שוויון? בעיקר כשמתחשק - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוויון? בעיקר כשמתחשק

דחיית העלאת גיל הפרישה עושה שירות דב לנשים

7תגובות

שוב אנחנו חוזים בפעולתה של השיטה הישראלית הידועה: אם אין הסכמה על משהו - נדחה אותו, ועדיף בכמה שנים. מי יודע מה יקרה פה ב-2017?

חוק העלאת גיל הפרישה לנשים עורר לא מעט גלים בכנסת, כמו גם בציבור. הרעיון הראשון היה להעלות את גיל הפרישה ל-64. אחר כך בא האוצר והוכיח (בעיקר כקלף מיקוח ראשון במשא ומתן) שהוא בעד שוויון מלא - אם גברים יכולים לעבוד עד גיל 67, גם נשים יכולות. ארגוני הנשים, מגובים במופע מרהיב (ומרגיז) של סולידריות נשית מימין ומשמאל, הודיעו שזה יקרה רק על גופתן המתה.

האם עצירת החוק תעשה לנשים טוב? כנראה שלא. שתי סיבות מבהירות מדוע שמחת הח"כיות מוקדמת. הראשונה - כל הנתונים מוכיחים שנשים פורשות עניות יותר, פשוט כי משכורותיהן, לעומת גברים, נמוכות ב-25% בממוצע. האפשרות לעוד כמה שנות עבודה רק היתה עוזרת להגדלת ההכנסה שיקבלו בשנות הפרישה, באחוזים רבים. עכשיו זה נמנע מהן.

קשישות עניות היו, וקשישות עניות יישארו. כשתוחלת החיים של אישה בישראל נושקת ל-82, גיל 62 הוא בערך אמצע החיים. לפורשת הענייה צפויות שנים רבות של הבטחת הכנסה, ובישראל, שאינה דואגת לרשת ביטחון אמיתית לקשישיה, ולעומת זאת יודעת לשחוק יפה את הפנסיות מהן התפרנסו אנשים בעבר בכבוד, מדובר פחות או יותר בשנים ארוכות של חרפת רעב.

נכון שנשים רבות עובדות בעבודות פיסיות שקשה להמשיך ולבצען בגילאים מתקדמים יותר, למשל עבודות נקיון. חברות הקבלן מלאות בנשים בנות כל הגילאים, שירצו מאוד לפרוש הרבה לפני גיל 62, כמו גם מורות שמתפללות לפנסיה שנים ארוכות לפני שהיא מגיעה. אלא שאותן ניתן, וצריך היה, להחריג ולאפשר פרישה מוקדמת מוסכמת, במקום לסתום את הגולל על כל הנשים כולן.

הסיבה השנייה נעוצה באותה קבוצה של נשים, שהולכת וגדלה (וגם הח"כיות שייכות אליה), שבכלל לא רוצות לפרוש בגיל הנקוב. עשרות אלפי נשים בישראל מרגישות שגיל 62 הוא גיל צעיר מדי מכדי להיפלט משוק העבודה ככלי אין חפץ. אבל על פי החוק כפי שהוא היום, הן מחויבות לפרוש, בין אם ירצו אם לאו.

לשופטים, או במקרה זה - לשופטות, מותר לפרוש בגיל 70, אבל לנשים אחרות זה פשוט אסור. למה? ככה. מעניין אגב לגלות כי במדינות סקנדינוויה, למשל, גיל הפרישה של נשים וגברים זהה. מה מותר הדנית מהישראלית, בוודאי אם מדובר במנהלת או בכל אישה אחרת הפועלת בתחומי הידע ולא נזקקת לכוח פיסי גדול לביצוע תפקידה?

בדחיית העלאת גיל הפרישה, כמו גם בעובדה שאין כל חוק חלופי שמאפשר פרישה לפי מבחן הכנסה, סוג עבודה או אולי רצון בסיסי של הפורשת - עשו מי שפעלו לדחייתו עוד דבר רע במיוחד - הם הוכיחו ששוויון זה דבר סלקטיבי. בפעם הבאה שנשים יזעקו נגד אפליה, יהיו כבר ציניקנים שיזכירו להן שבצד השני של המשוואה יש גם כמה חובות. אולי היום נוצרה סיסמתן של הפמיניסטיות החדשות: שוויון? בעיקר כשמתחשק לי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#