מונופול נכנע למונופול: חברת החשמל תשלם עוד 8 מיליארד ש' על הגז מתמר - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מונופול נכנע למונופול: חברת החשמל תשלם עוד 8 מיליארד ש' על הגז מתמר

המחיר שבו הסכימה חברת החשמל לרכוש את הגז ממאגר תמר גבוה בכ-13% מהמחיר שהסכימה לשלם בהסכם העקרונות שחתמה עם חברות הגז לפני שנתיים ■ הנימוק: היעדר אלטרנטיבה לתמר אילץ את החברה להתפשר ■ התירוץ: המחיר נותר זהה - אך הוצמד לנוסחה עלומה

7תגובות

>> העסקה הגדולה בתולדות המשק לא תהיה רכישה של חברת היי-טק בידי ענקית מחשוב זרה, וגם לא רכש של מאות קרונות בידי רכבת ישראל או סלילת כביש חדש בידי זכיין פרטי. העסקה הגדולה שתיחתם תהיה לרכישת גז טבעי ממאגר תמר בידי חברת החשמל הממשלתית - עסקה שתספק את צורכי החברה ל-15 השנים הבאות בהיקף כספי שעשוי להגיע ל-19 מיליארד דולר.

אלא שחרף היקפו הבלתי נתפש של החוזה, למרות העובדה שמימונו יגיע מכיסם של ציבור צרכני החשמל ואף שסוכם בהליך פטור ממכרז - נוהל המשא ומתן לגיבושו תחת מעטה חשאיות כבד, ופרטי ההסכם המתגבש נותרים לפי שעה עלומים. חברת החשמל נמנעת עדיין מלדווח כל פרט לגבי רכישת הגז, ולכן המספרים שצוינו עד כה היו בגדר הערכות בלבד. זאת, אף שלתנאי הרכישה יהיו השלכות מהותיות לגבי מחיר הגז שיימכר במשק בעשורים הבאים, ומכאן - לגבי מחיר החשמל ומוצרי התעשייה לסוגיה.

דירקטוריון חברת החשמל יתכנס היום ומחר כדי לאשר את החוזה, שיובא לאחר מכן לבחינת רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים. זאת, כשפרטי העסקה שהגיעו לידי TheMarker מצביעים על תהיות לא פשוטות באשר למחיר הגז הטבעי שאותו הסכימה לשלם לשותפות מאגר תמר - מחיר שיעלה ב-10%-15% מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות שעליו חתמו בדצמבר 2009. ייקור שרירותי לכאורה, שמשמעותו תוספת של כ-2.1 מיליארד דולר לפחות מהכיס הציבורי לטובת חברות הגז במשך 15 השנים הבאות.

רכש הגז הוכפל - אך גם המחיר

דרור ארצי

מחיר הגז שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר יהיה 5.2-5.3 דולרים למיליון BTU (יחידת מידה תרמית). מחיר הגז האמיתי נגזר משורת נוסחאות מורכבות, והוא נבנה על שלל רכיבים משתנים והצמדות מסובכות שמשנות את ערכיו באופן שוטף. ואולם לצורך פישוט העסקה מצוין בדרך כלל מחיר הבסיס של הגז הנרכש. זה, כפי שמסתמן כעת, יהיה גבוה מהמחיר שעליו סיכמו שותפות תמר וחברת החשמל בהסכם העקרונות, שאז היה 4.7 דולרים למיליון BTU בלבד.

בהסכם העקרונות סיכמו אז הצדדים כי חברת החשמל תרכוש גז בנפח שנתי של 2.7 BCM (מיליארד מ"ק) למשך 15 שנה, בהיקף כספי שעשוי להגיע ל-9.5 מיליארד דולר. מחיר הגז בעסקה זו היה גבוה מהותית ממחיר הגז שרכשה חברת החשמל משותפות ים תטיס (2.75 דולרים למיליון BTU) וגבוה ממחיר הגז ששילמה החברה לספקית המצרית EMG - גם לאחר שמצרים ייקרה את הגז ב-46% לכ-4 דולרים למיליון BTU. עם זאת, המחיר היה נמוך מהמחיר ששילמה חברת החשמל לים תטיס בהסכם מאוחר יותר שחתמה מולה, ללא מכרז, עבור רכש שנתי של 1 BCM במחיר של כ-5.6 דולרים למיליון BTU (ראו טבלה).

כבר בהסכם העקרונות הפתיע תג המחיר שלו הסכימה חברת החשמל - תוך התעלמות מהיתרון שברכש גדול יותר של הגז, ומהרווחיות הגבוהה פי כמה של מאגר גז גדול כמו תמר, הגדול פי שמונה מתגלית מארי-B של ים תטיס. אלא שבנוסף, כלל החוזה מנגנון הצמדה תמוה שהצמיד את מחיר הגז למדד המחירים לצרכן - והוסיף עליו הצמדה מסוכנת יחסית למחירי פחם ונפט.

דירקטוריון חברת החשמל הנחה את הנהלת החברה לחתום על חוזי אספקה מחייבים בתוך חצי שנה. ואולם בחלוף התקופה נסוגו שותפות תמר משולחן המשא ומתן. הן הקפיאו את הדיונים עד לסיום עבודתה של ועדת ששינסקי, תוך איום כי העלאת נתח המדינה בתגליות תביא לייקור החוזה של החברה. בוועדת ששינסקי התייחסו לאיום בביטול בטענה כי שולי הרווח הגדולים במאגר אינם מצדיקים כל ייקור. כדי להמחיש את הרווחיות הזו, הציגה הוועדה מודל שמרני שהתבסס על מכירת גז במחיר של 4.5 דולרים למיליון BTU, ובהצמדה למדד שנתי של כ-2% בלבד.

תומר אפלבאום

על בסיס נתונים אלה הוכיחו חישובי הוועדה תשואת פרויקט של 19% למאגר כמו תמר. אלא שלאחר חקיקת חוק מיסוי רווחי הנפט החדש (חוק ששינסקי), דרשו השותפות להעלות את מחיר הגז לחברת החשמל ב-35%-40% לטווח של 6-6.5 דולרים למיליון BTU. המשמעות המיידית של דרישה זו היתה ייקור הרכש ב-3-4 מיליארד דולר.

במקביל, חברת החשמל הציעה לשותפות תמר להכפיל את רכש הגז מהמאגר לכמות שנתית של 4.94 BCM בשנה. מדובר ברכש נוסף של גז בנפח שנתי של 2.24 BCM למשך 15 שנה, שנועד להחליף את ייצור החשמל של החברה ביחידות הייצור הפחמיות בחדרה. למכרז, בהיקף כולל של כ-7 מיליארד דולר, ניגשה לפני כשנה וחצי רק שותפות תמר.

בחברת החשמל סברו כי הגדלת נפח רכישת הגז תרכך את עמדת שותפות תמר ותביא לביטול הייקור שדרשו. בחברה אף בחנו אפשרות להארכת תקופת ההתקשרות בחמש שנים נוספות - ל-20 שנה. אלא שפיצוצי צנרת הגז הטבעי במצרים, והסתלקותו למעשה של המתחרה היחיד לשותפות תמר בשוק הגז, הובילה רק להקשחת עמדותיהן. אלה הסכימו אמנם להפחית מדרישתן המופרזת, אך רק לסביבת מחיר של 5.8 דולרים למיליון BTU.

בחברת החשמל סברו כי שותפות תמר מנצלת את כשל השוק שנוצר כדי לפתוח את החוזים עמה, ולהכתיב מחיר גז שרירותי לכאורה. החברה פנתה לממשלה בבקשה שתתערב במשא ומתן מול השותפות. פנייה זו גררה הודעה מצד שר התשתיות עוזי לנדאו, שלפיה בכוונתו להכריז על הגז הטבעי כמוצר בר-פיקוח כדי לפקח על תמחורו. במקביל, החליטה רשות החשמל כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. כלומר, תעריף החשמל לציבור לא יועלה במידה שחברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי.

בלומברג

לאחר מכן היה זה הממונה על הגבלים העסקיים, פרופ' דייויד גילה, שנזעק לרסן את הלחצים שהופעלו על החברה, והורה לצמצם את נפח הגז שתרכוש בשנים הראשונות של החוזה בכ-40% לסביבות 3 BCM בלבד. זאת, בעקבות חשש כי אספקת גז גבוהה יותר עשויה למלא את הקיבולת של צינור הגז התת-ימי הבודד לאשדוד, ובכך לחסום כניסת יצרני חשמל פרטיים מתחרים. מגבלה זו עשויה להיפתר כבר בסוף 2015 - עם הנחת צינור תת-ימי נוסף לאשקלון.

הצמדה למדד היתה חוסכת מיליארד דולר

תחת חרב הבנקים המממנים את פרויקט פיתוח המאגר, נלחצו השותפות הישראליות בתמר: דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%) למהר ולחתום על חוזה העוגן מול חברת החשמל עד סוף 2011. משבר הגז הטבעי בעקבות הפסקת אספקת הגז ממצרים והידלדלות מאגר ים תטיס דחקה גם בחברת החשמל, והצדדים התכנסו בשבועות האחרונים לכדי חוזה חדש ומחייב.

אלא שחרף הוראת רשות החשמל סיכמו כאמור הצדדים על מחיר גז גבוה יחסית של כ-5.2 דולרים למיליון BTU. המחיר נומק בכך שמדובר למעשה במחיר המקורי מדצמבר 2009 (סביב 4.7 דולרים למיליון BTU) שעליו נוספה "ההצמדה". איזו "הצמדה"? ההצמדה שעליה סיכמו הצדדים עקרונית בלבד בדצמבר 2009, או נוסחת ההצמדה החדשה והעלומה שעליה סיכמו הצדדים - ואף היא כבר מעוררת תמיהות.

ראשית, לא ברור מדוע הסכימה חברת החשמל להתבסס על המחיר שנקבע בסוף 2009. תנאי השוק הרי רק היטיבו עם שותפות תמר בפרק הזמן שחלף. הן נהפכו למעשה למונופול בשוק שעומד ערב משבר, ואף נהנו מזינוק של כ-80% בנפח הגז שיירכש מהן בחוזה. זאת, כאשר עלויות הפיתוח וההפקה ממילא לא גילמו עלייה בשיעור הייקור הנדרש, וחברת החשמל הרי לא התחייבה כלל להצמדה כלשהי.

חמור מכך, לא ברור מדוע נבחרה ההצמדה של 2009 כבסיס לתמחור הגז כעת. ראשית, מעוררת תמיהה עצם הבחירה להצמיד את המחיר המקורי לנוסחה כלשהי שמעלה את מחירו. מכאן, קשה להבין אם ההצמדה היתה בגדר תנאי חוזי - או שנשלפה כדי "להלבין" ייקור לא מנומק. כך למשל, הצמדת מחיר הגז למדד שקלי היתה מוסיפה לערכיו 6.1% בלבד בגין השנתיים שחלפו (4.98 דולרים למיליון BTU). הסתפקות בשיעורי הצמדה זה היתה חוסכת לצרכני החשמל כמיליארד דולר. בחירה בהצמדה ששוקללה בדיוני ועדת ששינסקי היתה גורעת מייקור זה 2% נוספים.

לכאורה, תטען חברת החשמל כי בתנאי השוק שנוצרו השיגה את המחיר המיטבי שיכולה היתה להשיג מול מונופול, ערב משבר גז לאומי. אלא שתהיה זו טעות לתפוס את החוזה שייחתם בין הצדדים כאירוע נקודתי בלבד ו"למחול" על תנאיו.

לא כאן המקום להתנהלות כנועה של הסתפקות במועט. מחיר חברת החשמל משמש בנצ'מארק גם ליתר החוזים שעליהם תחתום שותפות תמר מול יצרני החשמל הפרטי המתחרים בחברת החשמל. משום כך, נדרש משנה זהירות בכל הנוגע ל"ויתורים" נקודתיים לכאורה, הנעשים ברוח נסיבות זמניות - אך נושאים בפוטנציאל להשלכות רוחב מהותיות.

הסכמה לייקור הגז עשויה לגרור העלאה דרמטית בעלות סל הדלקים במשק - ולקבע תג מחיר גבוה לשחקנים עתידיים ולעשורים הבאים. זאת, בין היתר, גם לנוכח העובדה כי חברת החשמל היא הלקוח הדומיננטי בשוק. כפי שפורסם רק בשבוע שעבר, חברת החשמל מתעקשת להכניס לחוזה הגז סעיף MFN (Most Favorite Nation), שלפיו מחיר הגז שתרכוש משותפות תמר יהיה הנמוך במשק. בכך, יקבע למעשה מחר דירקטוריון חברת החשמל "מחיר רצפה" עבור כל שוק הגז, שלא על בסיס תחרותי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#