פרופ' יניב גרינשטיין: "צריך לחפש את האי שוויון בשוק ההון ולא בשכר המנהלים" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' יניב גרינשטיין: "צריך לחפש את האי שוויון בשוק ההון ולא בשכר המנהלים"

תגובות

>> האם מנכ"לים בארה"ב לא מתוגמלים מספיק? לפי יופאנה ויואטאנאקא נטאנג מאוניברסיטת סינגפור, התשובה היא חיובית. המחקר, שאותו הציגה במסגרת מושב תחת הכותרת "שליטה בניהול ותגמול מנהלים" בכנס בירושלים, משווה בין שכרם של המנהלים הבכירים ביותר בארה"ב ומחוץ לארה"ב.

"הסופר-בוסים בחברות מחוץ לארה"ב מרוויחים הרבה יותר ממנהלים בארה"ב, והשכר שלהם הרבה פחות מתואם עם הישגי החברות", היא אמרה. הסופר-בוסים הם אותם פרטים השולטים בתאגידי ענק מחוץ לארה"ב וגם מנהלים אותם.

כדוגמה היא נתנה את איל הפלדה לקשמי מיטל, בעלים של חברת הפלדה הגדולה בעולם "ארסלור מיטל", הרשומה בלוקסמבורג. על פי הפרסומים, מיטל מרוויח 3.6 מיליון דולר בשנה. "זה לא מעט כסף, אבל בהשוואה למנהלים בארה"ב שמרויחים בממוצע 40-50 מיליון דולר בשנה, זה לא כל כך הרבה".

ובכל זאת, אומרת ויואטאנאקאנטאנג, מיטל רכש ב-2004 בית בלונדון במחיר של 127 מיליון דולר ובאותה שנה ערך חתונת פאר לבתו, שעלתה 78 מיליון דולר. השאלה הנשאלת היא מאיפה מגיע הכסף.

התשובה של ויואטאנאקאנטאנג טמונה בדיווידנדים. מיטל משך מהחברה באותה שנה דיבידנדים בשווי כולל של 826 מיליון דולר מהחברות שבניהולו ובבעלותו. בהשוואה לסכום זה, היא אמרה, שכר של 3.6 מיליון דולר נהפך להיות כסף קטן.

בעקבות הטענה פרץ באולם ויכוח האם דיווידנדים צריכים להיכנס לחישוב כאשר מדברים על שכר מנהלים. "דיווידנדים הם לא שכר על עבודה, אלא שכר על ההון", טענה אחת המשתתפות בדיון. "זו טענה שנשמעת תמיד בפורומים של כלכלנים", השיב פרופ' רנדל מורק, כלכלן מאוניברסיטת אלברטה.

"אנחנו ככלכלנים התרגלנו לחשוב במונחים של הון ועבודה. מבחינת מי שמשתתף במחאה של 'לכבוש את וול סטריט' זה בטח לא משנה איך מגדירים את זה", אמר מורק. "שכר מנופח פוגע בשוויון בין אם הוא מוגדר כשכר על עבודה או כדיווידנדים. וכששכר המנהלים מתואם לחלוטין עם הביצועים בשוק ההון, ההבחנה נהפכת להיות חסרת משמעות", אמר מורק.

הפער, אמרה ויואטאנאקאנטאנג, נהפך לחמור הרבה יותר אם מביאים בחשבון את רווחי ההון של הסופר-בוסים ולא רק את הדיווידנדים. וורן באפט, לדוגמה, משך שכר של 100 אלף דולר בשנה, כשרווחי ההון שלו הם 10 מיליארד דולר. בממוצע, הדיווידנדים שמשכו הסופר-בוסים בעולם הוא 148 מיליון דולר בשנה, ורווחי ההון שלהם היו בממוצע 2.6 מיליארד דולר בשנה.

"בכל הנוגע לאי שוויון, המקום שבו אנחנו צריכים לחפש הוא שוק ההון ולא שכר המנהלים. זו גם הטענה של המחאה בארה"ב. הם מבקשים לכבוש את וול סטריט, ולא את משרדי יבמ", סיכם ד"ר יניב גרינשטיין, פרופ' למימון מביה"ס למנהל עסקים מאוניברסיטת קורנל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#