משרד הביטחון מאיים להרוס את תעשיית ההיי-טק - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד הביטחון מאיים להרוס את תעשיית ההיי-טק

תגובות

>> בביקורו בישראל בתחילת 2011 ציין שר המסחר הסיני כי "סין וישראל יכולות לשתף פעולה ויחד להקים מרכזי היי-טק"; וכי "שיתוף פעולה בהיי-טק יהיה מנוע הצמיחה המוביל" של יחסי שתי המדינות.

סוד גלוי הוא כי זה שנים רבות מנוע הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל והיצוא שלה הוא תעשיית ההיי-טק, כי לצבא וליחידות הטכנולוגיות שלו, כמו גם לתעשיות הביטחוניות הישראליות, תרומה מכרעת להתפתחות הענף בישראל; וכי הכלכלה הסינית נהפכה לגדולה והחשובה בעולם, במיוחד על רקע המשבר המתמשך בארה"ב ובאירופה.

תעשיית ההיי-טק המקומית, הן זו של החברות הגדולות ולכאורה מבוססות ולא כל שכן חברות הצמיחה העוסקות בפיתוחים חדשים, משוועות למזומנים. אלא שגיוס המזומנים בעת הזו הוא קשה מתמיד. אחת המדינות שלוטשות עיניים לרכישת טכנולוגיות חדשות היא סין. חברות סיניות מעוניינות להשקיע ברכישת טכנולוגיות חדשות, ומהוות שוק חשוב לרכישת המוצרים המיוצרים בעזרתן.

ואולם בפני חברות ישראליות הנושאות עיניהן לשוק הסיני, כמו גם לשווקים זרים אחרים, קיים מכשול שאינו תמיד מוכר להן, וגם אם כן - פעמים רבות הוא אינו עביר. מכשול זה מצוי בדמות הגדרת המונח "ציוד דו-שימושי" בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני התשס"ז 2007, והצווים שהוצאו מכוחו. על פי הגדרה זו, ציוד דו-שימושי מתייחס לחומרים וציוד שנועדו מעיקרם לשימוש אזרחי והמתאימים גם לשימוש ביטחוני. העיקרון הבסיסי הוא שישראל, כמו מדינות אחרות בעולם המערבי שחתמו על הסדר למניעת הפצת נשק וציוד וטכנולוגיה דו-שימושיים (הסדר וואסנר) מעוניינות למנוע מעבר של טכנולוגיות וציוד לארגוני טרור ולמדינות המאיימות על השלום העולמי.

נדמה שאין חפץ שלום ומתנגד לטרור שלא יסכים לכך. אלא שרשימת הציוד והטכנולוגיות המפוקחים היא רחבה ביותר, וכוללת "אנזימים עבור תגובות כימיות או ביולוגיות ספציפיות, כלי שיט, כלי טייס, לייזר ותוכנות ייעודיות". חברה העוברת על הוראות החוק ומנהליה - צפויים לסנקציות פליליות. מנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני (אפ"י) שהוסמך על ידו, נקבעו כרשות המוסמכת על פי החוק לתת רישיונות יצוא.

במצב דברים זה, למשל, חברה המפתחת כלי שיט, כלי טיס חדשניים או מכשיר לייזר מסוים, אף אם הם נועדו מעיקרם לשימוש אזרחי, עשויה למצוא עצמה כבולה על ידי החוק באופן שימנע ממנה יצוא חופשי של הטכנולוגיה שלה או מוצריה, גם אם יצוא זה מוגבל אך ורק לשימושים אזרחיים. פנייתה לקבל אישור יצוא צפויה להיתקל בסירוב, ככל שראש אפ"י או מנכ"ל משרד הביטחון יסברו כי ניתן לעשות בטכנולוגיה או במוצר שלה גם שימוש ביטחוני.

סירוב כזה עשוי, פעמים רבות, להמיט עליה כליה, מבלי שיינתן על כך כל דין וחשבון. תוצאתו עשויה להיות לא רק אי הצלחתה הכלכלית של החברה, פיטורי עובדיה ואובדן הכנסות למדינה, אלא גם עצירת המשך פיתוח הטכנולוגיה או המוצר והרתעת אחרים מלעשות כן בתחומי המדינה.

עם כל הכבוד וההערכה לעומדים על משמר הביטחון, ספק אם ביכולתם, ואולי אף בסמכותם, לשקול בבואם לדון בבקשה כזו שיקולים רחבי היקף כמו משמעות מתן ההיתר או הסירוב לתת אותו, לכלכלה הישראלית ליחסים הבילטרליים של ישראל עם מדינת היעד המיועדת.

לעניין זה יש ללמוד גם (ולאו דווקא לחיוב) מארה"ב, שמערכת סבוכה ומורכבת של חקיקה ותקנות בנוגע ליצוא וידע ביטחוני, גרמה לחלק מחברותיה להקים מפעלים מחוץ לשטחה (ולתחולת חוקיה), ולחברות זרות להימנע מלהיכנס לשטחה ולרשתם של חוקים ותקנות אלה.

חוסן כלכלת המדינה הוא נדבך חשוב בביטחונה. מצב דברים זה מחייב חשיבה מחודשת והסדר מאוזן יותר בנוגע ליצוא ציוד וטכנולוגיה דו-שימושיים, שימנע את שפיכתו של התינוק עם המים.

הכותב הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין ארד ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#