הנובל הישראלי הבא יגיע ממדענים ערבים - זירת הדעות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנובל הישראלי הבא יגיע ממדענים ערבים

פרופ' אשרף בריק זכה בפרסים יוקרתיים; למרבית הערבים ההשכלה חשובה מהכיבוש

17תגובות

ב-2011 הסב ענף הכימיה נחת מרובה למדינת ישראל. פרופ' דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל על מחקרו משנות ה-80 בחקר גבישים, ועל כך בירכו ראש הממשלה בנימין נתניהו: "בזכותך מדינה שלמה זוקפת היום קומה".

הישג נוסף שקשור לכימיה, גם אם צנוע יותר, היה זכייתו של פרופ' אשרף בריק מאוניברסיטת בן-גוריון בפרס הכימאי הצעיר המצליח ביותר ל-2011. הפרס, מהיוקרתיים בתחום, מוענק מדי שנה לחוקר שגילו פחות מ-40 על ידי החברה הישראלית לכימיה - גלגול של הסתדרות הכימאים בארץ ישראל, שנוסדה ב-1933 במטרה לסייע בקליטת מאות כימאים יהודים שברחו מגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון.

את הפרס קיבל פרופסור בריק על פיתוח שיטות כימיות חלוציות בתחום החלבונים. ארגון הכימאים האמריקאי בחר מאמר שפירסם כאחד מ-12 המאמרים המעניינים בעולם הכימיה לשנת 2010.

את הישגיו האקדמיים של פרופ' בריק יש לבחון על רקע העיסוק הגובר בחברה הערבית בנושא החינוך. סקר שערכנו באחרונה מראה כי שיפור מערכת החינוך הוא הבסיס האיתן ביותר לפעולה חברתית-ציבורית בקרב הציבור הערבי: 57% מהנשאלים אמרו כי שיפור מערכת החינוך היה מגביר את נכונותם להצטרף למחאה החברתית - יותר מפתרון מצוקות הדיור והקרקעות (51%) וסיום הכיבוש (47%).

יתר על כן, החינוך חשוב ביותר לתתי-אוכלוסיות בחברה הערבית המאופיינות בהשתתפות מועטה בתהליכים ציבוריים בישראל. 10% מהנשים ציינו את החינוך כנושא שהטיפול בו הוא הדחוף ביותר, לעומת 6% מהגברים. שיעור הצעירים שזו היתה עמדתם היה כפול משיעור המבוגרים (13% לעומת 6% בקרב בני 30 ויותר).

גודל כיתות הלימוד במערכת החינוך בחברה הערבית ומצבן הרעוע של תשתיות החינוך הפיסיות, היעדר הכוונה תעסוקתית מקצועית לצעירים והקושי של אקדמאים ערבים למצוא משרות בתחום מומחיותם הם החסמים שמקשים על הציבור הערבי למצות את הפוטנציאל הטמון בו ולהשתלב באופן מלא בשוק העבודה.

דו"ח ועדת טרכטנברג ייחד פרק לעידוד התעסוקה בחברה הערבית, והמלצות הוועדה - מיעוטן חדשות, רובן חוזרות על החלטות שהתקבלו בעבר - התייחסו גם לסוגיית החינוך. אפשר רק לדמיין איפה היתה כיום כלכלת ישראל אילו יושמו כל אותן החלטות שוועדת טרכטנברג מזכירה בהמלצותיה.

בנאום לאחר קבלת פרס נובל אמר פרופסור שכטמן: "מחובתנו כמדענים לקדם את החינוך, את המחשבה הרציונלית ואת הסובלנות. עלינו לעודד את בני הנוער המשכילים להפוך ליזמים בתחום הטכנולוגי. מדינות שיטפחו את הידע הזה ישרדו במשברים פיננסיים וחברתיים". באחרונה נערכה בבית הספר שבו למד פרופסור בריק באבו סנאן - יישוב ששיעור הזכאות בו לבגרות הוא 26.6% בלבד - חגיגה גדולה לרגל זכייתו בפרס. אין סיבה שאירוע מסוג זה לא יישנה.

הכותבים הם מנהליו השותפים של ארגון קרן אברהם, הפועל לשילוב בין יהודים לערבים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#