"מסירת מידע פנים? דין יו"ר דירקטוריון לא יכול להיות כדין מזכירה" - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מסירת מידע פנים? דין יו"ר דירקטוריון לא יכול להיות כדין מזכירה"

עו"ד נבות תל צור נבות: להעמיד עובדים זוטרים בארגון לדיון מינהלי ולא פלילי

תגובות

במסגרת יום עיון לזכרו של אבי דנון, המייסד והמנהל הראשון של מחלקת המודיעין של רשות ני"ע, שהתקיים אתמול (ב'), התמקדו הדוברים בעבירת מידע פנים וביחס בין אכיפת עבירת השימוש במידע פנים במסלול פלילי למסלול מינהלי. המשנה ליועץ המשפטי של רשות ניירות ערך,

אפלבאום תומר

עו"ד עזר צפריר הסביר כי: "החוק קובע דין אחד למנכ"ל לדירקטור כמו גם למגיש התה ולמנקה של החברה". לשיטתו, איש פנים הוא איש פנים ללא קשר למעמדו בחברה.

בתגובה לדבריו אמר עו"ד נבות תל צור, "לא יקום ולא יהיה לעניין איש פנים", תל צור הסביר כי יש להתחשב במעמדו של איש הפנים בחברה, מזכירה שמחלקת תה לא יכולה פתאום שיודיעו לה שהיא איש פנים והיא צפויה להליך פלילי. לפיכך, לטענת תל צור נגד עובדים זוטרים יש להפעיל הליך מינהלי ולא פלילי.

יום העיון נפתח בשאלה מיהו איש פנים לפי החוק. צפריר הסביר כי האיסור על מידע פנים חל על אנשי פנים ועל מי שקיבל מידע מאיש פנים. אנשי פנים לשיטתו, מתחלקים לכמה קבוצות, אנשי פנים מובהקים שבהם נכללים דירקטור, מנכ"ל ובעל מניות עיקרי.

ישנם אנשי פנים במעגל השני, שהם חיצוניים לחברה והם בקשר עם אנשי הפנים של החברה וישנו המעגל הרחב יותר שהם בני המשפחה של אנשי הפנים המובהקים והחיצונים. "כל אחד מאנשים אלו, אם הוא מבצע עסקה בני"ע באמצעות מידע פנים עובר עבירה וצפוי לחמש שנות מאסר", אמר צפריר והוסיף כי: "החוק קובע דין אחד למנכ"ל, לדירקטור כמו גם למגיש התה ולמנקה של החברה". כלומר, לשיטתו, איש פנים הוא איש פנים ללא קשר למעמדו בחברה.

לדבריו של צפריר הגיב תל צור והסביר כי הוא בהחלט לא מסכים לחלק מהדברים שאמר צפריר וכי ינסה להתייחס לבעייתיות בהגדרה של איש פנים והרצון להרחיב הגדרה זו. תל צור פתח ואמר כי עבירת מידע פנים היא עבירה שכלל לא היתה בחוק עם כניסתו לתוקף וכי היא נכנסה רק בשנות ה-80. יתרה מכך, לדבריו, הניסיון להחמיר ולהרחיב את ההגדרה נובע מהרוח הנושבת מרשות ני"ע: "עדיין לא שמעתי מישהו שאומר שמידע פנים הוא מכת מדינה אבל בהחלט מרגישים את הרוח של יו"ר הרשות".

אולם, לגבי אנשי פנים חיצוניים, לדעתו  של תל צור, המבחן צריך להיות מבחן אחר, מבחן המעמד, מה היה מעמדו של אותו איש בחברה עצמה. לדבריו, ככל שמעמדו ותפקידו של האדם היה בכיר יותר בחברה כך צריך להסתכל עליו יותר ויותר כעל איש פנים. הוא הוסיף וציין שאינו מדבר על הרצון לפטור את אותם אנשים מאחריות פלילית. אולם, יש להתחשב במעמדו בחברה ולפי המעמד לבחור את מסלול האכיפה נגדו.

המבחן לדברי תל צור יוביל לכך שאדם זוטר שהואשם בשימוש במידע פנים לא יראו אותו כאיש פנים ויפנו אותו למסלול מנהלי של תשלום קנסות בעוד אדם בכיר בחברה יראו אותו כאיש פנים ויבחרו האם העבירה חמורה ויאכפו מסלול פלילי או חמורה פחות והוא יופנה להליך מנהלי: לשיטתו, חוק האכיפה המנהלית תיקן את ההגדרה של שימוש במידע פנים ללא תיקון ההגדרה של מיהו איש פנים: "לכן, אדם זוטר צריך ללכת למסלול מנהלי ולא לאכיפה פלילית".

עו"ד שוני אלבק, לשעבר היועץ המשפטי של רשות ני"ע, אמר כי הוא קונה את הדוגמה של תל צור אודות הפקיד הזוטר ששומע מה קורה בדירקטוריון ורץ לקנות ניירות ערך "ואני לא חושב שזה מקרה שהיינו הולכים בו לאכיפה פלילית עם כל ההשלכות שבו".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#