המאבק בחרדים רק מקצין אותם עוד יותר - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המאבק בחרדים רק מקצין אותם עוד יותר

לפעמים עדיף לסתום את האף כדי ליצור חברה חזקה ומאוחדת

17תגובות

>> "כל הכבוד לכם. תמשיכו ככה. תתקפו אותנו, תגידו שאנחנו חשוכים, מדירי נשים וגנבים. לנו, המגזר החרדי, זה יעשה רק טוב. ככל שהחומות בינינו גבוהות יותר כך קטן מספר החרדים שעוברים לצד החילוני. כל חרדי יחשוב פעמיים לפני שהוא הולך לאקדמיה או לעבוד במקום חילוני אחרי שהוא רואה את כל הכותרות האלה נגד הקהילה שלנו".

דברים אלה הם מונולוג שנשא השבוע עסקן בכיר בקהילה החרדית, שעיקר פעילותו היא למנוע מצעיריםחרדים לפזול למחוזות השכנים של החילוניים. הוא רואה את המגמה של אלפי החרדים הרוכשים השכלה גבוהה, את הגידול בתעסוקת הגברים - ומנסה להיאבק. עכשיו הוא מקבל עזרה ממקור לא צפוי.

העסקן הזה לא לבד. כך למשל, חרדים רבים סבורים כי קווי המהדרין שיזמו קבוצות מסוימות בחברה החרדית לפני 15 שנה הם טיפשות, שלא לומר קיצוניות מעוותת. בבני ברק, למשל, לא פועל קו מהדרין פנימי. ואולם אותם חרדים גולשים באינטרנט, נחשפים לכותרות נגד הקהילה החרדית - ולוקחים צעד אחורה. "כיום כולנו בעד קווי המהדרין", הצהיר גולש חרדי בפורום "בחדרי חרדים". גולש אחר הצטרף: "כולנו חסידי גור" - החסידות שיוזמת את המהלכים השנויים במחלוקת של קווי המהדרין.

המאבקים החריפים בין חילונים לחרדים מורכבים ממשולש אימה: צלע אחת היא מידת ההשתתפות המועטה של החרדים בנטל החברה - בהשתלבות בתעסוקה, בהשכלה ובצבא. הצלע השנייה היא המאבק התרבותי בין החילוניות לחרדיות והחומות הגבוהות שנובעות מחשדנות וחוסר היכרות הדדי. הצלע האחרונה היא הזירה הפוליטית, שפעמים רבות מלבה את האש ומבעירה את השטח בגלל שורה של נבחרי ציבור משני צדי המתרס, שכל מטרתם היא לעשות הון פוליטי על גב המאבק הרגיש. אליהם מצטרפים, מטבע הדברים, כלי התקשורת, כי קל לעסוק במאבק בחרדים, הוא משלהב את הרוחות ותמיד זוכה לרייטינג נאה.

כך משתלהב השיח החילוני-חרדי ומתלהם במקום להתנהל באופן אפקטיבי ובונה - והבעיות נותרות בעינן. אם נבחן כל בעיה בפני עצמה, ייתכן שהפתרון השקול וההגיוני יהיה קל יחסית. קחו, למשל, את קווי המהדרין. האם באמת יש לרוב החילוני זכות להחליט כיצד ישבו נוסעי התחבורה הציבורית החרדים בקווים המשרתים אותם? אין חולק על כך שהשוויון בין בני האדם הוא ערך מרכזי בדמוקרטיה, אבל האם ניתן לכפות את הערך הזה על אוכלוסייה שמעדיפה על פניו ערכים שחשובים לה הרבה יותר? האם מונופול החשמל לא צריך להעניק שירות המותאם לאנשים מאמינים שאינם רוצים לחטוא בחילול שבת? האם מכון כושר של גוף אקדמי אינו מחויב להתאים עצמו לסטודנטים שומרי מצוות ולספק גם להם אפשרות להתעמל כמה שעות ביום תוך הפרדה בין גברים לנשים?

כל הדרישות האלה לא נראות טוב בעיניים חילוניות, אבל כמו שהדברים מתנהלים כיום, אי אפשר יהיה לשנות את התמונה. החרדים יתעקשו על עקרונותיהם ועל אמונתם בכל מחיר. ראינו את עשרות ההורים שהעדיפו לשבת בכלא מאשר להיכנע לבג"ץ בפרשת ההפרדה בין בנות אשכנזיות לספרדיות בבית הספר בעמנואל. עם זאת, אף אחד לא באמת חושב על היעדים בוויכוחים מעין אלה - הכעס על אי תרומתם של החרדים למדינה וליבוי היצרים הופך את הדיון לדו שיח של חרשים-אילמים-עיוורים.

התוצאה הישירה של משולש האימה הזה היא שבכל פעם שסדר היום הציבורי עוסק ביחסי חרדים-חילונים, הקהילה החרדית לכל גווניה וסוגיה מתלכדת לגוש קולקטיבי גדול ומסתגרת עוד יותר בתוך עצמה. החרדי הצעיר, זה שחפץ בכל לבו להיות מהנדס תוכנה בחברת היי-טק, אבל במקביל להישאר נאמן לאמונתו וערכיו, נבהל: הרוב החילוני, שמיוצג בכלי התקשורת הגדולים, לא רק כועס על אי תרומתו, אלא שולל את הלגיטימיות שלו כאדם שומר דת. אותו צעיר כבר מצייר במוחו את התרחיש שבו הוא מסיים את התואר ואף מקום עבודה חילוני לא מוכן לקבל אותו לראיון.

מחקרים ניסו בשנים האחרונות לכמת את ההפסד לתמ"ג כתוצאה מהשיעור הנמוך של תעסוקת גברים חרדים, והחישובים נעו בין מיליארד ל-18 מיליארד שקל בשנה. המספרים האלה יעלו בהדרגה בשל קצב הריבוי הטבעי של החברה החרדית, שמכפילה את עצמה כל 20 שנה. המשימה החשובה של שילוב החרדים בכלכלה ובתעסוקה מתפספסת בכל פעם שמנוהל קרב רווי יצרים נגד הקהילה החרדית. אם באמת רוצים לשלב את החרדים ולהגדיל את תרומתם, צריך לפעמים לסתום את האף, לתת להם לחיות את חייהם לפי בחירתם - ולמצוא את המכנה המשותף כדי ליצור פה חברה חזקה, מאוחדת ובריאה יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#