לכל דיקטטור יש בנק שמשרת אותו - זירת הדעות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לכל דיקטטור יש בנק שמשרת אותו

תשלומים עבור משאבים טבעיים כמו נפט וגז אינם מגיעים בשטרות של דולר, אלא דרך העברות בנקאיות; יותר ויותר שוחד וטובות הנאה מעסקות מסחריות מתקבלים באופן זה

2תגובות

>> החודש גילו הרגולטורים של הבנקים השווייציים כי ארבעה בנקים במדינה לא עשו די כדי לזהות נכסי דיקטטורים שבהם החזיקו. לפני כן השנה, חקירת רשות ניירות ערך בבריטניה העלתה כי 75% מהבנקים לא עשו די כדי לוודא את מקור ההון של חלק מלקוחותיהם.

חקירות אלה שופכות מעט אור על מערכת שנכשלת בעצירת זרם הכסף המושחת, בעיה שממשיכה לשאת השלכות הרסניות עבור מיליוני אנשים. ואולם אף אחד משני הגופים הרגולטוריים לא חשף את שמות הבנקים שהפרו את הכללים, ולא אותת כי בכוונתו לעשות כן. אותם גופים גם אינם מסוגלים לענות על שאלה בסיסית כמו מה עשה הכסף בשווייץ או בבריטניה מלכתחילה.

כדאי להתייחס להקשר. שלושה משטרים מושחתים נפלו השנה, בעיקר בגלל שלעמים עליהם שלטו נמאס מהשחיתות. שחיתות מסוג זה אינה יכולה להתרחש ללא בנק. דיקטטורים אינם יכולים לגנוב מיליונים ממדינותיהם, ולא לקבל שוחד בקנה מידה גדול, אם את הכסף הם צריכים לשמור מתחת למיטה.

אי–פי

תשלומים עבור משאבים טבעיים כמו נפט וגז אינם מגיעים בשטרות של דולר, אלא דרך העברות בנקאיות; יותר ויותר שוחד וטובות הנאה מעסקות מסחריות מתקבלים באופן זה. בנוסף, בטוח יותר להחזיק את הכסף מחוץ למדינה - הרחק ממתנגדים ונגיש עם נפילת השלטון.

כתוצאה מהזעזועים במזה"ת ובצפון אפריקה, השווייצים היו בין הראשונים להקפיא נכסים תוניסאיים, מצריים ולוביים, והקדימו את האיחוד האירופי ואת ארה"ב. בעקבות ההקפאה, זיהו הבנקים השווייציים 511 מיליון דולר בחשבונות של פוליטיקאים תוניסאים ומצרים ו-391 מיליון דולר בנכסים לוביים.

בתעשיית הבנקים, פקידים זרים בכירים, בני משפחותיהם ומקורביהם מכונים "אנשים חשופים פוליטית" (PEP). הבנקים אמורים לערוך בדיקות מיוחדות כדי לזהותם ואת הפיקדונות שלהם בשל האפשרות של שחיתות.

לפי הרשות השווייצית לפיקוח על השוק הפיננסי, ארבעת הבנקים השווייציים נכשלו בדרכים ברורות מאליהן. אחד קיבל תשלומים סדירים בני שבע ספרות לחשבונו של אדם חשוף פוליטית בלי לבדוק את מקורם; הבנקאי ששימש יועץ הלקוח חסם ניסיונות לחקור את לקוחו. בנק אחר ניהל חשבון PEP שבו הובחנו "סימנים לעסקות בלתי חוקיות", ונכשל בטיפול בחשבון כ-PEP למרות זיהויו כמקורב לשליט - והעובדה שבנק אחר סירב לקבלו בגין הסיכון הגבוה. בנקים אלה חייבים כעת להתמודד עם חשיפה וקנסות כדי שחקירת הרגולטורים תורה את הלקח ההכרחי.

מדינות אחרות באירופה גילו גם הן נכסים הקשורים לרודנים. גרמניה, למשל, הקפיאה חשבון של 2.8 מיליון דולר ששייך לאחד מבניו של מועמר קדאפי.

מתי נמצא את הרצון הפוליטי לעצור את פעילויות הדיקטטורים הרחק מעין הציבור שלהם ולסרב להעניק מקומות מפלט לכסף מלוכלך ולביזת הדיקטטורים ברחבי אירופה?

כצעד ראשון יוכלו ממשלות ורגולטורים לפעול כמו בריטניה ושווייץ ולבחון מה עשו הבנקים כשלקחו את הכסף הזה. אך לא די בכך. על הממשלות והרגולטורים מוטלת חובה שלא לאפשר לבנקים לקחת את הכסף מלכתחילה.

הכותבת היא ראש קמפיין בנקים ושחיתות בארגון Global Witness הנלחם בשחיתות ולמען זכויות אדם והגנת הסביבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#