ממשלה גדולה, אזרח קטן - זירת הדעות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממשלה גדולה, אזרח קטן

המגזר הציבורי הוא הכוח הפוליטי החזק ביותר בישראל -עוצמה שיש לרסן

תגובות

המאבק שמנהל TheMarker בריכוזיות, במונופולים ובקשרי ההון-שלטון הוא ללא ספק צודק ונכון, אך עשוי להביא לתוצאות לא רצויות אם לא יטופל כראוי. הוא עלול להסיט את תשומת הלב מנושא חשוב לא פחות - המאבק בין הממשלות לשוק, שעליו כתבו דניאל ירג'ין וג'וזף סטניסלו בספרם החשוב "עמדות שליטה" (הוצאת דביר, 2000).

הנה משפט הסיום של הספר: "הרבה כוחות מניעים את המעבר משליטת המדינה לקונצנזוס של השוק. ואולם, הדבר נשען על גיבושן מחדש של אמונות ורעיונות - כלומר התרחקות מן האמונה המסורתית במדינה ומתן אמון בשוק. ייתכן אפוא שמה שיקבע בסופו של דבר אם השינוי יימשך או שתחול נסיגה ממנו הוא טיבו ואופיו של האמון הציבורי בשוק. היכן יעבור הגבול העתידי בין המדינה לשוק? התשובה תימצא בשיפוט ובניסיון המצטברים".

עשור לאחר פרסום הספר נראה כי השיפוט הציבורי נוטה לכיוון המדינה ולאכזבה קשה מהשוק. לקו מחשבה זה תרמו תנועות המחאה הכלכלית-חברתית, שנולדו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ויצרו דה-לגיטימציה גורפת של השוק ושל המגזר העסקי. נוצרה שנאה תהומית להון, לאנשי ההון, לתאגידים הגדולים ולחברות המצליחות בשוק. אפילו גיא רולניק, במאמרו האחרון ב-MarkerWeek, כותב: "זיהוי המונופולים והקרטלים והחיבור בין הון לשלטון כגורם מרכזי לאי-שוויון ולעוני, לא התחילו ולא נגמרו בישראל".

הכל נראה מוצדק ונכון, אך מטאטא מתחת לשטיח את העובדה שאיתה לא מתמודדים - התעצמות המגזר הציבורי והפיכתו למונופול בלתי ניתן לשליטה. נכון אמנם שחשיבותו רבה בכל תחומי החיים, הן כמתכנן לאומי והן כמפעיל מערכות של שירותים ציבוריים, אך כמו כל גורם אינטרסנטי במשק, גם הוא מתנהג כתאגיד רב עוצמה, והוא אפילו לא נדרש לאותו מאמץ שהתאגידים העסקיים נדרשים לו כדי להתקיים ולהגדיל את כוחו.

הסיסמה "ממשלה גדולה, אזרח קטן" מבטאת היטב את העובדה שהתעצמותה של המדינה ושליטתה בחיי הפרט יש בה כדי להקטין את הפרט ולהופכו לאטום פסיבי המוקף בכוחות שדואגים לכל מחסורו, עד שלבסוף הוא נהפך לישות פסיבית ותלותית. נראה כי ישראל עדיין לא הגיעה למצב זה, אך העובדה כי התרגלנו לכך שהמגזר הציבורי שולט בחיינו מסוכנת לטווח הארוך.

השירות הציבורי יקר ללבנו. מערכות הביטחון, החינוך, הבריאות והמשפט הם לב החיים במדינה. אך מרכיבים אחרים יכולים להתייעל, להרפות מחיי האזרח והעסק ולפעול בדרכים הרבה יותר ידידותיות למשתמש. יש לטפל בכך בדחיפות, לפני שנהפוך ליוון, פורטוגל, איטליה, ספרד ואירלנד.

המגזר הציבורי הוא הכוח הפוליטי החזק ביותר בישראל. הוא קבוצת האינטרס המשוכללת ביותר במדינה, המגזר היחידי שמוגן מכל טלטלות הכלכלה העולמית. את העוצמה והכוח האלה יש לרסן.

הכותב הוא מנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#