישם את המודל הסקנדינבי בישראל? - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תגובה למוסף Markerweek: איך ליישם את המודל הסקנדינבי בישראל?

למדינת ישראל נדרשות רפורמות רבות, אך בשל אילוצים פוליטיים וביטחוניים יש להתמקד באפשרי בלבד מתוך המודל הסקנדינווי

6תגובות

המודל הכלכלי-חברתי הצפון אירופי הוא סיפור הצלחה מרשים: שיעורי צמיחה חיוביים, יציבות כלכלית ותעסוקתית, ומדיניות רווחה מוצלחת, ללא פגיעה ממשית בתמריצי העבודה.

שוודיה, דנמרק ופינלנד נהנות מתנאים אובייקטיביים נוחים יחסית, אוכלוסייה הומוגנית, תרבות של שיתוף פעולה וחריצות בסיסית - ואולם אנו בישראל יכולים לאמץ לפחות חלק מן המאפיינים הקיימים שם, אם נתחשב במגבלות ובמאפיינים הייחודים לנו. במאמר זה אבחן מה ראוי לדעתי שנאמץ באופן מלא מן המודל הצפון אירופי ומה באופן חלקי.

אייל טואג

אימוץ מוחלט - החוב, הגירעון והסחר

מדינות סקנדינוויה הכירו בכך שבעולם הגלובלי יש לפעול בהתאם לאילוצי המודל וליהנות מיתרונותיו. המודל כופה על כולנו (באמצעות שוק ההון, חברות דירוג האשראי וקרן המטבע) יציבות פיננסית, ולכן כולן הצליחו להוריד את החוב והגירעון לרמות נמוכות מן הנדרש (חוב בגובה 60% מהתוצר וגירעון של 3% מהתוצר), וכך גם את האינפלציה. ישראל חייבת להשלים את מהלך הורדת החוב ל-60% מהתוצר, כדי שלא לעמוד בעתיד בפני מבחנים פיננסיים.

במקביל, מדינות צפון אירופה סוגדות לסחר החופשי העולמי, המסייע להתייעלות ועוזר לצרכנים במחירים נמוכים. אנו צריכים להחליף את משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה במשרד הסחר החופשי ולפעול, כמו בשוודיה, לביטול כל ההגנות על התעשייה ורוב ההגנות על החקלאות (הן במכסים והיטלים והן בתקינה שמגמתה הגנה על התעשייה, החקלאות והמזון). במקביל, יש להשלים את הליברליזציה בשוקי המט"ח וההון, ללא ויסות הגבלות או מעורבות אקטיבית של הממשלה והבנק המרכזי, להוציא מקרים חריגים וקיצוניים. בכך תיווצר תחרות בכל המוצרים והשירותים הסחירים ויימנע תהליך הקרטלזציה.

אימוץ חלקי - ההוצאה והמס

בהינתן היעד של יציבות תקציבית, כל שקל של הוצאה לבריאות, חינוך וקצבאות צריך להתממן בשקל מס. במדינות סקנדינוויה, נטל המס הוא 43%-48% מהתוצר (בישראל כ-32%-33%). ממילא הממשלה מממנת שם את עיקר ההוצאות הלאומיות לבריאות - כ-80% (לעומת 57% בישראל), לחינוך - כ-95% (לעומת 75% אצלנו) ולקצבאות שהן אצלנו נמוכות מאוד יחסית אליהן. אין באפשרותנו לסגור את הפערים האמורים, משום שהעלאת נטל המס ב-10% מהתוצר תכביד מאוד על הפעילות הכלכלית ועל המגזר העסקי. לפיכך מומלץ אצלנו לעלות את נטל המס רק ב-3%-4% מהתוצר - 2.5% בתשלומי מעסיקים לביטוח הלאומי ו-1% בחוקי עידוד השקעות. גם אם נעשה זאת, המגזר העסקי ישלם עדיין ביטוח לאומי נמוך משמעותית מן המקובל במערב, ומס החברות המרבי יהיה 20%-25%, התואם את המקובל בעולם המפותח.

תוספת ההכנסות ממסים תממן שלושה מרכיבים:

1. חוק חינוך חינם מגיל 3-4, יום לימודים ארוך והמשך הרחבת ההשקעות בחינוך האקדמי.

2. הקטנת משקל הוצאות הפרטים לבריאות ציבורית איכותית ואוניברסלית, שתאפשר להוריד את ההוצאות הפרטיות לבריאות לשליש בלבד מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות לעומת 43% כיום.

3. הרחבת חוק ביטוח אבטלה בטווחי זמן ובשיעורים מן ההכנסה "המבוטחת", כדי לעודד גמישות וניידות בשוק העבודה. ראוי שלא לשנות קצבאות אחרות.

בעתיד, וכאשר נגיע לחוב לאומי של 60% תוצר, נשמור על יחס קבוע של הוצאה אזרחית בתוצר ולא נידרש להמשך השחיקה היחסית של הבריאות, החינוך והקצבאות.

אייל טואג

רכיבים נוספים - חינוך, המגזר הציבורי

מדינת ישראל צריכה לאמץ או לפתח כמה תחומים נוספים, כדי להתקרב למודל הצפון אירופי:

1. מיקוד התכנים של החינוך בלימודי הליבה, בעיקר ברמת הניסוח בכתב ובעל פה בעברית (כמו המודל הפיני בפינית), מתמטיקה, טכנולוגיה, אזרחות, אנגלית ותנ"ך. בחינות הבגרות יהיו רק בתחומים אלה ורק בכיתה י"ב. הרפורמה חייבת לחול גם על החינוך החרדי.

2. רפורמה במגזר הציבורי שבמרכזה העברת האחריות לניהול התקציבי השוטף ולמדיניות לכל משרד ייעודי. כל משרד - בריאות, חינוך, רווחה וכדומה - יקבל את מסגרת התקציב וינהל אותה תוך המלצות לשינויים בתוך התקציב ואחריות מוחלטת על היישום והביצוע (בניגוד לפיזור האחריות היום בין משרד האוצר, משרד ראש הממשלה והמשרדים). איחוד הסמכות והאחריות יאפשרו ניצול הידע, המומחיות והפעילות של המגזר הציבורי ויאפשרו לדרג המקצועי לנצל את כישוריו.

3. אכיפה של חוקי עבודה, תוך שמירה על כוחם של האיגודים המקצועיים וזכות השביתה מול המגזר העסקי, אך עם גמישות ניהולית (כמו בצפון אירופה).

4. היקף ההפרטה של שירותים ציבוריים וסוציאליים, ייעשה רק בהתאם לשיקולי יעילות יחסית, ולא בהתאם לאידיאולוגיה פורמלית (כמו בצפון אירופה).

מדינת ישראל נדרשת ודאי לרפורמות רבות נוסף על אלה שצוינו בתחומים ספציפיים וכלליים. ואולם, ברבים מן המקרים, אילוצים פוליטיים וביטחוניים חיצוניים ופנימיים, לא יאפשרו זאת. לכן התמקדתי באפשרי בלבד ובהשראה של המודל הסקנדינווי.

הכותב הוא יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות ומרצה למינהל עסקים במרכז ללימודים אקדמיים ובקריה האקדמית אונו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#