המהפכה שמחולל תיקון 16 בשוק ההון - מצב הכסף - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהפכה שמחולל תיקון 16 בשוק ההון

עסקות שאושרו בעבר בקלות של טיול בפארק אינן מאושרות כעת

תגובות

<< ביטול עסקות בין בעלי שליטה לחברות, הפחתות שכר ודמי ניהול ושאר ירקות, עד כדי התפטרות בעלי שליטה - התבשיל הזה מוגש רק כעת, עם כניסתו לתוקף של תיקון 16 לחוק החברות, אך החל להתבשל כבר לפני כשלוש שנים.

בעקבות מסקנות ועדת חמדני (להגברת מעורבות המוסדיים בשוק ההון) חוקקו תקנות המחייבות מוסדיים להצביע באסיפות בעלי מניות ביחס לנושאים מיוחדים כגון עסקות בעלי עניין. לתקנות אלה נלוותה הוראה רגולטורית המחייבת מוסדיים לקיים נהלים בעניין, ואף מאפשרת מיקור חוץ לעניין קבלת חוות דעת מגורם חיצוני, ובה אנליזה והמלצה על אופן ההצבעה.

שחקן בשוק זיהה את הפוטנציאל הקיים, פיתח ושיכלל אופרציית ניתוח והמלצות הצבעה. מוסדיים רבים התקשרו עמו. השחקן פיתח ואימץ מתודיקת אופן הצבעה, שלפיה ברירת המחדל בהעלאת שכרו של בעל שליטה היא להתנגד להחלטה. צריכים להיות טעמים מיוחדים להמליץ אחרת.

המוסדיים אינם רשאים להסתמך הסתמכות עיוורת על המלצת מקור חיצוני. יש לעמוד באופן עצמאי מאחורי החלטת ההצבעה ואף לבצע בחינה עצמאית בהיקף מסוים. ואולם, כעניין שבשגרה ועל פי מרבית הנהלים הפנימיים במוסדיים, אימוץ ההמלצה אוטומטי למדי.

אקטיביזם מוסדי החל לבצבץ ולהתחזק, אולם כוחם של המוסדיים בהתנגדות לאישור עסקות בעלי עניין היה מוגבל: טרם תיקון 16, ניתן היה לאשר עסקה כאמור ברוב של שליש מבין בעלי המניות "נטולי עניין אישי" המצביעים באסיפה.

וכאן מגיע תיקון 16, שהעלה את הרף הדרוש לאישור עסקת בעלי עניין משליש לחצי. מתברר כי שישית קטנה זו עושה את ההבדל. עסקות שאושרו בעבר בקלות של טיול בפארק בעידן השליש וטרם תקנות חמדני אינן מאושרות כעת. בעל שליטה המבין כי אין לו הרוב הדרוש חוסך מעצמו את ההצבעה ודוחה את האסיפה. לאחר ניהול מו"מ מול בעלי מניות המיעוט, המוסדיים, יגיש להצבעה הצעה מחודשת המקובלת עליהם.

מה שסיים את התקנת התבשיל והגשתו כעת לסועדים, בעלי השליטה, היא הוראה בתיקון המגבילה את תוקפם של הסכמים אלה לשלוש שנים בלבד. בחברות רבות נהוגים הסכמי תגמול לבעלי שליטה שהפעם האחרונה בה שהובאו לאישור בעלי המניות היתה לפני חמש או עשר שנים.

בחישוב כולל, אין לי ספק כי נראה חלק גדול יותר מרווחי חברות מועבר לכיסי בעלי המניות מן הציבור. התמריץ לבעל שליטה לפעול לחלוקת דיווידנדים גדול יותר כשהוא מועסק בשכר סביר. מי שמעיין בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי רואה חברות המדווחות כי ב-15 בנובמבר פג תוקפו של הסכם השכר עם בעל השליטה, ולפתע מכריזות על חלוקת דיווידנד - ללא ספק תוצאה מבורכת.

כבכל תבשיל, גם כאן יהיה צורך לעדן את הטעם עם הזמן. ייתכן שנראה הידוק של הפיקוח על בעלי מניות מיעוט המהווים לשון מאזניים בהצבעות שכאלה. מאבקים כאלה כבר החלו להתנהל, ובאופן לא מפתיע הם בעלי מאפיינים דומים.

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין ארנון שגב ושות', ומייעץ לגופים מוסדיים בפעילות ההשקעה

סי די בנק


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#