חתני פרס נובל לנתניהו: יישם את חוק חינוך לגילאי 4-3 - מחאת האוהלים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חתני פרס נובל לנתניהו: יישם את חוק חינוך לגילאי 4-3

החוק, שאושר ב-1984 אך מעולם לא יושם במלואו, הוא ההמלצה המרכזית בפרק החינוך של דו"ח ועדת טרכטנברג

2תגובות

>> מנהיגי המחאה החברתית חוברים לאנשי חינוך ואקדמיה בכירים בישראל כדי להביא ליישום אחת המסקנות המרכזיות של דו"ח טרכטנברג בתחום החינוך. במכתב שנשלח היום לראש הממשלה בנימין נתניהו, דורשים שרי חינוך לשעבר, חתני פרס ישראל, זוכי פרס נובל, חוקרי חינוך ומנהיגי המחאה החברתית ליישם באופן מיידי את חוק חינוך חובה לגילי 3-4.

החוק אושר ב-1984, אך לא יושם במלואו מעולם. החוק חודש ב-1999, אז נקבע כי יש ליישמו באופן מלא עד 2009, אך הדבר לא נעשה. יישום החוק באופן מלא הוא גם ההמלצה המרכזית בפרק החינוך של דו"ח ועדת טרכטנברג, שהוגש לממשלה לפני כחודשיים בעקבות המחאה החברתית. על פי ההמלצות יש ליישם את החוק החל בינואר 2012. ואולם, הסיכוי ליישמו בחודש הבא מזערי.

לפי החוק שאושר אך לא יושם, יורחב חוק חינוך חובה לגילי 3-4 ויאפשר להורים לשלוח את ילדיהם למסגרות חינוך בחינם באחריות הממשלה. לפי ועדת טרכטנברג, אי יישום החוק משית על ההורים נטל כלכלי של כ-8,000 שקל בשנה לילד בגילים אלה. פרט לכך, כ-28% מהילדים בגילי 3-4 לא נמצאים במסגרות מפוקחות של משרד החינוך. כיום רק שליש מהילדים הללו נכללים בחוק, שמיושם רק ביישובים ברמות הכלכליות-חברתיות הנמוכות ביותר - בעיקר ביישובים חרדיים וערביים.

הוועדה הקדישה חלק נכבד מהמלצותיה ליישום חוק זה. לצורך יישומו, המליצה הוועדה להקצות 7.2 מיליארד שקל במהלך חמש השנים הקרובות. יישום מלא של החוק יגדיל את העלות השוטפת בכ-1.8 מיליארד שקל בשנה. כדי ליישם את החוק המליצה הוועדה להקצות 2.6 מיליארד שקל נוספים לבניית כיתות וגני ילדים.

על המכתב חתמו ארבעה זוכי פרס נובל: פרופ' דן שכטמן, פרופ' אהרן צ'חנובר, פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' דניאל כהנמן. בנוסף, חתמו על המכתבה שמונה שרי חינוך לשעבר, בהם יוסי שריד, פרופ' יולי תמיר, פרופ' אמנון רובנשטיין, הרב יצחק לוי ואהרון ידלין ונשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון.

"ב-27 השנים שחלפו מאז נחקק החוק הורע מצב החינוך בישראל, תפחו התשלומים הנדרשים מההורים והועמקו הפערים בין הפריפריה למרכז, כך שהיום עומדת ישראל בתחתית מדרג ההשקעה בחינוך מבין מדינות ה-OECD", נכתב במכתב שנשלח לנתניהו. "כל זאת, בין היתר בגין אי הקצאת משאבים ליישום החוק שאמור להבטיח כי מערכת החינוך הישראלית תעניק הזדמנות שווה לכל ילד וכי מימון החינוך בגיל הגן יגיע מתקציב המדינה. חודשיים חלפו מאז פורסם הדו"ח בקול תרועה רמה, ועל אף שהודעת כי תאמץ את המלצותיו במלואן, אישרה הממשלה את מקצתן בלבד. חמור מכך, עד כה לא קיבלה הממשלה כל החלטה באשר לאחת הממלצות החיוניות ביותר - מימון חוק חינוך חינם לגיל הרך - שחשיבותו לצמצום הפערים החברתיים רבה ביותר".

ממשרד החינוך נמסר כי שר החינוך, גדעון סער, "תומך באופן מלא ביישום המלצות ועדת טרכטנברג. כזכור, ועדת טרכטנברג אימצה את הצעות השר במכלול תחומים, הן בנושא הגיל הרך, הן בנושא יום חינוך ארוך והן בנושא תשלומי הורים ובתנועות הנוער".

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי טרם קיבלו את המכתב.

אי–פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#