אפל תחזק את החזקים - היי-טק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפל תחזק את החזקים

הקמת המרכז טובה לשוק - אך זה לא מה שיעזור לחברה הישראלית רוויית הפערים

10תגובות

החדשות הפסימיות על סגירה מתקרבת של ערוץ שידור, הדרת נשים מהמרחב הציבורי, מלחמות אחים בבסיסי צה"ל או סתם פיצוץ מסתורי נוסף במתקן ביטחוני באיראן, נדחקו לרגע ביום רביעי מהכותרות הראשיות לטובת ידיעה מאירת עיניים חריגה: "אפל מגיעה לישראל".

חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, זו שיודעת טוב מכולנו מה אנחנו באמת רוצים, החליטה (כנראה) לרכוש את אנוביט הישראלית, המפתחת שבבים המשולבים בסמארטפונים ובטאבלטים, ולהקים - ללא קשר לאנוביט - מרכז פיתוח בישראל.

המהלך כולו זקוק עדיין לאישור רשמי כדי שהחגיגה תהיה אותנטית, אך ההתעניינות של אפל בישראל היא עובדה. משלחת הבכירים מקופרטינו קליפורניה, שבה שוכן מטה אפל, ששהתה בישראל בשבוע שעבר לא הגיעה כדי לבקר במקומות הקדושים. היא הגיעה לכאן כי להיי-טק הישראלי יש הרבה מה להציע לה. הידע הטכנולוגי האדיר שקיים בישראל, לצד הבסיס המחקרי והאקדמי החזק, משכו לכאן לאורך השנים את כל ענקי הטכנולוגיה הגלובליים.

החדשנות והיוזמה המקומיים הפכו את מרכזי הפיתוח הישראליים של גוגל, אינטל, מיקרוסופט, יבמ, מוטורולה, HP, אורקל, EMC, יאהו, SAP וחברות רבות אחרות, למרכיב חשוב מהיתרון התחרותי שלהן. בשעה שהילארי קלינטון השוותה את ישראל לאיראן, היו עסוקים עובדי מרכזי הפיתוח הזרים מחיפה בצפון ועד באר שבע בדרום, בכתיבת שורות הקוד ותכנון השבבים שייצרו הכנסות של מיליארדים עבור ענקי הטכנולוגיה האמריקאיים.

אפל תצטרף לשורה מכובדת של חברות גלובליות הפועלות כבר בישראל, אך הצטרפותה אינה עניין של מה בכך. החברה מקליפורניה ממעטת לפזר את פיתוח מוצריה הרחק מהמטה המרכזי שלה. היא גם ממעטת לרכוש חברות, ומאמינה בדרך כלל בפיתוח עצמי של טכנולוגיות הליבה שלה, כלומר אותו מרכיב קסום שהופך אותה למובילה טכנולוגית בלתי מעורערת ולחברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם.

עבור המיקרוקוסמוס הטכנולוגי בישראל, מדובר בהתפתחות מהותית, המשתווה לכניסת אינטל, גוגל ומיקרוסופט למדינה. העולם הטכנולוגי עובר שינויים מהותיים בשנים האחרונות, כשהצרכן זז למרכז והופך ליצרן הביקושים העיקרי לחדשנות טכנולוגית. חברות כמו אפל, גוגל, פייסבוק ואמזון, תופסות את מקומן של חברות כמו מיקרוסופט, יבמ, אורקל ומוטורולה, כמובילות טכנולוגיות גלובליות. מבין ארבעת ענקי הטכנולוגיה הצרכנית של העתיד, רק גוגל מפעילה מרכז פיתוח בישראל.

מרכז פיתוח של אפל יעניק לתעשייה המקומית ערך אסטרטגי ארוך טווח ויחבר אותה היטב לדור הבא של ענקי הטכנולוגיה. הוא יגדל דורות של מהנדסים מקומיים שינשמו את ערכי המותג של אפל, ילמדו את שיטות הניהול, ויוכשרו לעבוד בראש פירמידת הידע של העולם הטכנולוגי. הכשרה זו תחלחל לשוק המקומי, כשחלק מהעובדים בה יפרשו מהחברה ויקימו סטארט-אפים עצמאיים או יגויסו כבכירים לחברות מקומיות אחרות.

עובדי אפל הישראלים יצטרפו ל-27 אלף עובדי מרכזי הפיתוח הגלובליים הזרים שכבר פועלים בישראל ומרכזים יותר מ-40% מסך פעילות המו"פ העסקי המקומי. כל רכישה נוספת של חברה ישראלית, וכל מרכז פיתוח חדש שנפתח מצמיחים קבוצת העובדים מוכשרת זו, שחיה במציאות אלטרנטיבית לזו שנשקפת ממהדורות החדשות - מציאות סמי-אסקפיסטית, שבה השכר הממוצע גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע במשק, וחיים לא שונים מהותית מחייהם של היי-טקיסטים רבים בערי-מטה של חברות טכנולוגיה כמו פאלו אלטו, רדמונד, או מאונטן-וויו בארה"ב. הם אומנם ידרשו לעבוד קשה, לנהל את סיכוני הקריירה שלהם בחוכמה ולחסוך היטב לימי הפנסיה שעשויה להגיע מוקדם מהצפוי, אך כרטיס הכניסה שלהם לעשירונים התשיעי והעשירי כמעט מובטח.

בדומה לנוכחות המוגברת של ישראלים בין זוכי פרס נובל, ההיי-טק הישראלי הוא פנומן גלובלי. העובדה כי כל כך הרבה חברות רב-לאומיות נטעו כאן מרכזי פיתוח, והעובדה כי לישראלים חלק מהותי בפיתוחים פורצי הדרך של העידן הדיגיטלי, הן ללא ספק סיבות לגאווה גדולה.

עם זאת, ההתבשמות מהחדשות הטובות האלה היא, לצערנו, לא יותר מחדשות נחמדות לסוף השבוע. במציאות הישראלית הלאומנית והדתית ששולטת בימים אלה בשיח הציבורי, ההשפעה של הצלחה כזאת על כלל החברה הישראלית היא מועטה: מספר העובדים המוכשרים שיהנו מפתיחת מרכז אפל - ומיתר המרכזים הקיימים כאן - נמוך מדי ואינו צומח בקצב מהיר מספיק. הביקוש הגלובלי לעובדים אלה תמיד גבוה מההיצע שהמשק הישראלי מסוגל לספק. בשנים האחרונות כבר ברור שאין די בקטר זוהר ובודד שמושך אחריו את המשק הישראלי ושעל הקטר הזה להרחיב את מעגל השותפים בו. עד שזה יקרה, היכולת של תעשיית הידע המקומית לשפר את חייהם של מיליוני ישראלים היא מוגבלת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#