יו"ר כלל ביטוח: "חברות הביטוח עברו מקוטב אחד של קרטל לשני" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יו"ר כלל ביטוח: "חברות הביטוח עברו מקוטב אחד של קרטל לשני"

אביגדור קפלן: "צריך לזכור ללווה את העובדה שעשה תספורת" ■ מי שכיהן בשורה של תפקידים בכירים במשק סבור שהמחאה החברתית מוצדקת, ושיש מקום ליותר צניעות בשכר הבכירים

8תגובות

כששואלים את אביגדור קפלן, יו"ר כלל ביטוח ומי שניהל יותר מעשור את קופת חולים כללית, מה יותר קשה לנהל - חברת ביטוח או קופת חולים, הוא משיב בהחלטיות: "השנים שלי בקופת חולים היו בית הבראה לעומת ארבע השנים האחרונות שלי בכלל. הרבה יותר קשה לנהל חברת ביטוח. למנכ"ל קופת חולים יש את הזכות לעזור לאנשים, לרפא, לסייע. לעומת זאת, מנכ"ל של חברת ביטוח עסוק כל היום בניהול כספים, תחרות, רגולציה ושקיפות. זה תפקיד לא פחות קשה ועם הרבה פחות סיפוק".

קפלן (72) הוא אחד המנהלים הוותיקים והמוערכים בישראל. למרות ניסיונו, הוא מיעט במשך השנים בראיונות לתקשורת. "בכל פעם שהתראיינתי, תמיד לא הייתי מרוצה בסוף", הוא מסביר. אולי זה הגיל שגרם לו להיעתר הפעם. "אני מכהן כעת כיו"ר כלל ביטוח, ואני אכהן בתפקיד כל עוד כוחותי יהיו בידי וככל שהבעלים ירצה", הוא מצהיר מיד בתחילת הראיון, אך מוסיף כי "בגיל שלי כבר מתחילים לחפש תחביבים. כרגע, הכיוון שלי הוא להיות מעורב יותר באקדמיה - זה חלק מהרצון שלי לתרום להשבחת הענף ולחינוך הדור הבא. להעביר את הידע הלאה".

ב-15 השנים האחרונות עומד קפלן בראש כלל ביטוח, המשתייכת לקבוצת אי.די.בי. החברה חולשת על נתח של כ-23% משוק הביטוח. בסך הכל מנהלת כלל יותר מ-150 מיליארד שקל מכספי הציבור. החברה מחזיקה בחברות ובסוכנויות ביטוח, מנהלת קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות וכן מחזיקה בבית ההשקעות כלל פיננסים. מועסקים בה כ-3,000 עובדים ולרשותה יותר מ-2,000 סוכני ביטוח.

במשך רוב השנים הציגה כלל רווחיות גדולה, אך 2011 לא היתה שנה פשוטה עבורה. מאז יוני צנחה מניית החברה ביותר מ-40% ושווי השוק שלה נחתך מ-6 מיליארד שקל ל-3.2 מיליארד שקל בלבד. ברבעון השלישי רשמה החברה הפסד של 200 מיליון שקל, ובסך הכל מתחילת השנה נרשם הפסד של 96 מיליון שקל, לעומת רווח של 431 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

למרות הירידה החדה בערך המניה, קפלן אינו מודאג. "הירידות בענף הביטוח היו גדולות יותר מאשר הירידות שחוו ענפים אחרים", הוא מסביר. ואכן, ההפסדים שרשמה החברה ברבעון האחרון נבעו, בין היתר, מהאווירה השלילית ששררה בשווקים בשל המשבר באירופה, ומלא מעט אירועים חד פעמיים כמו המחיקה בקרנות הנאמנות של כלל פיננסים והפסדיה של החברה הבת ברודגייט כתוצאה מאסונות הטבע בעולם.

ואולם מה שתרם עוד לנפילה החדה בערכה של מניית כלל היתה עננת האי ודאות שמרחפת מעל החברה. בעלת השליטה בה, קבוצת אי.די.בי, ניהלה בחודשים האחרונים מגעים למכירת כלל ביטוח לידי קרן פרמירה האירופית. רק בספטמבר הוסרה העננה לאחר שדווח כי העסקה לא תצא בסופו של דבר אל הפועל. "העובדה שכלל ביטוח היתה על המדף תרמה לסנטימנט השלילי", אומר קפלן. "אנחנו כבר לא על המדף ואני מעריך שכעת זה ייעלם".

קיימת תחרות בין חברות הביטוח?

"חברות הביטוח נתונות לתחרות יותר מאשר בכל ענף אחר, וודאי יותר מאשר בבנקים. חברות הביטוח עברו מקוטב אחד של קרטל הביטוח לצד השני".

במשבר הקודם חברות ביטוח בעולם התרסקו. עכשיו, כשמשבר עולמי נוסף בפתח, אתה חושב שחברות הביטוח בישראל הן יציבות?

"חברות הביטוח יציבות כיום הרבה יותר מאשר בשנות ה-90 וה-80, אז פשטו את הרגל חברות כמו הסנה וירדנה. אני לא צופה פשיטת רגל של אף חברת ביטוח. במטרה לשמור על היציבות, הרגולציה הכריחה אותנו להגדיל את ההון בהיקף משמעותי מבעבר. ההון כיום הוא בהיקף כזה שלא יכולה להיות קריסה".

גם לגבי מצבו של המשק הישראלי קפלן נשמע אופטימי במיוחד. "המשק נמצא במצב טוב מאי פעם", הוא אומר נחרצות. "אני זוכר את המדינה על כל גלגוליה. נולדתי כאן לפני 72 שנים, אבא שלי נולד כאן לפני 111 שנים וסבא שלי היה איש העלייה הראשונה. אנחנו הישראלים אוהבים לקטר, אבל יש לנו מדינה יפה עם אנשים נפלאים ואני לא מחליף אותה. המדינה התנהלה באחריות בשנים האחרונות - 76% חוב לתוצר זה התנהלות, ולא מזל. תראו מה שקורה ביוון ובאיטליה".

אם המצב כזה טוב, אז איך התעוררה כאן בקיץ מחאה חברתית כל כך עזה?

"במשך השנים רמת החיים עלתה ורמת הציפיות של האזרח השתנתה. הציפיות של הנכדים שלי יותר גדולות ושונות בתכלית ממה שהיו בזמני. אני, למשל, עשיתי את לימודי התואר הראשון שלי בלילה. כנראה שעכשיו נוצר פער בלתי סביר בין הציפיות לבין היכולת, וזה מה שהביא את אותם אנשים, שקשה להם לסגור את החודש, להרים קול זעקה.

"אין ספק שיש כיום פערים גדולים. אני יכול להבין את מר לבם של האנשים. כשיש התחייבויות ומסים, ובאותו הזמן גם השכר נשחק, אז המצב לא קל. אני תומך נלהב בסגירת הפערים. צריך לגרום לכך שההכנסה של שכבת הביניים תגדל - באמצעות העלאת המיסוי ברובד העליון והקלה על רובד הביניים. אני מניח שיצטרכו לעשות עוד פעולות כדי להעלות את רמת ההכנסה ולהוזיל את ההוצאות".

מה אתה חושב על המחירים של מוצרי הבסיס ברשתות השיווק?

"אתה צריך לשאול את אשתי, אני לא עושה קניות. אני לא קובע את רמות המחירים בשוק".

אבל אתה כן קובע את רמות השכר של המנהלים הבכירים. אתה לא חושב שמדובר ברמות מופרזות?

"אני כן חושב שמדובר במשכורות גבוהות, ושיש מקום ליתר צניעות ברובד העליון. עם זאת, צריך לזכור שרובד השכירים העליון הוא לא הרובד העשיר. יש רובד אחר, שלאו דווקא מתפרסם, תחת הקטגוריה של 'חברות פרטיות'. שם זה לא מנקר עיניים, אבל זה קיים". קפלן אמנם ביקורתי כלפי שכר הבכירים, אך הוא השתכר בין 2010-2006 כ-51 מיליון שקל.

"המושג טייקונים הומצא בישראל"

אף שבאחרונה הוסרה עננת המכירה של כלל לקרן פרמירה, עננה אחרת החלה מתקדרת מעל שמי החברה - המלצות הוועדה להגברת התחרותיות. המלצות הוועדה, שהוקמה בשנה שעברה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עשויות להביא לשינוי בעלות בכלל ביטוח, זאת בשל ההמלצה להפריד בין בעלות על נכסים פיננסיים לבין בעלות על נכסים ריאליים (כלומר, הפרדה בין חברות תפעוליות שאינן מנהלות כספים לבין חברות פיננסיות). בנוסף ההמלצות עשויות לפגוע באופן משמעותי בחברה האם - קבוצת אי.די.בי - שתיאלץ להתמודד עם משטר תאגידי מחמיר והצעות רכש לחברות שבקבוצה.

לפני כשבועיים טענו נציגי אי.די.בי בפני ועדת הריכוזיות כי לא קיימת בעיה של ריכוזיות בישראל, וכי המשק הוא מבוזר ותחרותי.

אתה חושב שקיימת בעיה של ריכוזיות במשק?

"המשק שלנו קטן. כמה יזמים יש בו? כמה רוכשים פוטנציאליים? בארה"ב יש פיזור בעלות וגרעיני שליטה מינימליים, כי זה משק ענק. מה רוצים בוועדה - שיסגרו את העסק בגלל קדושת הריכוזיות? כל המערכת המודרנית בנויה על פעילות בשוק ההון, מינופים, השקעות, יצירת מקומות עבודה וחלוקת דיווידנדים. אפילו הסוציאל-דמוקרטים אינם מתנגדים לכך.

"יש היום סנטימנט שלילי נגד עשירי ישראל - ואני לא נמנה עמם - שהוא קצת מוגזם. המושג טייקונים הומצא בישראל, הוא לא קיים בעולם. כשאתה מדבר על טייקונים, אתה מטיל סטיגמה על כולם. אי אפשר לדבר בלשון הכללות. יש כאלה שהתנהגו בצורה לא אחראית, ולעומתם יש שפועלים למען הקהילה, שמייצרים מקומות עבודה, שאכפת להם. כשיש כשל שוק צריכה להיות התערבות ממשלתית, אך אני לא חושב שיש כיום כשל שוק. יש רגולטורים שאמורים לטפל. זה שמישהו צלחה דרכו ויש לו יותר חברות זה כשל שוק? אסור לשפוך את המים עם התינוק".

בטיוטה שפירסמה ועדת הריכוזיות היא המליצה כי כל החלטה מהותית בחברת פער - חברה בתחתית פירמידה של קבוצה - תהיה זקוקה לאישור בעלי מניות המיעוט. קפלן מתרעם על ההמלצה, הצפויה להשפיע, לדבריו, באופן מכריע על כלל ביטוח.

"המלצות הוועדה בנוגע לחברות פער הן בלתי הגיוניות", הוא אומר. "חברת פער זו המצאה ישראלית. בראייה שלי כיו"ר כלל ביטוח, העובדה שאצטרך להגיע לאסיפה הכללית ולקבל את האישור של בעלי מניות המיעוט, שבמקרה הספציפי שלנו מדובר במתחרים שלנו - היא לא הגיוניות. כך גם, למשל, קבוצת הראל. כדי להעביר החלטות הם יצטרכו לקבל את אישור המיעוט. מי הם מחזיקי מניות המיעוט? זו לא גברת כהן, זה קופות גמל, קרנות פנסיה ואולי בנקים. אלה הם גופים מתחרים. נראה לי שיש צורך לתקן את ההמלצות".

נוסף על המלצות ועדת הריכוזיות, יש בימים אלה גל של הסדרי חוב. מה דעתך על התנהלות הגופים המוסדיים בהקשר זה?

"שוק האג"ח של חברות קיים בכל העולם, וזה אפיק חשוב מאוד להנעת גלגלי הכלכלה. יש כשלי שוק, אך סטטיסטית, שיעור החוב האבוד שמוגדר כחדל פירעון בישראל נמוך מאוד, ובטל בשישים לעומת הבנקים, למרות כל ההתניות הפיננסיות שהם דורשים והמשטר התאגידי שיש בהם. העובדה שאלה שמגיעים לבסוף להסדרי חוב מביאים כסף מהבית זה ביטוי למאמצים של המוסדיים. אני חושב שנכון ללחוץ בצורה מקסימלית עד לאותו רגע שבו האלטרנטיבה של פירוק החברה גרועה יותר. אם הנזק יהיה גדול יותר בפירוק החברה - אז צריך ללכת להסדר חוב".

האם נכון להלוות שוב למי שעשה תספורת למשקיעים?

"צריך לזכור לו את העובדה שהוא עשה תספורת. מעתה יהיה צריך להביא בחשבון את איכות הלווה. אם הוא עשה תספורת - אז איכותו יורדת. גם בבנקים, כשמישהו לא מחזיר חוב, הבנק דורש יותר שעבודים או יותר ריביות. המומחים זוכרים. אין לשוק המוסדי זיכרון קצר. הנבחרות שמנהלות כסף מוסדי הן יוצאות מן הכלל".

בשנים האחרונות ביצעתם השקעה של 120 מיליון דולר בקרן השווקים המתעוררים של קרדיט סוויס, ורכישות של נדל"ן בחו"ל. מה האסטרטגיה שמנחה את החברה בעניין?

"הקרן פועלת כמתוכנן בשווקים המתעוררים. בתחום הנדל"ן אנחנו פועלים באופן רציף ומוצלח מזה 13 שנה. אנחנו רואים בו אפיק יציב יחסית ותנודתי פחות מאפיקים סחירים, כזה שמעניק תשואה עודפת. חלקו הגדול של תיק הנדל"ן נמצא בישראל ובשנתיים האחרונות פועלת החברה להגדיל את רכיב הנדל"ן בחו"ל עם דגש על אירופה וארה"ב. אנחנו גם ממשיכים להשקיע כמתוכנן בשווקים המתעוררים".

"החינוך הפיננסי עוד לא התרומם"

קפלן, יליד 1939, מתגורר ברעננה, נשוי, אב לשלושה ילדים וסב לשבעה נכדים ונכדות. הוא החל את דרכו המקצועית בתעשייה האווירית, שם בילה את רוב שנותיו כסמנכ"ל כוח האדם. ב-1991 מונה למנהל המשלחת של התעשייה האווירית בארה"ב. התחנה הבאה בדרכו היתה קופת חולים כללית. הוא מונה למנכ"ל הקופה באחת מהתקופות הקשות שידעה - השנים שבהן הונהגה רפורמה מקיפה במערכת הבריאות בישראל (1992-1997). במסגרת התפקיד יזם קפלן תוכנית הבראה יסודית לקופה, שהקטינה את חובותיה במאות מיליוני שקלים.

ואולם נראה היה כי חמש שנים במים הסוערים של מערכת הבריאות הישראלית הספיקו לו. קפלן החליט לעזוב את המגזר הציבורי ולפנות לעולם העסקים המשגשג. למרות חוסר הניסיון בתחום הביטוח, החליטו בעלי השליטה בכלל, אז משפחת רקנאטי, למנות את קפלן לתפקיד מנכ"ל הקבוצה.

מאז, ב-15 השנים האחרונות עומד קפלן בראש אחת מקבוצות הביטוח הגדולות בישראל. נכון לסוף הרבעון השלישי של 2011 לקבוצה קופות גמל בהיקף של כ-34 מיליארד שקל, קרנות פנסיה (כ-23 מיליארד שקל) וקרנות השתלמות (בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים).

בכל הנוגע לחיסכון הפנסיוני, קפלן מציין שישראל הקדימה את העולם בעשור בשל הרפורמה המקיפה שהונהגה בתחום ב-1996. "הרפורמה גרמה לכך שהחוסכים נחשפים מעתה לסיכוני שוק ההון, והובילה לכך שהיקף הניכויים וההפרשות החודשיים גדלו", אומר קפלן. "במקביל, עלתה תוחלת החיים וגיל הפרישה טיפס ל-67. כתוצאה מכך, הפער בין היקף הקצבה החודשית לבין רמת ההכנסה לפני הפרישה צפוי להיות גדול יותר. החיסכון הפנסיוני של הדור שמפריש עכשיו, יהיה הרבה יותר נמוך ממי שפרש לאחר שחסך בקרן ותיקה".

אז מה הפתרון?

"כדי לכסות על הפער ניתן להגדיל את החיסכון הוולונטרי או המוסדי, ולכן אני גם מטיף שקרנות ההשתלמות ייהפכו להיות חיסכון פנסיוני בלבד. לפי דעתי, צריך גם להחיות מחדש את קופות הגמל ההוניות. זו היתה טעות לסגור את הקופות ולבטל את הטבות המס לטווח ארוך. למה לא לאפשר למי שיש פנסיה מינימלית שחלק ממנה יהיה חיסכון הוני? למה 'האח הגדול' צריך לסדר הכל לפי הצרכים שלו? לא נכון לאסור את זה".

למה דמי הניהול על החסכונות בישראל גבוה מאשר בעולם?

"קם כיום קול זעקה בעניין גובה דמי הניהול, אבל יש סיבות אובייקטיביות להתייקרות. צריך לזכור שדמי הניהול התייקרו מעצם זה שצירפו את הבנקים כיועצים פנסיוניים לאחר ועדת בכר. כיום הבנקים מקבלים 0.25% מדמי הניהול בעבור ההפצה ("מכירה" של קופת גמל, ע.א). בעבר, כשהלקוח עבר מקופה לקופה הוא לא נדרש לשלם עמלה. כיום, הלקוח משלם על הייעוץ, וחברות הביטוח מעמיסות את העמלה על הלקוח.

"מעבר לכך, בקרנות הפנסיה דמי הניהול מינימליים. מה גם שיש שם הוצאות תפעול לא מבוטלות. קרנות הפנסיה הן ייחודיות לישראל כך שלא ניתן להשוות את העמלות שלהן ביחס לעולם. גם קופות הגמל הן לא מוצר נפוץ בחו"ל. כך שאין כל כך עם מה להשוות".

בישראל החוסכים כמעט שאינם מעורבים בניהול החיסכון הפנסיוני שלהם.

"קודם כל זה מסובך. אותו אדם צריך להטריח את עצמו, והוא גם צריך עזרה כדי להבין את הנתונים. שנית, לא מעט חוסכים נסמכים על מקומות העבודה שלהם.

"בכלל, הנושא של חינוך פיננסי, עוד לא התרומם בישראל - בעוד שבכל העולם המערבי אנשים מכירים את העולם הפיננסי הרבה יותר טוב. כל העולם המודרני בנוי על סחר חליפין בכסף - זה מצרך כמו כל מצרך אחר. זה לא סביר שאדם שמגיע למבחני הבגרות אין לו הבנה אלמנטרית בנושאים האלה. יש אנשים שלא יכולים להסביר מהי חברה בע"מ. אני בספק אם בוגרים באוניברסיטה שלא סיימו מינהל עסקים או משפטים יודעים לומר מה זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#