המוסדיים שכחו לעבוד בשבילנו - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המוסדיים שכחו לעבוד בשבילנו

יש לתמרץ אותם לנהל את תיק ההשקעות הפנסיוני לפי האינטרס של החוסך

27תגובות

אין, כנראה, מחלוקת על כך שהגופים המוסדיים, המנהלים את החיסכון הפנסיוני של כולנו, אינם עושים עבודה מצוינת. לא ברור מהו האישום החמור יותר המוטח בהם: שהם פועלים מתוך ניגוד עניינים (ראו מגיפת הסדרי החוב של אילי ההון הפושה בשוק ההון הישראלי), או שהם פועלים מתוך חובבנות (ראו מגיפת הסדרי החוב של אילי ההון הפושה בשוק ההון הישראלי). זה וגם זה מביאים לתוצאה אחת: הרווח הממוצע שתיק החיסכון הפנסיוני יניב לנו יהיה כנראה בינוני ומטה. וראו מגיפת הסדרי החוב כסימפטום לדרך הלא מוצלחת שבה מנוהלים תיקי החיסכון הפנסיוני.

ואולם, הנתון המדאיג ביותר בכל הנוגע להתנהלות המוסדיים בהסדרי החוב אינו הסדרי החוב עצמם. זו הנטייה הגוברת של המוסדיים לבצע "הסדר חוב מקדים" דרך השוק. משמע, הגופים המוסדיים מקדימים ומחסלים את אחזקותיהם באיגרות החוב הבעייתיות, שבהן מסתמנת אפשרות של הסדר חוב עתידי. חיסול האחזקות נעשה במחירים נמוכים, ומקבע את ההפסד על איגרת החוב בתיק.

המוסדיים עושים זאת כדי לחסוך מעצמם את הטרחה שבניהול הסדר חוב, את אי הנעימות הכרוכה בהתעמתות עם בעל החברה המציע הסדר, ובעיקר את הפרסום השלילי המתלווה לכך. המוסדיים יודעים שהתקשורת תצלוב אותם על כך שהם מחזיקים איגרות חוב גרועות ועל הרפיסות שבה הם מנהלים את המשא ומתן להסדר החוב - והם מתחמקים מכך מראש באמצעות מימוש מוקדם של האחזקות באיגרות החוב.

הדבר המדאיג בנטייה הזאת הוא שהיא משקפת עד כמה קטנה מידת האכפתיות של הגופים המוסדיים בנוגע לטיב התשואות שהם מניבים ללקוחותיהם. מימוש אחזקה באיגרות חוב במחירי חיסול, ובלבד שלא לקבל כותרות שליליות, היא דרך רעה מאוד להבטיח פנסיה ראויה לחוסכים שלך. הדבר שמדאיג עוד יותר בנטייה הזאת הוא שעולה ממנה כי הביקורת הציבורית והתקשורתית נגד המוסדיים מחטיאה את מטרתה. במקום שהביקורת תגרום להם לשנס מותניים ולהתנהל ביתר מקצוענות, היא גורמת להם לחמוק מאחריות.

המסקנה: יש לבדוק גם את הביקורת. במקום להמשיך לגנות את המוסדיים על חוסר האחריות שלהם - ביקורת שרק גורמת להם להתנהל באחריות מועטה עוד יותר - יש לבדוק מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב. יותר מכל יש צורך לבדוק אם ישנן חלופות למוסדיים, ואם אין חלופות, כיצד ניתן להניע את המוסדיים להתנהל אחרת.

האם קיימות חלופות ממשיות לגופים המוסדיים? אנחנו בספק. בארה"ב הומצאה החלופה של קופת גמל אישית (IRA), שבה החוסך מנהל את ההשקעות של תיק הפנסיה שלו בעצמו, בלי תיווך של גוף מוסדי. זו חלופה חשובה, אבל תוצאותיה שנויות במחלוקת. הנתונים מלמדים כי התשואות שמניבים החוסכים באמצעות קופת גמל אישית אינן טובות, ומתקיים יחס ישר בין המעמד הסוציו-אקונומי של החוסך לבין התשואות שלו. ככל שהחוסך עשיר ובעל ידע פיננסי רחב יותר, כך התשואות בקופת הגמל האישית שלו גבוהות יותר, וככל שהוא עני ובעל ידע פיננסי מצומצם יותר, כך התשואות שלו נמוכות יותר. כלומר, קופת גמל אישית מגדילה את הפערים הכלכליים בין העשירונים.

חלופה חשובה אחרת היא זו של כלי השקעה מבטיחי תשואה. הבנקים לוחצים מאוד לאשר להם לחזור לשוק הפנסיה באמצעות מכירה לציבור של פיקדונות ותוכניות חיסכון בעלי תשואה מובטחת לטווח הארוך. הבעיה היא שהצעה כזאת מסרסת את ההישגים הגדולים של רפורמת בכר - היא תהפוך מחדש את הבנקים לגופים הפיננסיים הגדולים במשק ותביא להידלדלות שוק האשראי החוץ בנקאי.

לפני שבוחנים חלופות שעלולות לדרדר את שוק האשראי ואת שוק ההון המקומי, מוטב לנסות לפחות לשפר את התפקוד של הגופים המוסדיים. כאן יש להודות בכישלון הגישה הקיימת: הביקורת הציבורית נגד המוסדיים אינה משיגה את האפקט הרצוי. אפילו הביקורת הפיקוחית מתקשה להשיג את האפקט הנדרש - הצעד החשוב ביותר שביצע המפקח בשנים האחרונות הוא הכתבת כללי השקעה באיגרות חוב לגופים המוסדיים כפי שנקבעו על ידי ועדת חודק. זו היתה הסדרה חשובה מאין כמוה של השוק, והיא צפויה להניב פירות של השבחת תיק האג"ח של המוסדיים בעתיד. הדבר המטריד הוא שהמפקח היה צריך לכפות על המוסדיים לשפר את דרכי ההשקעה שלהם. מרצונם החופשי, מתברר, המוסדיים לא מצליחים להשתפר.

לחץ ציבורי ופיקוחי, מתברר, אינם גורמים למוסדיים להשתפר. לכן, במקום ללחוץ על המוסדיים להשתפר, יש לנסות לגרום להם לרצות להשתפר. כתמיד, הדרך להשיג זאת היא תמריצים: יש לתמרץ את המוסדיים לנהל את תיק ההשקעות הפנסיוני לפי האינטרס של החוסך באמצעות הקביעה שדמי הניהול שלהם ייגזרו מהתשואה מנוכת הסיכון לטווח הארוך.

אי אפשר להכריח את המוסדיים להשתפר, אבל אפשר לתמרץ אותם להשתפר בכך שקובעים כי הרווח שלהם יהיה זהה לרווח של הלקוח שלהם. ככל שהתשואה מנוכת הסיכון, לטווח הארוך בלבד, תעלה, כך יעלו גם דמי הניהול של המוסדיים. זה ייתן להם סיבה להתאמץ, לנהל את תיק ההשקעות טוב יותר.

לא בטוח שזה יספיק כדי לגרום למוסדיים בישראל להשתפר - מקצועית וגם ערכית - אבל בוודאי שווה לנסות. אין לנו ברירה אחרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#