למה הרגולטור שותק? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה הרגולטור שותק?

פרופ' עודד שריג מופקד על טריליון שקל של חסכונות הציבור

10תגובות

החודשים האחרונים מגלים איך תיראה 2012 בשוק ההון - שנה של הסדרי חוב. ביולי האחרון הודיע אילן בן דב למשקיעי טאו על תספורת, בנובמבר היה זה יצחק תשובה שבישר למשקיעי דלק נדל"ן בשורה דומה, והאיש של דצמבר הוא יוסי מימן, שהודיע השבוע למשקיעי אמפל את מה שסיפרו להם כבר הרבה זמן התשואות על איגרות החוב - הולכים לתספורת.

התספורת של השלושה, ולצדם חברות בשליטת אנשי עסקים נוספים, קטנים יותר, מבליטים שני דברים: הראשון הוא את הפגיעה הגדולה בחסכונות הציבור, והשני הוא את השקט המציק ממי שהופקד לפקח ולשמור על חסכונות הציבור, הנכס החשוב ביותר של משקי הבית - פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון באוצר.

לא שמענו את שריג מכנס את הגופים המוסדיים לישיבה דחופה, שם ידונו כולם בכשלים שקרו עד עכשיו ובדרכי פעולה להמשך; לא שמענו אותו קורא בקול גדול נגד התספורות הקצוצות וקורא לבעלי ההון שהתמנפו, שצמחו והתעשרו בין היתר מרוח הגבית שהעניקו להם קרנות הפנסיה וקופות הגמל, להחזיר את כל החוב עד לשקל האחרון - ולא לפני שימכרו את כל המכוניות היפות, היאכטות, האחוזות הרחבות ושאר הנכסים שיש להם.

לא שמענו את שריג מורה לגופי החיתום שלא להעמיד שקל נוסף לאיש עסקים שאינו מחזיר את הכסף; אפילו לא שמענו את עודד שריג אומר שהסדרי חוב הם חלק ממחזורי עסקים, ויש סיכונים, וסיכונים לעתים מתממשים - ושואל: האם לאורך כל הדרך נהגה החברה בהגינות כלפי האינטרסים של בעלי המיעוט? האם חלוקת הדיווידנד נעשתה באופן שקול שאינו מסכן את בעלי האג"ח? האם עשה בעל הבית הכל כדי להחזיר את החוב? האם מימש כל מה שלרשותו לפני שבישר על תספורת קצוצה?

מה כן שמענו משריג? דברים שאולי היה עדיף שלא ייאמרו, ובכל מקרה בטח שאינם מתמרצים את בעלי ההון להחזיר לחוסכים את כספי ההלוואות שלהם או את המוסדיים לדפוק על השולחן.

בדיון בוועדת הכלכלה שהתקיים באוגוסט ועסק בחשש להתמוטטות אחת מקבוצות העסקים הגדולות במשק, אמר שריג כי "החשיפה הכוללת של התיק הפנסיוני לקבוצות הגדולות במשק היא בהחלט נמוכה. ככל שהיא קיימת - היא נעשית באופן מבוזר", והוסיף כי "החשיפה של התיקים הפנסיונים לטייקונים אינה גדולה למעשה, החשיפה של המוסדיים לקבוצות החברות הגדולות היא אפסית".

מבט על גרף האג"ח של דלק נדל"ן, אמפל או טאו מחזקים את דברי שריג. האחזקות של הפנסיה של הציבור באג"ח בוודאי נמוכות מאוד. אחזקות אלה התכווצו עם צניחת מחיר האיגרת בבורסה. אבל האם הציבור לא הפסיד? ברור שכן. מי שנתנו את הכסף ללווים הגדולים בהנפקות הם המוסדיים מכספי הפנסיה שלנו.

האג"ח צנחו, ולכן האחזקות נמוכות, חלק מהמוסדיים מכרו סחורה רק כדי שלא יהיה כתוב בעיתון שהם מחזיקים באותו האג"ח. לכן מסקנתו של שריג, שאמר כי "תוצאת תרחיש הקיצון של תספורות אלה תהיה נזק של 0.8% לתיק החיסכון הפנסיוני", שגויה. ייתכן שזו תהיה הפגיעה בהמשך, אבל הנזק לחסכונות הציבור מגולם כבר עכשיו.

קריאות גדולות הן אולי עניין של סגנון, אבל כשהמשימה שעליה מופקד שריג היא שמירה על 1.2 טריליון שקל מחסכונות הציבור, הציבור רוצה לדעת מה נעשה כדי להגן על הפנסיה שלו. תפקיד הממונה שונה מכל תפקיד אחר בשוק הפרטי. מדובר בתפקיד ציבורי בעל חשיבות עליונה לכל משק בית בישראל.

שליחת חוזרים והטלת קנסות הם ללא ספק חלק מהמקצוע, אבל לא ייתכן שאירועי ענק בדמות תספורת בחסכונות הציבור לא מקבלים את התייחסות הרגולטור. הציבור רוצה לדעת כיצד שומר חסכונותיו מתכוון להגן עליהם: מה ההנחיות למוסדיים, מה ההנחיות למנפיקים וכיצד מונעים כשלים כאלה בעתיד.

מי שהציץ אתמול בתשואות האג"ח בבורסה הבין שגל הסדרי החוב באחד העם לא הסתיים. האג"ח של אי.די.בי אחזקות של נוחי דנקנר צנחו והתשואה זינקה כבר ל-20%. האג"ח של פטרוכימים שבשליטת דיוויד פדרמן נסחרת ב-53%. תשואות אלה ואחרות רומזות כי חברות נוספות יבקשו הסדר חוב עם בעלי האג"ח. כדי לענות על השאלה כמה יקבלו מחזיקי האג"ח בהסדרים המתהווים ב-2012, יש להבין קודם איזה מפקח על שוק ההון שומר על הכסף של הציבור.

האוצר: מצפים לאקטיביזם מהמוסדיים

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון מצפה מהגופים המוסדיים לפעול באופן אקטיביסטי ולמצות את מלוא הכלים העומדים לרשותם לגביית החובות הבעייתיים.

"הממונה פעל בשנים האחרונות בגיבוש שורה של הוראות רגולטוריות שמטרתן להסדיר את הפעולות הנדרשות מגופים מוסדיים לשיפור הכלים העומדים לרשותם בגביית חובות בעייתיים לטובת החוסכים, ובהוראות לביצוע פעולות אקטיבסטיות למיצוי המשא ומתן מול החייבים בגביית החובות. כמו כן, המפקח פועל ויפעל בפן האכיפתי כדי להבטיח פעולה אקטיביסטית מצד המוסדיים בגביית החובות, וימצה את הדין מול גופים שלא יפעלו בהתאם להוראות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#