ראש עיריית ניו יורק חלק שבחים לטכניון: "אחראי לכך שישראל אומת הסטארט-אפ" - היי-טק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש עיריית ניו יורק חלק שבחים לטכניון: "אחראי לכך שישראל אומת הסטארט-אפ"

מייקל בלומברג הכריז שדווקא המוסד הישראלי הקטן ישתתף בהקמת מכון מחקר ענק למדע בניו יורק ■ הטכניון, שלא ישקיע כסף בפרויקט, ייהנה משיתוף פעולה עם אוניברסיטת קורנל

תגובות

ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, הרעיף במסיבת עיתונאים שקיים ביום שני שבחים רבים על הטכניון לאחר שהכריז על ייסוד פרויקט ההשכלה הגבוהה השאפתני ביותר בעיר. הפרויקט יוקם על ידי אוניברסיטת קורנל הניו יורקית, אך גם לטכניון, מוסד ההשכלה הגבוהה הוותיק מחיפה, יהיה שותף לו. ההצעה המשותפת שהגישו המוסדות זכתה במכרז שקיימה עיריית ניו יורק להקמת המוסד החדש, וגברה על הצעותיהן של 17 אוניברסיטאות מובילות בעולם.

"הטכניון יביא כוח בינלאומי לעיר ניו יורק. הוא המוסד האחראי לכך שישראל היא אומת הסטארט-אפ - עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון, שלושה חתני פרס נובל והישגים נוספים", אמר בלומברג והוסיף: "מדובר בשתי אוניברסיטאות מובילות בעולם שיביאו לעיר שלנו חדשנות, יוסיפו מקומות עבודה, ויזמים. בתקופה הזו אוניברסיטאות מצוינות יודעות שהן צריכות להתרחב למקומות ואופקים חדשים". בלומברג אמר כי הקמפוס, המכונה NYCTECH, יביא "לשינוי דרמטי בכלכלת העיר". ויהפוך את ניו יורק לביתו של "כוח העבודה המוכשר בעולם".

בעירייה תולים תקוות רבות במוסד החדש שייבנה באי רוזוולט ויתמקד במחקר והוראה לתארים מתקדמים בתחומי טכנולוגיה ומדע יישומיים, המכוונים לצורכי התעשייה. על פי העירייה, עד שתושלם לחלוטין בניית המוסד בעוד שלושה עשורים, הוא ייהפך לאחד המוסדות המובילים והידועים בעולם, ויביא להקמת תעשיית היי-טק מתקדמת בניו יורק. מדובר בעל ממדי ענק.

השלב האחרון לפיתוחו יחל בקיץ 2037. לפי התוכנית, עד סיום הפרויקט ב-2043 ישתרע הקמפוס על שטח של כ-195 אלף מ"ר "והשפעתו הכלכלית תהיה עצומה". על פי העירייה, הפעילות הכלכלית בעיר תגדל בשלושת העשורים הקרובים בכ-23 מיליארד דולר בזכות הקמפוס והפעילות מסביבו. הוא צפוי לייצר 20 אלף מקומות עבודה בזמן בנייתו, 7,600 משרות קבועות ויותר מ-600 חברות חדשות שיקומו כתוצאה מהפעילות בו בעשורים הקרובים - שייצרו 30 אלף משרות קבועות בניו יורק. בנוסף, הקמפוס החדש יתרום לקהילה בפרויקטים להכשרת מורים ולהשכלת נוער משכבות חלשות.

הלימודים בקמפוס יחלו כבר בספטמבר 2012, במבנה זמני. עד 2018 ילמדו בו 300 סטודנטים, ועד 2042 ילמדו בו 2,500 סטודנטים ויהיו חברים בו 280 חברי סגל קבועים.

עלות הפרויקט - 2 מיליארד דולר

על פי ההסכם עם אוניברסיטת קורנל, הטכניון לא ישקיע מכספו בפרויקט, אלא יתרום לו בדרכים אחרות. עיריית ניו יורק הקצתה 100 מיליון דולר לפיתוח הפרויקט, ואילו קורנל הודיעה באחרונה כי קיבלה תרומת ענק בסך 350 מיליון דולר לפיתוח השלב הראשון בפרויקט. התרומה הזאת היתה ככל הנראה אחד השיקולים שהובילו לבחירה בהצעה המשותפת.

קורנל התחייבה גם להיות הבעלים של מבנה הקמפוס ותיקח על עצמה את האחריות הכספית לפיתוחו ותפעולו השוטף. הטכניון וקורנל התחייבו לחכור את הקרקע למשך 99 שנים, וקיימת אופציה לרכוש אותה בסיום התקופה עבור דולר אחד. לפי התוכנית, עד לסיום הפרויקט יושקעו בו 2 מיליארד דולר. 150 מיליון דולר מהסכום יופנו להקמת קרן הון סיכון שתשקיע בסטארט-אפים שיוקמו על ידי בוגרי המוסד, כתנאי להתחייבות כי החברות שיקימו יפעלו מניו יורק.

"הלב הפועם של מוסד המחקר"

עיקר המעורבות של הטכניון בפרויקט תבוא לידי ביטוי במכון טכניון וקורנל לחדשנות שיוקם בלב הקמפוס (TCII - Technion Cornell Innovation Instetute) ומוגדר כ"לב הפועם של מוסד המחקר". מדובר במכון חדשני שינוהל על ידי הטכניון וקורנל ויעסוק במחקר מתקדם בתחומי מדע וטכנולוגיה שונים ובהוראה לתארים מתקדמים. המכון יפעל במבנה של שלושה מרכזי מדע בינתחומיים, שהפעילות בהם תהיה דינמית תשתנה בהתאם לרוח התקופה והגילויים בתחומי המחקר.

המחקר יתבצע על ידי חוקרים מתחומים שונים. במקביל, תתקיים במרכזים הוראה, בהתאם להתמחות שייבחרו הסטודנטים. בין היתר, המרכזים יתמקדו גם בתחומים נוספים כמו תקשורת, עיצוב, כלכלה, בריאות ומינהל עסקים.

לפי ההצעה שהגישו קורנל והטכניון מדובר במודל חדש באקדמיה. "המודל יתמקד ביצירת חברות ותעשיות. הקמפוס יתמקד בקידום הטכנולוגיה והיזמות, שיחברו בין חינוך פורץ גבולות ומחקר בעל השפעה עולמית".

פריד חגי

בהצעה של שני המוסדות קיים דגש רב למעורבות של התעשייה בקמפוס. על פי ההצעה, חברות יוכלו לשכור שטחים בקמפוס ותהיה מעורבות במחקרים ובהכשרת הסטודנטים. במקביל, העירייה תפעל לעידוד של הקמת חברות היי-טק וסטארט-אפים באזור הקמפוס.

מוסד המחקר יכשיר בוגרים לתואר שני ושלישי בלבד, ורף הקבלה אליו צפוי להיות גבוה במיוחד. הטכניון יהיה שותף לתואר אחד בלבד שיינתן בו - תואר כפול מהטכניון וקורנל במדע יישומי. התואר יוכר גם על ידי שלטונות ניו יורק וגם על ידי הטכניון, והוא ישתתף בעיצוב תוכנית הלימודים.

מדובר בתואר ייחודי שיתמקד, בהתאם למטרות המוסד, במחקר המכוון ליישום תוצאותיו בתעשייה. שאר התארים במוסד ההשכלה הגבוהה החדש יהיו באחריות קורנל, בתחומים שונים כמו מדעי המחשב, הנדסת חשמל, מינהל עסקים, והנדסת מערכות מידע.

כיצד נוצר שיתוף הפעולה בין קורנל לטכניון

לפי ההצעה שהגישו המוסדות, "קורנל והטכניון הם השותפים האקדמיים האידיאליים להפוך את המגזר העסקי בניו יורק לכוח דומיננטי בעולם הטכנולוגיה". נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, קיבל פנייה אישית מבלובמרג להגיש הצעה לשלב המקדים במכרז להקמת הקמפוס, אך במהלך הגשת המועמדיות הבהירה העירייה כי היא תעדיף שיתופי פעולה בין גופים מקומיים למוסדות זרים. הטכניון פנה לכמה מוסדות מובילים בארה"ב, אך הקשר הטוב ביותר נוצר עם קורנל.

המחקר שמתבצע על ידי חוקרי הטכניון נחשב לאחר המשפיעים בעולם, ובוגריו מחוזרים על ידי חברות טכנולוגיה והיי-טק מובילות. בהצעה המשותפת שהוגשה לעירייה נכתב "לטכניון היה תפקיד אגדי בהפיכת ישראל למובילה עולמית בטכנולוגיה".

דורון גולן / ג'יני

בניו יורק קינאו בתעשיית ההיי-טק וההון סיכון המפותחת שמתקיימת בעמק הסיליקון בקליפורניה ובבוסטון, שהתפתחה בזכות וסביב המכון הטכנולוגי MIT. ישראל מוגדרת כאומת הסטארט-אפ, וכמקום מושבם של מרכזי הפיתוח של כמה מחברות ההיי-טק הגדולות בעולם כמו אינטל וגוגל.

על פי ההצעה המשותפת לטכניון ולקורנל, ישראל משכה לשטחה חברות היי-טק, בזכות תרומת הטכניון. "מרכזי הפיתוח חברות טכנולוגיה מובילות ממוקמים ליד הקמפוס של הטכניון בחיפה", נכתב בהצעה. בעיריית ניו יורק רוצים להעתיק את המודל הישראלי ולהביא גם אליה חברות היי-טק מובילות, ומקווים שהטכניון יצליח לשחזר את ההצלחה של ישראל גם באי רוזוולט.

ההצעה המשותפת נבחרה הודות ליתרון של הטכניון בתחום העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה. בכל אוניברסיטה בישראל פועלות חברות יישום העוסקות בהעברת הידע והרעיונות שנוצרו על ידי חוקרי המוסד לתעשייה.

מדובר במקור הכנסה משמעותי עבור האוניברסיטאות. חברת העברת הידע של הטכניון נחשבת למוצלחת במיוחד. הטכניון מקדם את הטכנולוגיות שפיתח בקרב משקיעים וקרנות הון סיכון גם באמצעות מכון אלפרד מאן וצבר ניסיון גם בהפעלת חממות היי-טק. הידע הזה ישמש גם לפיתוח המוסד החדש בניו יורק. בנוסף, לטכניון ניסיון גם בשילוב התעשייה במחקר - שהוא נדבך משמעותי בפרויקט הניו יורקי.

הטכניון מקיים קשרים הדוקים עם התעשייה, ולעתים גם במחקרים שמכוונים לענות על דרישות התעשייה. "הרעיון הוא ליצור סביבת עבודה מעודדת חדשנות. ניו יורק היא מרכז פיננסי אדיר, אך החידושים הטכנולוגיים מתרכזים בעמק הסיליקון ובבוסטון. יש אוניברסיטאות מעולות בניו יורק, אבל הם חיפשו אחר הזרז שיכניס ניצוץ לתעשיית ההיי-טק", מסביר פרופ' עודד שמואלי, המשנה לנשיא למחקר בטכניון.

"הטכניון לא ייתן יד לבריחת מוחות"

הבחירה של עיריית ניו יורק בהצעה המשותפת לקורנל ולטכניון, מבין הצעות שנשלחו על ידי האוניברסיטאות הטובות בעולם לתפעול ופיתוח אחד הפרויקטים המשמעותיים בעיר, העלתה את המעמד העולמי של הטכניון,וההכרה בו כאחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה המובילים בעולם. התחרות בין האוניברסיטאות בשנים האחרונות משתנה, ומתמקדת בזירה הגלובלית. גופי ההשכלה הגבוהה משקיעים מאמצים רבים בשיתופי פעולה בינלאומיים ובהקמת שלוחות בחו"ל.

כמו כן, בטכניון מקווים שהפרויקט יוביל להגברת שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת קורנל במחקרים משותפים, ויגביר את שיתופי הפעולה המחקריים עם אוניברסיטאות מובילות בארה"ב ובעולם. בוגרי המוסד בניו יורק יקבלו תואר של הטכניון, כך שגם קרנם של בוגרי הטכניון תעלה. בנוסף, בוגרי תואר שלישי בטכניון יוכלו לבצע את תקופת הפוסט דוקטורט שלהם במעבדות המוסד החדש.

האם חברי סגל מהטכניון יעברו לארה"ב?

"הטכניון לא ייתן יד לעידוד תופעת בריחת המוחות", מבהיר שמואלי. ככל הנראה, חברי סגל ישראלים לא יועסקו באופן קבוע בקמפוס החדש והנוכחות הישראלית תתבסס על חוקרים ישראלים שיועסקו במוסד החדש באופן זמני, כמו בשנת שבתון.

הטכניון מצפה לגייס חוקרים ישראלים נוספים המועסקים בפקולטות מובילות בארה"ב, ולא מצליחים או לא מעוניינים להיקלט באוניברסיטאות בישראל. החוקרים במרכז יוכלו ליהנות ממענקי המחקר הנדיבים שניתנים בארה"ב, וקשה להשיגם בישראל.

התורם שאיפשר את הקמת האוניברסיטה בניו יורק: צ'רלס פיני

ריצ'רד פרז פניה, ניו יורק טיימס

האיש שתרומה שלו בסך 350 מיליון דולר תהיה קריטית בבניית האוניברסיטה החדשה של אוניברסיטת קורנל בשיתוף הטכניון באי רוזוולט בניו יורק הוא צ'רלס פיני, בוגר קורנל, שנהפך למיליארדר בזכות עסקי חנויות הדיוטי-פרי שלו. התרומה נעשית באמצעות קרן אטלנטיק פילנתרופיס שלו.

פיני (80) עסק בשלושת העשורים האחרונים בנדבנות וחילק חלק ניכר מהונו לצדקה. נציגי קורנל חשפו ב-2007 כי תרם לאוניברסיטה במרוצת השנים 600 מיליון דולר. עם זאת, שמו אינו מתנוסס בשום מקום בקמפוס של האוניברסיטה של קורנל באיתקה - שבו למד לתואר בניהול בשנות ה-50.

על מתן התרומה בסך 350 מיליון דולר, הגדולה בתולדות האוניברסיטה, הוכרז ביום שישי - אך שמו של פיני לא הוזכר. רק ביום שני בערב אישרו אנשי אטלנטיק כי פיני היה התורם. פיני ידוע כאדם חסכן שטס במחלקת תיירים. אין בבעלותו לא בית ולא מכונית, והוא עונד שעון שמחירו 15 דולר.

"זו הזדמנות של פעם בדור ליצור הזדמנות כלכלית וחינוכית בקנה מידה בעל השפעה גדולה", אמר פיני בהודעה רשמית שפורסמה כמה שעות לאחר שראש העיר ניו יורק, מייקל בלומברג, הודיע על זכיית קורנל והטכניון.

קרן אטלנטיק ניהלה נכסים של 2.1 מיליארד דולר בסוף 2010, והכריזה על כוונתה לחלק את כל הכסף בעשור הבא. הקרן הוקמה ב-1982 על ידי פיני, שהעביר את כל נכסיו אליה. לאחרונה תרמה גם לארגוני זכויות אדם. ב-2010 תרמה 285 מיליון דולר וב-2009 - 375 מיליון דולר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#