החקלאים תולים את מפגעי מזג האוויר במחסור בעובדים זרים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החקלאים תולים את מפגעי מזג האוויר במחסור בעובדים זרים

להתייקרות מחירי העגבניות אין קשר לטענות הלובי החקלאי שאין מספיק ידיים עובדות

4תגובות

החקלאים מנסים לשכנע אותנו שעובדים זרים ישפרו את מזג האוויר. האומנם? "כולם מתלוננים על מזג האוויר, אבל אף אחד לא עושה דבר בנידון", אמר מארק טוויין, הסופר האמריקאי הסוציאליסט - והחקלאים הם הראשונים להרים את הכפפה. הם מנסים לשכנע אותנו שעליית מחירי העגבניות קשורה למספר העובדים הזרים הנמוך ולא לחורף הקר, ובכך חוטאים לאמת.

התמונה שהחקלאים והלובי רב העוצמה שלהם מנסים להציג שגויה ומוגזמת, וכל תכליתה לשכנע את דעת הקהל בצדקת תביעתם הנצחית להגדיל את מספר העובדים הזרים - וזאת על חשבון מקומות עבודה של עובדים ישראלים שמנסים לצאת ממעגל העוני. חקלאים שכנראה לא קיבלו את דף המסרים של הלובי החקלאי העידו (למשל ב"תוכנית חיסכון" בערוץ 2) שמזג האוויר הקר בחודש האחרון הוא שהוביל לאיחור בהבשלת העגבניות, ומכאן למחסור בשווקים.

הרושם הוא שהלובי החקלאי לא צריך נימוק. השעה כשרה תמיד לדרוש עוד עובדים זרים, בלי קשר לעובדות ולמציאות. המאבק של הלובי החקלאי מתמקד בניסיון להכשיל, או לפחות לדחות, את ביצועו של הסכם עקרונות שנחתם בינם לבין הממשלה ולפיו אמורה מכסת העובדים הזרים להצטמצם בהדרגה עד 2015.

בנובמבר 2010, לקראת יישום הקיצוץ, יצאו החקלאים במאבק מתוקשר היטב בטענה של מחסור כרוני בידיים עובדות ואיימו בכל אמצעי התקשורת שישבתו ולא ישלחו תוצרת לשווקים. ואכן הקמפיין הסתיים בהסכם לדחיית היישום בשנה. כיום, רגע לפני מועד היישום החדש, חוזרים החקלאים על אותה המנטרה בתקווה כי שוב ישיגו את מבוקשם.

לא זו בלבד שאין קשר בין מחירי הסחורות ליבוא עובדים זרים, אלא שגם אין כלל מחסור בידיים עובדות. ארגון העובדים מען מפעיל זה שש שנים תוכנית להשמת עובדות ישראליות ערביות בחקלאות. העבודה היומיומית הזאת מוכיחה שטענת המחסור בידיים עובדות חסרת שחר. למשרדי הארגון מגיעות פניות של אלפי נשים ערביות המבקשות לעבוד בחקלאות, שהיא מקור התעסוקה היחיד כמעט שפתוח בפניהן.

במשך שש שנים הביא הפרויקט של מען להשמה מוצלחת של יותר מ-2,000 עובדות בקטיף פירות, ירקות, פרחים ועשבי תבלין, וכן בבתי אריזה. רכזי שטח של מען מבקרים במשקים חקלאיים ומציעים הסכם העסקה המבוסס על חוקי העבודה, ללא קבלן וללא דמי תיווך. גם העובדות וגם החקלאים מרוצים מהתוצאה.

ואולם, חרף שביעות הרצון הכללית, תמיד היו העובדות הישראליות גלגל רזרבי, ותמיד היו הראשונות לאבד את העבודה. אין כאן סודות; זהו שוק חופשי, והחקלאי רוצה להשיג את התפוקות הטובות ביותר במחיר הזול ביותר. העובדות הערביות שעובדות שמונה שעות ביום אינן משתלמות למעסיק כמו העובד הזר, שבגלל הכבילה למעסיק ובגלל "כופר" של אלפי דולרים ששילם לקבלן שהביא אותו לישראל, זמין לעבודה 24 שעות ביממה.

הבעיה אינה הרצון של החקלאים לשרוד ולהרוויח בתנאי שוק קשים. הבעיה נעוצה בסירוב המתמשך של הממשלה לשים בראש סדר העדיפויות את האבטלה בכלל, ואת האבטלה במגזר הערבי בפרט - ובמיוחד את בעיית הנשים הערביות, שכ-75% מהן נמצאות מחוץ לשוק העבודה. העדפת האינטרסים הצרים של הלובי החקלאי ושל חברות כוח האדם המייבאות עובדים זרים היא שגורמת שוב ושוב לנסיגה מהתוכניות לקיצוץ מספר העובדים הזרים.

הכותב הוא רכז עובדי החקלאות בארגון העובדים מען



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#