המשנה למנכ"ל לאומי: "יהיה מיתון ב-100%, השאלה היא אם יהיה אסון" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשנה למנכ"ל לאומי: "יהיה מיתון ב-100%, השאלה היא אם יהיה אסון"

פרופ' דניאל צידון: "בזמן שהחברות בארה"ב הצטיידו במזומנים, החברות הישראליות רק הגדילו את המינוף"

2תגובות

"אין ספק שישראל תשאב את המיתון מאירופה. יהיה מיתון ב-100%. השאלה היא אם יהיה אסון" - כך אמר אתמול פרופ' דניאל צידון, המשנה למנכ"ל בנק לאומי ומרצה באוניברסיטת תל אביב, בכנס השנתי השישי של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר. לדברי צידון, "כשהיורו יירד לרמה של 1.1-1.2 דולרים, האירופים יתחרו אתנו ביצוא סחורות, וזה יקשה עלינו מאוד".

צידון אמר כי המשק הישראלי לא התכונן למיתון כזה. לדבריו, "החברות בארה"ב הצטיידו בשנתיים האחרונות בהרבה מזומנים. מי שמסתכל על מצבת הנכסים וההתחייבויות שלהן רואה שהן אף פעם לא היו במצב טוב יותר. במקביל, החברות הישראליות רק הגדילו את המינוף שלהן. בהשוואה בין המשקים המפותחים, המשק הישראלי הוא לאחר ההגדלה החדה ביותר במינוף. זה אומר שאנחנו נכנסים למשבר של 2011 במקום קצת פחות טוב ממה שהיינו ב-2008".

גם פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, מסכים שהמשק הישראלי נמצא במצב שונה מ-2008. לדבריו, יש שורה של גורמי סיכון מבית, שהופכים את ההתמודדות למורכבת יותר. "יש בעיות בשוק הקונצרני והרבה חברות שהשוק דורש מהן תשואות דו-ספרתיות לגיוס חוב ולגלגול חוב", אמר ליידרמן. "אנו מדברים על מיליארדי שקלים, כשעיקר המסה תהיה במחצית השנייה של 2012. בנוסף, הירידות בנדל"ן יכולות להיות משבריות. נושא שלישי הוא כמובן היצוא. היה ייסוף ריאלי בשנים האחרונות, וליצואנים קשה".

וקנין עופר

ליידרמן ציין כי בשנתיים הקרובות יעמדו מדינות באירופה בפני צורכי מימון בהיקף של 1.2 טריליון יורו - 860 מיליארד יורו מהם של איטליה וספרד. "צריך לשבור את הדינמיקה השלילית", אמר ליידרמן, "את יוון הוציאו מהשוק, ועכשיו חייבים לעשות את זה עם איטליה וספרד. כדי לעשות זאת צריך לפתוח קווי נזילות, אבל הבנק האירופי לא עושה זאת. הוא נותן כסף לקרן המטבע העולמית, והכסף הזה יגיע משם כדי שלכולם יהיה מצפון נקי".

פרופ' ברי אייכנגרין מאוניברסיטת ברקלי טען בכנס כי להתייחס למשבר באירופה כאל משבר חובות משמעו לבלבל בין סיבה לתוצאה. "הבעיות של אירופה באות לידי ביטוי במצבת החובות, אבל החובות הן לא הסיבה אלא התוצאה", אמר אייכנגרין. "היו מדינות שחיו מעל לאמצעים שלהן, כמו יוון. היו מדינות שלוו מחו"ל וצרכו יותר ממה שהן יכולות, כמו פורטוגל. היו מדינות שנתנו לבנקים להשתולל, כמו אירלנד. יש מדינות שהגדילו את החוב, איבדו את אמון השווקים ולא מצליחות להמשיך ולגלגל אותו, וזו איטליה. הבעיות באירופה הן מגוונות".

לדברי אייכנגרין, המצב באירופה שונה לגמרי מבארה"ב. מלבד איחוד פיסקלי ורגולציה על הבנקים ברמה הלאומית, שלארה"ב - בניגוד לאירופה - יש, אייכנגרין טוען שתפקוד הבנק המרכזי באירופה לא מסוגל לתרום לפתרון. "לאירופה אין בנק מרכזי נורמלי שיכול לפתור את הבעיות בנסיבות שאנו עדים להן היום", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#