סיפור מתח פיננסי שסופו טרם נכתב: כך רימו הסינים את העולם - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיפור מתח פיננסי שסופו טרם נכתב: כך רימו הסינים את העולם

בעשור האחרון נהפכו חברות סיניות רבות להזדמנות השקעה נחשקת ומאות מהן הונפקו בארה"ב, אבל מסע ציד של כמה חברות מחקר, שאותו הוביל בעיקר צעיר בשם קרסון בלוק, חשף שורה של הונאות: מאחורי רבות מהחברות הסיניות עומדים מעשי נוכלות בהיקף של מיליארדי דולרים

תגובות

>> דמיינו לעצמכם את ההזדמנות השיווקית הבאה: שוק היעד שלכם הוא ענקי, עם פוטנציאל של מאות מיליוני צרכנים שאינם עשירים, אבל מצבם הכלכלי וכוח הקנייה שלהם גדלים בקצב המהיר בעולם. יש לכם הזדמנות לחשוף אותם לפרסום במדיה דיגיטלית במהלך נסיעה בתחבורה ציבורית - מה שהופך אותם לקהל שבוי. ועכשיו, דמיינו לעצמכם את הזדמנות ההשקעה הבאה: לקנות מניות של חברה שיש לה אחיזה בשוק הזה.

באוקטובר 2009, צ'יינה מדיה אקספרס נראתה בדיוק כמו ההזדמנות הזו: חברה סינית המשווקת מסכי טלוויזיה שמשדרים פרסומות באוטובוסים בסין - הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, הצומחת ביותר והעשירה ביותר במזומנים בעולם. החברה החלה להיסחר בבורסה האמריקאית (AMEX) בזמן שבו הכלכלה העולמית נראתה כחוזרת לנתיב צמיחה לאחר המשבר של 2008.

צ'יינה מדיה אקספרס החלה להיסחר באוקטובר 2009 בשווי שוק של 337 מיליון דולר. המשקיעים ב-AMEX חטפו את מניותיה בשקיקה, ולאחר 14 חודשים היא הגיעה לשווי של 840 מיליון דולר.

ואולם לפני שבוע בדיוק היה שווייה של צ'יינה מדיה אקספרס 3.3 מיליון דולר בלבד. הקריסה במניה - 99.5% מתחילת 2011 - לא נבעה מהמשבר באירופה, לא מהחולשה בכלכלה העולמית ולא מחשש מהאטה בסין. מה שהפיל את צ'יינה מדיה אקספרס היה אדם אחד בשם קרסון בלוק, שהחליט שמשהו לא מריח טוב בחברה הסינית.

בלוק (35) הוא הבעלים והמנכ"ל של מאדי ווטרס, חברת מחקר ני"ע שהוקמה ביולי 2010. כיום הוא פרסונה נון-גראטה בסין, לאחר שמאדי ווטרס החלה לחקור את צ'יינה מדיה אקספרס בתחילת השנה, וגילתה במהרה שמדובר במים עכורים עד מאוד.

מאז שהחלה להיסחר בוול סטריט, דיווחה צ'יינה מדיה על נתונים מרשימים של מספרי האוטובוסים שבהם מותקנות הטלוויזיות וגם על הכנסות מכובדות. בלוק החליט לבצע בדיקה פשוטה ויוצאת דופן: הוא שלח את אנשיו לנסיעות אוטובוס ברחבי סין. להפתעתם, נוכחות צ'יינה מדיה היתה הרבה פחות בולטת ממה שציפו.

במארס פירסמה מאדי ווטרס דו"ח מחקר עם המלצת "מכירה חזקה" למניות צ'יינה מדיה. בדו"ח נאמר כי הכנסותיה של צ'יינה מדיה ב-2009 היו 17 מיליון דולר בלבד, לעומת הכנסות של 96 מיליון דולר שעליהן דיווחה החברה. צ'יינה הציגה בפני המפרסמים שלה נתונים שמראים שמסכיה מותקנים ב-27 אלף אוטובוסים בסין, ואולם בפועל - טענה מאדי ווטרס - המספר היה נמוך בחצי, ויתר על כן, ביותר ממחצית מהאוטובוסים שבהם הותקנו המסכים אין הם משדרים תכנים, אם הם בכלל מחוברים לחשמל.

לבכירי צ'יינה מדיה יצא עשן מהאוזניים לנוכח הטענות בדו"ח, והם התעקשו שבלוק טועה. בניסיון נואש הם שלחו לו רשימה של לוחיות רישוי של האוטובוסים שבהם הם פועלים. במאדי ווטרס לא היססו, לקחו את מספרי הלוחיות למשרד הרישוי ושם נמסר להם שמדובר בלוחיות של מכוניות פרטיות. בעקבות זאת פירסמה מאדי ווטרס דו"ח המשך עם תמונות המכוניות הפרטיות ופרטים מפלילים נוספים.

בן לילה צנחה מניית צ'יינה מדיה מ-11.9 דולר ל-2.2 דולרים, ומאז מארס המשיכה ליפול - וכיום היא נסחרת ב-9 סנטים בלבד.

"בכל כמה ימים חברה קורסת"

צ'יינה מדיה לא היתה החברה הסינית היחידה שנחשפה במערומיה בצורה זו. חברת העץ סינו-פורסט, חברת הקלינטק רינו, חברת הכרייה פודה וחברות סיניות נוספות צנחו בבורסה לאחר שחברות מחקר פירסמו דו"חות מפלילים על פעילותן. שרשרת שערוריות זו, שלא יורדת מסדר היום בארה"ב, העסיקה השנה רבות את אנשי וול סטריט ומשקיעים ברחבי העולם.

"כולם בסין מדברים על הסיפורים האלה, וגם אנחנו צמודים למסכי החדשות", אמר עומרי צ'רני, ישראלי שעובד בסין ועוקב אחר החברות הסיניות שנפלו. "כל כמה ימים שומעים על חברה נוספת שקרסה בארה"ב.

"חברות מחקר כמו מאדי ווטרס מבצעות בדיקה מקיפה דווקא בצד המעשי. הן מצלמות מפעלים ונכסים כדי להראות שכל הסיפור שנמכר לאמריקאים לא שווה שום דבר, שאין לחלק מהחברות לקוחות או טכנולוגיות כפי שהן טוענות", אמר צ'רני.

המשקיעים של צ'יינה מדיה היו מתוסכלים לאחר ההפסדים הגדולים, אבל דבר אחד עוד נותר חשוד בעיניהם - פירמת רואי החשבון המפורסמת דלויט עבדה בצמוד עם צ'יינה. חשיפת ההונאה בצ'יינה עוררה שאלות קשות לגבי תפקודה של החברה האמריקאית, ודלויט מצאה עצמה בקו האש. הרגולטורים בארה"ב דורשים מדלויט מידע על צ'יינה מדיה, אך לדברי מקורות של TheMarker, שיתוף פעולה כזה עשוי להביא לחיסול עסקיה של דלויט בסין על ידי הרשויות.

דלויט היא גם המבקרת החשבונאית של לונגטופ, חברה סינית שהופלה על ידי חברת מחקר אחרת - סיטרון. לונגטופ, המפתחת תוכנות פיננסיות, טענה שהעבירה חלק מפעילותה לחברה חיצונית שעוסקת במיקור חוץ, ורשמה הוצאות עבור תשלומים שהעבירה לחברה - ואולם סיטרון פירסמה דו"ח שטען כי חברת מיקור החוץ הזו היא חברת קש. כהוכחה לכך היא הציגה ראיות שלונגטופ והחברה החיצונית יושבות באותו בניין, וכי לאותה חברת מיקור חוץ אין לקוח נוסף מלבד לונגטופ.

לא נדרש הרבה מעבר לזה ואזכור שמה של דלויט - שעליה העיבה פרשת צ'יינה מדיה - כדי שהמשקיעים ישתכנעו. לונגטופ, שנסחרה בשיאה ב-27 דולר למניה ובשווי שוק של 2.4 מיליארד דולר - צנחה בשבוע שעבר לשער של 3 סנטים למניה ולשווי של 1.7 מיליון דולר. בסוף השבוע האחרון היא נמחקה מהמסחר בארה"ב, ורשות ניירות ערך בארה"ב פתחה בחקירה נגדה.

זמן קצר לאחר פרסום החקירות, ניתקה דלויט קשר עם שתי החברות כשהצהירה בשני המקרים כי היא אינה יכולה לסמוך עוד על הנהלת החברה וכי יש לחקור שורה של אי-סדרים שבהם נתקלה החברה במהלך התהליכים החשבונאיים.

סיפור אהבה עם שלד

ראשיתו של סיפור האהבה הסיני-אמריקאי היה בתנופה אופטימית. בסוף שנות ה-90 חברות סיניות החלו לצאת לעולם, בעקבות הקלות במגבלות העסקיות. שוק ההון הסיני היה עדיין בחיתוליו, ואמריקה היוותה מקור שופע להון. המשקיעים האמריקאים הנלהבים מחברות הדוט.קום האמריקאיות, לא ידעו את נפשם לנוכח ההזדמנות לצמיחה בשוק הטכנולוגיה הסיני עצום הממדים.

דחיפה משמעותית לחברות הסיניות הגיעה שוב לאחר המשבר של 2008. המשקיעים האמריקאים חיפשו "סיפורי צמיחה", והביאו לפריחה חסרת תקדים בהנפקות של חברות סיניות בארה"ב. "כיום נסחרות בארה"ב בין 300 ל-500 חברות סיניות, שרובן הונפקו אחרי 2002 והן מוערכות במיליארדי דולרים", אומר רועי אדר, ישראלי נוסף שעובד בסין.

המסלול של החברות הסיניות בדרך להנפקה בארה"ב היה פשוט. בשלב הראשון מצאה החברה שלד בורסאי קיים בארה"ב ולעתים גם חברת קש הממוקמת במקלט מס כמו איי קיימן או איי הבתולה. השלב הבא היה ביצוע מיזוג אל תוך השלד בהליך שנקרא מיזוג הפוך. במסגרת מיזוג הפוך חברה פרטית חוסכת לעצמה את הליכי הביורוקרטיה הארוכים הקשורים בהנפקה ראשונה לציבור. בתהליך המיזוג ההפוך אין בעיה לכאורה, וחברות רבות השתמשו ומשתמשות בו עד היום באופן לגיטימי. הנקודה המעניינת היא שבמסגרת המיזוג ההפוך החברות מדלגות על השלב הארוך שבו רשות ניירות ערך חופרת ונוברת במסמכי החברה.

השלב הבא כלל הנפקה בזירות המסחר מעבר לדלפק כמו ה-OTCBB או PINKSHEET, שבהן נסחרות חברות קטנות ללא תיעוד מדויק של כל עסקה ועסקה. לאחר שהחברה נסחרת בפרופיל נמוך בזירות אלה, היא עוברת ל"בורסה של הגדולים" - בדרך כלל לנאסד"ק. התוצאה: בפני המשקיעים מוצגת חברה שלכאורה פועלת בבורסה האמריקאית כבר זמן לא מבוטל ושיש לה פעילות בשוק הסיני הנחשק כל כך.

כך המניות זינקו - לעתים קרובות מבלי שהמשקיעים יידעו לעומק מהי הפעילות של החברה, מעבר למצג יחסי הציבור שלה. מדד נאסד"ק סין, שכולל את 50 החברות הסיניות הגדולות ביותר הנסחרות בנאסד"ק, זינק ב-177% משפל שרשם באוקטובר 2008 לאחר המשבר, ועד שהגיע לשיא באפריל 2011. לשם השוואה, באותה תקופה עלה מדד 500 S&P ב-56%.

"הונאת פונזי במיליארדי דולרים"

עוד אחד מהנפגעים של חברות המחקר ששיגרו פצצות שפירקו באופן אכזרי את החברות הסיניות, היה, במפתיע, משקיע מתוחכם מאוד. ג'ון פולסון, מנהל קרן הגידור פולסון אנד קו, נהפך למיליארדר ומשקיע אגדי כאשר הימר ב-2007 ולאחר מכן נגד שוק הדיור האמריקאי באופן מתוחכם ביותר. פולסון, ששכרו לפי הדיווחים היה 3.5 מיליארד דולר, לא הפגין מספיק תחכום כשהימר על סין באמצעות השקעה בסינו-פורסט, שנסחרה בבורסת טורונטו.

ביוני 2011 פירסם בלוק דו"ח של מאדי ווטרס שטען כי סינו-פורסט היא "הונאת פונזי בהיקף מיליארדי דולרים", וכי החברה מזייפת נתונים פיננסיים ומחזיקה בחברה במחוז יונאן שאין לה כל פעילות. בתוך שישה ימים מפרסום הדו"ח קרסה מנייתה של סינו-פורסט ב-71%, ופולסון, לפי הערכות, הפסיד 500 מיליון דולר.

כחודשיים לאחר פרסום הדו"ח על ידי מאדי ווטרס האשימה רשות ניירות ערך הקנדית את סינו-פורסט בניפוח ערך נכסיה, והמסחר במניה בבורסת טורונטו הושעה. ביום המסחר האחרון הגיע שווי מניית החברה ל-4.8 דולרים לעומת שיא של 25.3 דולר בסוף מארס.

סינו-פורסט מיהרה להכחיש את ההאשמות והודיעה כי היא פותחת בחקירה שתנוהל על ידי ועדה עצמאית בשיתוף חברת רואי החשבון PwC. בכירי סינו אף הזמינו את בלוק לעימות טלוויזיוני, אך הוא סירב. הוועדה פירסמה ביקורת חלקית שכללה דיווחים על שטחי היערות שבבעלות החברה, הערך המאזני שלה ומאזן המזומנים. עם זאת, הוועדה הוסיפה כי היא מתקשה להשיג מידע נוסף מעוד חברות סיניות הקשורות לסינו-פורסט, ומתקשה למצוא מסמכי חשבונאות פנימיים של החברה. הדו"ח המלא צפוי להתפרסם עד סוף השנה.

מי הרוויח מהנפילה

בסין קוראים לבלוק "מתנקש נינג'ה". מה בעצם הוא מרוויח מהחשיפה הקטלנית של החברות הסיניות? חברות מחקר מסוג זה בדרך כלל מוכרות דו"חות בסכומים גדולים למשקיעים מקצועיים. אנליסטים בארה"ב סבורים שחברות מחקר כמו מאדי ווטרס, סיטרון, אלפרד ליטל ואחרות עובדות בצמוד לקרנות גידור גדולות שמשלמות להן על ביצוע המחקרים.

ואולם בלוק מכחיש קשר בין מאדי ווטרס לקרנות גידור, שהיו יכולות להרוויח מביצוע שורטים - הימור נגד מניות - על חברות שהוא חושף את ערוותן. עם זאת, בלוק אישר כי מאדי ווטרס מתפרנסת מהשורטים שמתבצעים על מניות החברות שהוא חוקר, מבלי שפירט כיצד הכסף מגיע אליו.

יהיה אשר יהיה מקור הרווח, מאדי ווטרס עשתה לעצמה שם מאיים. לאחר שפירסמה כ-22 דו"חות על שבע חברות בשנה וחצי, מספיקה שמועה לא מבוססת על דו"ח עתידי של מאדי ווטרס כדי להפיל מניות בבורסה.

התיאבון למניות הסיניות התקלקל בחצי השנה האחרונה באופן קשה. מדד OTC, העוקב אחר חברות סיניות הנסחרות מעבר לדלפק עם שווי מניה של יותר מ-10 סנטים, מציג תמונה עגומה למדי. כמעט כל החברות במדד צנחו ברבעון השלישי של 2011 בשיעור דו-ספרתי. שתיים מהן צנחו ב-100% ונמחקו.

"מניות סיניות בארה"ב מוחקות משוויין מיליארדי דולרים בלי קשר לשאלה אם נתפסו בהונאה או לא. אם הן נתפסו בהונאה, המניה שלהן צנחה ב-99%, אבל גם אם מדובר בחברה גדולה ורצינית שלא הואשמה, המניה צנחה בשיעור שיכול להגיע ל-50%", מעריך אדר.

"השמועות הן הדבר היחיד ששולט כיום בשוק. כל ציוץ נגד חברה סינית מוחק מיליוני דולרים, ומצד שני האתרים הסיניים טוענים שהאמריקאים רוצים לנצל את המצב ותוקפים גם את החברות הסיניות הטובות - רק כדי שיוכלו להוריד את המחיר ולהשתלט עליהן", אמר אדר.

בחודש שעבר התגלו סדקים ראשונים במערכת השורטים המשומנת. ב-21 בנובמבר פירסם בלוק המלצת "מכירה חזקה" על חברת פוקוס מדיה הסינית, שמשווקת פרסומות על פני מסכים דיגיטליים במרכזי עסקים ומרכזי קניות. מאדי ווטרס טענה כי פוקוס מדיה ניפחה את נתוני המכירות של מסכיה, אך פוקוס מדיה טענה בתגובה כי במאדי ווטרס פשוט לא מבינים את ההבדלים בין סוגי המסכים שהיא מוכרת. ההסברים לא עזרו, ולאחר פרסום הדו"ח מניית החברה צנחה ב-66% ושווי השוק שלה נחתך תוך יום ב-1.3 מיליארד דולר. המניה נפלה מ-25 דולר ל-15 דולר.

עם זאת, אומר אדר, "הדו"ח של פוקוס מדיה אמנם התחיל מצוין, אבל כשחופרים פנימה, ההאשמה המרכזית היתה קטנה יחסית וללא הוכחות". ואכן, מניית החברה עלתה בחזרה כמעט לערך שבו היתה לפני פרסום הדו"ח, וביום שישי נסחרה ב-23 דולר למניה.

בדומה למאדי ווטרס, גם סיטרון התקשתה בהוכחות בדו"ח האחרון שפירסמה בנובמבר נגד חברת האינטרנט צ'יחו, שלא ויתרה ויצאה מנצחת. מניית החברה אמנם ירדה ב-15% לאחר פרסום הדו"ח, אבל בתוך כמה ימים הצליחה לעלות חזרה. סיטרון התעקשה והוציאה דו"חות מורחבים, שבינתיים מקבלים רק תגובה צוננת מהשוק.

פרשות ההונאה הרבות סביב החברות הסיניות הביאו את רשות ניירות ערך בארה"ב להקשיח את עמדותיה - נוסף על השעיית המסחר ב-35 חברות סיניות בחודשים האחרונים. בתחילת נובמבר פירסמה הרשות תנאים חדשים למיזוגים הפוכים. לפי החוקים החדשים, חברה שנוצרה דרך מיזוג הפוך מחויבת בתקופת הסתגלות של שנה בבורסות הקטנות כמו ה-OTCBB או PINKSHEET. בנוסף, חייבות החברות להגיש את כל המסמכים הנחוצים, בין היתר מסמכי חשבונאות ולשמור על מחיר מניה מינימלי במהלך תקופת המבחן.

בארה"ב מקווים כעת שהשינויים החדשים יעזרו למשקיעים, אך אלה למדו כבר שמעל סין מתנוסס תמרור אזהרה גדול.

איומים על חיי האיש שחשף את התרמיות

>> קרסון בלוק הוא לא בדיוק האדם שהיינו חושבים שיצליח לשבש את השקעותיו של מנהל קרנות הגידור המצליח ג'ון פולסון, אך זה מה שקרה. המראה הנלהב והאופטימי של בלוק לא מסגיר במבט ראשון את העובדה שהצעיר בן ה-35 הוא נורת אזהרה מהלכת עבור משקיעים בארה"ב. בלוק הקים את חברת המחקר מאדי ווטרס לפני כשנה וחצי והוא העובד היחיד המועסק בה במשרה מלאה. בדו"חות המחקר שלה חשפה מאדי ווטרס כי כמה חברות סיניות הן בעצם תרמיות ריקות מתוכן, או לכל הפחות עוסקות בזיוף נתונים.

בלוק מחלק את זמנו בין הונג קונג לארה"ב ולא חושף את מיקומו המדויק לאחר שקיבל כמה איומים על חייו. הוא מסרב לחשוף פרטים על המודל העסקי שלו וכן אם מעורבים בו משקיעים חיצוניים. "כל מה שאנשים צריכים לדעת הוא שיש ניגוד אינטרסים", אמר בלוק בהתייחסות לפוזיציות השורט שהוא לוקח על החברות שמאדי ווטרס בודקת. בין עסקיו הקודמים של בלוק נכללת חברת אחסון בשם לאב בוקס אחסון עצמי, וספר שהיה שותף לכתיבתו על עסקים בסין מתעקש כי הוא מנסה להגן על משקיעים. עם זאת, מבקריו מאשימים אותו בטקטיקות הפחדה וטוענים כי הוא תוקף חברות לטובת רווחיו האישיים.

עד כה פירסמה מאדי ווטרס דו"חות מקיפים על שש חברות, כאשר חלק מהן הכחישו את ההאשמות וחלק הודו בחלק מהן. פטריק צ'ובאנק מאוניברסיטת צ'ונג חואה בסין טוען כי ההכחשות או ההודאות אינם מהותיים: "הבעיה אינה שאנשים מסיקים כי בלוק צודק בטענותיו. הבעיה היא שהם מבינים שאין להם מושג אם הוא צודק או לא".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#