המוסדיים נרדמים בשמירה; האם העמיתים יכולים לתבוע את בעלי השליטה? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המוסדיים נרדמים בשמירה; האם העמיתים יכולים לתבוע את בעלי השליטה?

הגופים המוסדיים אינם הלוחמים הנמרצים ביותר נגד בעלי שליטה שמבקשים לערוך תספורות בהסדרי אג"ח ■ האם העמיתים בקרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה יכולים לפעול במקומם כדי לשמור על החסכונות שלנו? ■ בתי המשפט, כך נראה, אינם מתלהבים מהרעיון

5תגובות

>> מאז שניהל בית השקעות פסגות, בראשותו של רועי ורמוס, מאבק אימתני נגד הסדר החוב ("תספורת") שתיכנן לב לבייב עבור מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל, לא נראו בישראל גופים מוסדיים שמנהלים מלחמות עקובות מדם נגד הסדרי אג"ח. למוסדיים יש אינטרס מוגבל לבצע השקעה כספית בניהול מאבק נגד הסדר אג"ח, משום שמי שנושא בעיקר ההפסד מהתספורות הם העמיתים המושקעים בגופים אלה ולא הגופים עצמם.

מה יכולים העמיתים לעשות? למשל, האם יש פתח חוקי לעמיתי קופות הגמל שחוששים כי הפנסיה שלהם תיפגע מההסדר הקרב ובא של דלק נדל"ן, לבוא לבית המשפט ולהתנגד להסדר, אף שמנהלי קרנות הפנסיה הגיעו להסכמה עם החברה?

עד היום לא נראתה תביעה שכזו בישראל. השאלה אם ראוי שחבר בקופת גמל או קרן נאמנות יתייצב בדיון ויביע התנגדות בעצמו ולא באמצעות מנהל הקרן או הקופה; ואם הדבר יצור מעין מדרון חלקלק למבול של תביעות שיכבידו על ניהול קופות גמל וקרנות נאמנות וההסדרים, היא עניין של מדיניות משפטית.

לב לבייב, איזי כהן ונדב גרינשפון בדיון בבית המשפט ב-2009
עופר וקנין

לדברי עו"ד עופר שפירא, המתמחה בכינוסים, פירוקים והסדרי חוב, קרנות ההשקעה מאוגדות כאישיות משפטית נפרדת מציבור העמיתים שבהן, על פי תקנונים ברורים של הקרנות עצמן, ובהם סמכויות ניהול למנהלי הקרנות. סמכויות אלה גם יוצרות הסתמכות של יתר העמיתים כי ההשקעות תנוהלנה וההחלטות תתקבלנה על ידי מנהלי הקרנות, ולא על ידי משקיע או אדם פרטי כזה או אחר. כמו כן, תקנוני קרנות ההשקעה נועדו להבטיח ניהול השקעות על פי שיקולים כלכליים, שתכליתם היא השאת הרווחים לכלל העמיתים - שיקולים שלעתים תומכים בנטילת סיכונים מסוימים, המהווים חלק ממנדט ההשקעה שמפורסם מראש על ידי הקרנות, אך לא כל העמיתים בודקים ומודעים להם בפועל.

לדברי שפירא, תקנון החברות כן מאפשר לאדם הרוצה להתנגד להסדר חוב להגיש לבית המשפט כתב התנגדות. ביוני האחרון קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, כי מנגנון זה בא להרחיב את מעגל הזכאים להתנגד להסדר נושים, ולא לצמצמו רק למי שאמור להיות צד לו וכפוף לו. לפי פסיקתו, זכות ההתנגדות שמורה לכל אחד בכל שלבי הליך הסדר הנושים - החל מהגשתו לבית המשפט לאחר אישור האסיפות ועד לאישורו הסופי. השופט אורנשטיין הדגיש כי אם המחוקק סבר שיש להגביל את זכות ההתנגדות לאותם אלה שאמורים להיות צד, להסדר חזקה עליו שהדבר היה בא לידי ביטוי באופן מפורש בתקנות.

עו"ד ירון הרמן, שותף במשרד עורכי הדין גרוס קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', המתמחה בנושאי חברות וממשל תאגידי, סבור כי "אין מניעה חוקית כי מי שמרגיש עצמו נפגע מההסדר יתנגד לו". לדבריו, הוראות התקנה משתלבות עם מארג תקנות החברות, המורות על פרסום הבקשה כבר עם הגשתה, עוד בטרם ניתן אישור מבית המשפט לכינוס האסיפות - לצד חובת הפרסום בכל השלבים השונים של ההליך. כל החובות האלה נועדו להביא לידיעת הציבור הרחב כי הוגשה בקשה לאישור הסדר, כדי שניתן יהיה להגיש התנגדויות על ידי מי שסבור שיש בהסדר משום פגיעה בו. הרמן מציין כי לא ניתן להסיק מכך כי ההתנגדות תתקבל לגופה.

דעה נחרצת נגד התערבות עמיתי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוח המנהלים להתנגד להסדרי חוב, רק מהטעם שלא מקובלת עליהם החלטת מנהלי הקופות, מחזיק אודי אלפסי, ראש מחלקת הביטוח פנסיה וגמל במשרד גרוס. לדבריו, "הטענה שלעמית מן היישוב יש את היכולת לבצע אנליזה טובה יותר מאשר הגופים המוסדיים, היא הנחה שעל פניו נראית בעיני כמחייבת בדיקה. עמית שסבור שמנהל הקופה שלו מקבל החלטות לא נכונות יכול לעבור לקופת גמל אחרת. שנית, עמיתים שסבורים שהחלטת מנהל קופת הגמל אינה סבירה, פתוחה בפניהם הדרך לפנות לערכאות בבקשה להורות למנהל קופת הגמל להצביע באופן שונה - זאת אם יוכיח העמית שהחלטת מנהל קופת הגמל היא בלתי סבירה באופן קיצוני. מאחר שדרכים אלה פתוחות בפני העמיתים, אין כל סיבה להפוך סדרי עולם ולאפשר לכלל הציבור, שלא רכש בעצמו אג"ח, לדרוש למשל ייצוג אישי באסיפות מחזיקי אג"ח. אם נאפשר לעמיתים להצביע באופן עצמאי באסיפות מחזיקי האג"ח, הדבר יוביל לסרבול מיותר ולחוסר אפשרות לקבלת החלטות באסיפות אלה".

אלפסי מנמק את עמדתו גם בקשיים הטכניים שיעמדו בפני בית המשפט שבא לדון בהתנגדות להסדר שיגיש עמית בקופת פנסיה. להערכתו, בית המשפט יתקשה להעריך מהן ההחזקות שיש לייחס לעמית, כמה אג"ח מחזיקה קופת הגמל או הפנסיה שבה הוא משקיע, ומה חלקו היחסי של העמית באותה קופה. לדבריו, "יש קופות גמל שבהן ההחלטה מה חלקו של עמית ספציפי בכלל נכסי הקופה אינה כה פשוטה - בעיקר במוצרים שמעניקים זכויות כמו קרנות הפנסיה הוותיקות, בשונה מקרנות תשואה".

הוא ממחיש זאת בעזרת הדוגמה הבאה: "נניח שעמית ירצה להצביע בהצבעת מחזיקי אג"ח - הוא ייאלץ להוכיח מה היה חלקו בקופת הגמל במועד האסיפה. נתונים אלה כלל לא ידועים, שכן הקופות מדווחות על גובה החיסכון של העמית רק פעם ברבעון. בנוסף, יצטרכו לגרוע את ההחזקות של כל העמיתים שהחליטו להשתתף בהצבעה מתוך ההחזקות של הקופות השונות". אלפסי טוען כי מתן זכות טיעון לכל עמית בקופת גמל, עלול להוביל לחוסר יכולת לנהל את אסיפות האג"ח. עוד הוא מדגיש כי האפשרות של העמיתים להיות מיוצגים ישירות באסיפת מחזיקי האג"ח עלולה לגרוע מאחריות מנהלי קופות הגמל, בטענה כי אם עמית סבר שהחלטת מנהל הקופה היתה לא נכונה - הוא היה יכול להביע עמדתו ישירות באסיפת מחזיקי האג"ח.

מדרון חלקלק נוסף שאותו רואה אלפסי הוא העובדה שעמיתי קופות הגמל אינם היחידים שעלולים להיפגע בעקיפין במקרה של קבלת הסדר חוב לא מיטבי. עמם עשויים להיפגע גם מחזיקי תעודות סל, מחזיקי יחידות בקרנות נאמנות ובעלי פיקדונות בבנקים שתלויים בתוצאות חברה מסוימת. לדעתו, לא ברור מה קו הגבול שבו צריכה להיעצר זכות ההתערבות. "מתן ייצוג אישי לעמיתי קופות הגמל נושא בחובו סרבול לא פשוט, בשעה שבפני העמית עומדת דרך חלופית פשוטה הרבה יותר - השפעה על החלטת מנהל קופות הגמל, אם בדרך עסקית ואם באמצעות ערכאה משפטית", מסביר אלפסי.

עו"ד בכיר אחר שמעורב במספר לא רב של הסדרי חוב ובחר להישאר בעילום שם, טוען כי לעמיתים אין זכות להתערב בהסדרים. לדבריו, עמית חותם על מסמך שקובע את מערכת היחסים בינו לבין מי שמנהל את הכסף, וכדי שתהיה לעמית זכות ישירה הוא צריך לפרק את שטר הנאמנות ואת החברה המנהלת עבורו את הכספים. "לדעתי, האפשרות הסבירה יותר היא לתקוף ישירות את מנהלי הכסף על רשלנות אם יצליחו להוכיח אותה".

גם בנקודה זאת יהיה קשה לעמית לתקוף את המנהלים בתביעת רשלנות, שכן ועדות ההחלטה אינן מפרסמות לאזרח הקטן את הנימוקים שלפיהם הן נכנסו להשקעה, או לחלופין כמה הפסידו או מחקו בכל השקעה בודדת. עו"ד אחר שסירב להזדהות טען כי "האפשרות העומדת בפני העמית היא להגיש תביעה מכוח חוק ני"ע או שטר הנאמנות . לדבריו, ייתכן שבית משפט יהיה מוכן לשמוע את העמיתים גם במסגרת הסדר חוב, אבל הוא מציע לעמיתים לתבוע ישירות את המוסדיים - במיוחד אם הם מעוניינים להמריץ לפעולה את הגוף המוסדי כבר בשלב גיבוש הסדר החוב.

פתרון אחר שניתן לחשוב עליו הוא מעין הרמת מסך. כלומר מצב שבו יחליט בית המשפט להתעלם מהאישיות המשפטית הנפרדת של הגוף המוסדי, ולאפשר לעמיתים בגוף הזה להגיש התנגדות להסדר החוב בעצמם. עורכי הדין אינם מתלהבים מהאפשרות הזו. "עוד לא נולדה הרמת מסך כך שעמית יוכל להיות צד בהסדר החוב", אומר עו"ד המעורב בהסדרי חוב.

יש אמנם הצעת החוק בדבר הרחבת זכות התביעה של מחזיק אג"ח באופן שעוקף את נאמן האג"ח, אבל מדובר במחזיק אג"ח באופן ישיר ולא בעמית המחזיק באמצעות מנהל קרן מוסדית. עורך הדין שביקש להישאר בעילום שם טוען כי "אי אפשר להפוך את האישיות המשפטית לשקופה. אני לא מאמין ששופט ייתן לכל מי שעובר בדלת זכות טיעון".

עו"ד שפירא אומר כי "על פניו, הרעיון נשמע שובה את האוזן. יישום הרעיון מתיישב עם צדק חברתי, שבו ציבור המשקיעים האמיתי עומד על זכויותיו מול הגורם האמיתי שקיבל את הכספים - דהיינו ישירות מול החברה שהנפיקה את האג"ח שכעת אינן נפרעות. הכרה בזכות התביעה של העמיתים בקופות ובקרנות כלפי החברות שקיבלו אשראי מהציבור גם נשמע צודק כלכלית, שהרי בדרך זו נותן האשראי האמיתי יוכל לדרוש את כספו ממי שקיבל את הכספים, ולעמוד על פירעון חובות הלווה; ואם הלווה אינו פורע את החובות, פירוקו וביצוע חקירות הולמות כמתחייב במקרים מסוימים".

ואולם גם שפירא היה ער לבעיה המשפטית הקיימת כיום, וציין כי "רעיון שכזה לא יעמוד במבחן המשפטי". גם להערכתו, אם הרעיון יגיע לבית המשפט, סביר להניח שהוא יפנה את ציבור העמיתים לעמוד על זכויותיו מול הגוף המנהל בכלים המשפטיים הרגילים, כמו תביעה לפי דיני הנזיקין או תביעה ייצוגית נגד מנהלי הגוף המוסדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#