מה מסתתר מאחורי אפליית בוגרי המכללות? - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה מסתתר מאחורי אפליית בוגרי המכללות?

מסקר שערך משרד התמ"ת עולה כי 84% מהמעסיקים הכירו בחשיבות העסקה רב-גונית, וסבורים כי יש במתן שוויון הזדמנויות בעבודה ובמניעת אפליה בעבודה כדי לתרום למקום העבודה

42תגובות

>> סקר שפורסם באחרונה בקרב מעסיקים מאשש את האמונה שלפיה בתעשיית ההיי-טק למהנדסים בוגרי מכללות קשה יותר להתקבל לעבודה. הנתון אינו מפתיע ויש להניח כי הקושי של בוגרי מכללות להתקבל לעבודה לעומת יוצאי אוניברסיטאות אינו רק בהיי-טק, אלא גם במקצועות אחרים.

יש גם מעסיקים בתחומים שונים המגדילים לעשות ומציינים כבר במודעת הדרושים תנאי סף הקובע כי המשרה מוצעת לבוגרי אוניברסיטאות בלבד, או מצהירים כי תינתן עדיפות ליוצאי אוניברסיטאות. תופעות אלה מעלות שאלות בסיסיות: האם יש אוכלוסיות הנוטות יותר ללמוד במכללות ולא באוניברסיטאות? האם בעצם הצבת תנאי סף לקבלה לעבודה ליוצאי אוניברסיטאות בלבד אין משום החמצה של כישרונות, כל שכן אפליה עקיפה והדרת אוכלוסיות?

הרשקוביץ אלי

מנתוני הלמ"ס ל-2009-2010 עולה כי רק 8.7% מהלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות הם ערבים, לעומת 25.6% מהלומדים במכללות. רק 5.7% מהלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות הם מעל גיל 35, לעומת 25.7% מהלומדים במכללות. בנוסף, האוכלוסייה החרדית אינה פוקדת את האוניברסיטאות, ואת רוב השכלתה הפורמלית רוכשת במכללות.

תת הייצוג של אוכלוסיות אלה באוניברסיטאות נובע מכמה סיבות. בין היתר, קיימות טענות בדבר חוסר התאמה תרבותית של מבחני הקבלה לאוניברסיטאות לאוכלוסיות שונות. סיבה נוספת היא נגישות פיסית: מיקומן של רוב האוניברסיטאות הן בערים הגדולות ופריסת המכללות האקדמיות רבה יותר בפריפריה. מה גם שהמדינה מעודדת זאת בדרכים שונות.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב נשים ערביות אקדמאיות הוא 71%, לעומת 20% בקרב אלה שאינן בעלות תואר אקדמי. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב גברים ערבים אקדמאיים הוא 84%, לעומת 54% אצל מי שאינם בעלי תואר אקדמי. כלומר ריבוי המכללות האקדמיות ופיזורן בפריפריה ובקרבה גיאוגרפית ליישובים ערביים, הביאו לעלייה בשיעור הנשים האקדמאיות הערביות והגברת הסיכוי שלהן להשתתפות בשוק העבודה.

נתון זה רלוונטי במיוחד, משום שאלה האוכלוסיות הסובלות ביותר מקושי להשתלב בשוק העבודה - האוכלוסייה הערבית, החרדית והמבוגרת, שהמדינה הגדירה לעצמה יעדים להגברת שילובן במעגל התעסוקה. הצבת תנאי סף המונע מבוגרי מכללות להתמודד על משרות יהווה חסם נוסף בפני אותן אוכלוסיות שמתקשות למצוא עבודה גם כך.

ומה בצד המעסיקים? כל מעסיק מעוניין בעובדים מצטיינים שיאיצו את תפוקות ויכולות העסק שלו. התשובה לכך טמונה במאות קורות החיים המגיעים למעסיק ואופן סינונם. ידוע שגיוס כוח אדם רב-גוני - מתרבויות, גילאים ומינים שונים - למשרות בדרגות שונות, מהווה יתרון משמעותי למקום העבודה. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהזרמת יצירתיות ודרכי חשיבה חדשות.

למעשה, מסקר שערך משרד התמ"ת עולה כי 84% מהמעסיקים שנשאלו מה דעתם על העסקה רב-גונית, הכירו בחשיבות העניין והשיבו כי יש במתן שוויון הזדמנויות בעבודה ובמניעת אפליה בעבודה כדי לתרום למקום העבודה.

לכן, בקריאת קורות חיים כדאי לחשוב היכן וכיצד ניתן למצוא את האדם המתאים ביותר לתפקיד, מבלי לפסול על הסף עובד פוטנציאלי רק משום שלמד במכללה כזאת או אחרת. כך אולי יתגלו איכויות וכישרונות חדשים, שבשיטת הסינון הקודמת ייתכן שלא היו נחשפים.

הכותבת היא הנציבה האזורית במחוז ירושלים והדרום בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#