גם הבריטים רוצים קרית עתידים משלהם - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם הבריטים רוצים קרית עתידים משלהם

טק סיטי, הפרויקט הבריטי השאפתני לעידוד תעשיית ההיי-טק בלונדון, מנסה להפוך שכונה בוהמיינית למעצמה גלובלית שתמשוך חברות ומשקיעים מרחבי העולם

תגובות

עם שיעור אבטלה הולך וגדל, בעיקר בקרב צעירים משכילים, בבריטניה בוחנים מחדש מגזרים שונים שאפשר לעודד ולפתח, מתוך כוונה ליצור משרות חדשות. הבריטים ידועים כמאמצי טכנולוגיות מהירים וכחובבי גאדג'טים; שוק הסלולר הבריטי הוא מהמתקדמים בעולם; אזור הסיטי של לונדון הוא הבירה הפיננסית של אירופה ומושך אליו הון רב לצד צרכני טכנולוגיה רבים. למרות כל זה, ענף ההיי-טק הבריטי מפגר אחר מעצמות היי-טק אחרות באירופה ובעולם.

תוכנית ההיי-טק השאפתנית שתציל את פוטין מהפיכה

בניסיון לעודד את הענף יצא הממשל הבריטי בשורה של צעדים, בהם גם השקעה במדינות זרות, כמו ישראל, כדי ללמוד את שיטות ההצלחה שלהן, וכן השקעה בפיתוח מקומי של הענף. הפרויקט השאפתני האחרון של הממשל הוא טק סיטי: אזור המעודד הקמת חברות היי-טק וסטארט-אפים בתוך שכונת שורדיץ' במזרח לונדון, הסמוכה לסיטי.

בלומברג

לדברי אריק ון דר קליי, מנכ"ל תאגיד טק סיטי, שורדיץ' היתה בעבר שכונת נמל, מלאה במחסנים ובאזורי פריקה, "הספינות שהגיעו מנהר התמזה היו פורקות סחורה במחסנים. במאה ה-18 פעלה באזור קהילה גדולה של סוחרים יהודים, ובשנות ה-80 הגיעו לאזור בוהמיינים ואמנים, שאחד הידועים בהם היה דמיאן הירסט. זרימת הבוהמה לשכונה נבעה בין השאר מהמחירים הנמוכים ומהמחסנים הגדולים שעברו הסבה לחללי עיצוב. לאחר מכן נכנסו לשורדיץ' חברות היי-טק שונות שהצליחו מאוד, וב-2010 התרכזו בה כ-200 חברות".

הממשל זיהה את המגמה, והחליט לעודד אותה. ון דר קליי, יזם היי-טק שעמד בראש הצוות שהקים ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון לעידוד הענף, הוצב בראש הפרויקט שזכה לכינוי הרשמי "טק סיטי". "אנחנו שואפים לחבר את טק סיטי לערים אחרות באירופה", אומר ון דר קליי. "כל יזם בכל עיר באירופה יוכל ליהנות מרשת חזקה של שיתופי פעולה עסקיים ויזמיים".

בתחילת נובמבר הכריז קמרון על הרחבת ההשקעה באזור, ולכך הצטרפה הצהרה מצד כמה חברות שהתחייבו להשקיע בו, בהן סיסקו וגוגל. "מדובר באזור ובתחום בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה, בהשקעה נמוכה יחסית", מסביר ון דר קליי. "הממשלה והחברות משקיעות סכומים קטנים יחסית כדי לפתח אותו. יש לנו מזל רב, כי בבריטניה פועלים כמה מגזרים חזקים - המגזר הפיננסי, הפקת סרטים ופרסום, וכולם קרובים לכאן. הקשר הפיסי למגזרים האלה ינגיש את האזור עבור יזמים".

ון דר קליי מסביר כי אחת מתופעות הלוואי של הצמיחה המהירה באזור היא מחסור בכוח אדם מוכשר. לדבריו, בשורדיץ' היו בנובמבר כ-500 משרות פנויות, והצורך הגובר בכוח אדם דורש להגביר את ההשקעה בחינוך טכנולוגי. הוא אומר כי מעבר לאתגר של משיכת עובדים, טק סיטי חייבת למשוך חברות מחוץ לבריטניה כדי לעודד השקעות זרות באזור.

בריטניה מעודדת פעילות זאת באמצעות הזרוע הממשלתית UKTI, שלה נציגויות ברחבי העולם, כולל בשגרירות בריטניה בישראל. נציגויות UKTI מעניקות לחברות זרות שירותי ייעוץ בחינם בנוגע להזדמנויות בבריטניה וכן לגבי ההטבות הניתנות לחברות זרות במקום. כך, למשל, לחברות זרות הבוחרות להתמקם בבריטניה, כולל בלונדון, מוצעת שכירות של שנה בחינם. לסטארט-אפים חדשים ניתנות הקלות מס בשיעור של 30%, במטרה להפוך את לונדון לתחרותית יותר ביחס למדינות אחרות, כמו אירלנד, שם מס החברות נמוך ביותר. "מבחינתנו, הצלחה תהיה לסגור את תאגיד טק סיטי, מכיוון שלא יהיה בו עוד צורך", אומר ון דר קליי.

חולקים משרדים

למרות ההטבות הרבות, לחברות זרות לא תמיד פשוט להיכנס לשורדיץ'. האזור אמנם עדיין זול יחסית לחלקים אחרים בלונדון, אך הוא יקר ביחס לאזורי היי-טק אחרים בעולם. השכירות ניתנת בחינם בשנה הראשונה, אך מטפסת במהירות לאחר מכן, ולכך נוספות עלויות שכר, השקעות טכנולוגיות וכדומה. מלבד לונדון, ערים רבות אחרות מנסות למשוך יזמים ולעודד סטארט-אפים וכניסה של חברות היי-טק גדולות לתחומן: ברלין, בריסל ודבלין, לדוגמה, מנהלות תחרות עזה על יזמים ומשקיעים. לפני כמה שבועות הודיעה חברת הרכישות הקבוצתיות גרופון שהיא חוזרת בה מכוונתה להקים משרדים בטק סיטי, מכיוון שהעלות גבוהה מדי עבורה.

בניסיון לפתור את בעיית היוקר בשורדיץ', סטארט-אפים רבים חולקים משרדים, ונעשים מאמצים משותפים לעודד את הקשרים בין החברות הקטנות והצעירות.

חברת סונגקיק, מחברות הסטארט-אפ הראשונות בלונדון, יזמה יום גיוס משותף לכ-30 חברות. "אחת הבעיות של חברות קטנות היא שקשה למצוא עובדים שמוכנים לעבוד אצלך", מספר דן קרואו, סמנכ"ל הטכנולוגיה של סונגקיק. "המוני אנשים מנסים להתקבל לגוגל, אבל לא לחברות קטנות. חשבנו לקבץ 20-30 סטארט-אפים, שינסו יחדיו למשוך את העובדים.

"אירוע ראשון מסוג זה התקיים במאי: כ-40 חברות הציגו את עצמן לעובדים פוטנציאלים. כל כך הרבה אנשים הגיעו, עד שנוצר תור במורד הרחוב. בעקבות זאת ערכנו לפני כמה שבועות אירוע גדול יותר והקדשנו לכך מקום גדול יותר: 1,500 אנשים הגיעו, והרבה חברות גייסו עובדים".

קרואו מסונגקיק אומר כי אם לפני ארבע שנים פעלו באזור שורדיץ' 10-15 חברות סטארט-אפ, הרי שכיום פועלות שם, על פי הערכות, 300-600 חברות - מה שמגביר את מצוקת כוח האדם. תחומי העיסוק של החברות האלה מגוונים ביותר: החל באנרגיה מתחדשת וקלינטק וכלה במשחקים חברתיים ברשת.

קנייה נוחה יותר דרך הרשת

טק סיטי ו-UKTI מסייעים לחברות הפועלות באזור גם באמצעות חשיפתן לתקשורת. באחד מסיורי העיתונאים באירופה שקיימה UKTI בחודש שעבר, התכנסו בגלריית וייטצ'אפל הידועה 12 חברות שמתמחות בתחום האינטרנט, ובייחוד בתחום המדיה החברתית, כדי להציג את עצמן בפני נציגי עיתונים שונים.

המלה הפופולרית ביותר במפגש היתה "דמוקרטיזציה", ובייחוד הצירוף "דמוקרטיזציה של הרשת". אין ספק שזאת כיום אחת ממלות המפתח בתחום המדיה החברתית, במיוחד על רקע המהפכות והמחאות החברתיות שהתעוררו ברחבי העולם בשנה האחרונה.

אחת החברות שעוסקות בתחום היא Webdoc. החברה השווייצית הקימה באחרונה סניף בטק סיטי, כד להיות קרובה לחברות אחרות בעלות תחומי עניין נושקים, כמו סאונדקלאוד, לקראת השקתה בדצמבר. החברה מציעה אפשרות פשוטה לשילוב אלמנטים מגוונים בעמוד אחד בצורה גרפית - אך באופן בסיסי ביותר שאינו מצריך הכרה עמוקה עם HTML או בניית אתרים. "משתמשים רבים רוצים לשתף, אבל הם לא בלוגרים", מסביר אוליבייר דה סימון מוובדוק. "הרעיון הוא ליצור רשומות עשירות במדיה, במה שאנחנו מכנים Web Canvas. אפשר להזרים פנימה את חשבון הטוויטר או הפייסבוק, אפשר להשתמש בכל תוכן באינטרנט ולהכניס אותו לעמוד. אמנים רבים משתמשים בכלי הזה לקדם אלבומים. ברשומה אחת אפשר לכלול את אייטיונס, יוטיוב, גוגל, טיקטמאסטר, גוגל מאפס, פייסבוק ועוד".

חברה אחרת, סנאפ פאשן, נמצאת בשלב פיתוח מוקדם יותר ועדיין לא הושקה רשמית. אתר סנאפ פאשן נועד להנגיש את שוק האופנה באינטרנט, ולאפשר קנייה נוחה יותר דרך הרשת. לדברי ג'ני גריפיתס, מייסדת החברה, "בשביל למצוא שמלה ספציפית באינטרנט צריך כמאה הקלקות בממוצע. בסנאפ פאשן תוכלו לעשות זאת בשלוש הקלקות. האתר יאפשר לגולשים להעלות תמונה של בגד לאינטרנט ולמצוא באמצעותו פריטי לבוש דומים; והוא יאפשר להם להעלות לאתר תמונה שלהם, כדי שהאתר יבחר את הדגמים המתאימים ביותר למבנה גופם".

חברה נוספת שנמצאת עדיין בשלבים מוקדמים היא נאטמג, שמתהדרת גם היא בסיסמת הדמוקרטיזציה. מייסד החברה, ניק האנגרפורד, מספר כי הבין שרק שני מגזרים לא הושפעו מהאינטרנט: שירותי הבריאות והשירותים הפיננסיים. האנגרפורד האמריקאי בחר בלונדון, בין היתר, בשל שיתוף הפעולה של הרשויות הרגולטוריות עם הרעיון שלו - לאפשר גם למשקיעים זעירים להשקיע בתיקי השקעות מגוונים, בעמלה נמוכה מאוד ובהתאמה אישית לכל לקוח ולקוח. "בנאטמג, גם אם לכם יש 100 ליש"ט בלבד אפשר להשקיע במגוון תחומים", אומר האנגרפורד. החברה עובדת מזה 14 חודשים עם משקיעים בעמק הסיליקון ובלונדון.

גם למגזר השלישי יש נציגות בטק סיטי, כמו חברת Apps for Good, שמנסה לסייע בחינוך נערות ונערים לטכנולוגיה ופועלת בממשק שבין חברה לטכנולוגיה. "בבריטניה אנחנו עדים לירידה חדה במעורבותם של בני הנוער בטכנולוגיה, בעיקר של בנות", מספרת דבי פורסטר, המנכ"לית הזמנית של החברה, שמגיעה מתחום החינוך. החברה מעבירה קורס לתלמידים צעירים, שבו מלמדים אותם ליצור אפליקציות בעצמם - משלב זיהוי הבעיה, דרך התכנון וההצגה למשקיעים ועד פיתוח היישום. "הרעיון הוא ליצור פתרונות לבעיות", אומרת פורסטר. "אנחנו רוצים לפתור בעיות אמיתיות של אנשים צעירים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#