הלוביסטים ששולטים בנו - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלוביסטים ששולטים בנו

יש לחשוף אותם, שכן הם משמשים כשליחי התאגידים בהשפעה על קבלת ההחלטות בכנסת

3תגובות

בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית במספר השתדלנים הפועלים בבתי המחוקקים בעולם, בשמם של תאגידים ובעלי עניין אחרים, המבקשים להשפיע על קובעי המדיניות בהחלטותיהם.

הצעת חוק הלוביסטים, שגובשה על ידי המכון לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בשיתוף עם ח"כ שלי יחימוביץ', מבקשת להשלים את החקיקה הקיימת בתחום ומטילה על הלוביסטים את החובה לפרסם מידע המועבר על ידם לח"כים במאגר מידע ציבורי ייעודי שיוקם לצורך כך. חשיבותה הרבה של ההצעה נוגעת לכך שהיא מאפשרת ראשיתו של פיקוח ציבורי על אופן קבלת ההחלטות במסגרת ההליך הדמוקרטי בכלל, ועל מעורבותם של בעלי עניין בהליך זה בפרט.

לבה של ההצעה הוא בכך שהיא מאפשרת לחשוף טפח מהשפעתם העצומה של התאגידים הגדולים גם על ההליך הפוליטי-דמוקרטי עצמו, ולא רק על "מרחב השוק", הנמצא כביכול מחוץ לו. המודעות להשפעה העצומה של התאגידים הגדולים על חיינו בשדה המסחר היא כבר עובדה ידועה: עוצמתם הכלכלית והתרבותית של התאגידים מכתיבה במידה רבה לא רק את הרגלי הפנאי ודפוסי הצריכה של הציבור, אלא היא אף מעצבת מרכזית של הרגלי החיים הבסיסיים שלנו, ובהם הרגלי האכילה, ההעדפות החינוכיות ואפילו הזהות הראשונית של האדם המערבי כזהות הצרכנית.

ואולם ההשפעה הרבה של התאגידים הגדולים על ההליך הדמוקרטי, שבאמצעותה הם מנצלים את משאביהם הכלכליים העצומים כמנוף לצבירת עוצמה פוליטית, נותרת עדיין, במידה רבה, סמויה מן העין. במובן זה, הפעילות השתדלנית היא חלק מהעוצמה התאגידית: כשליחיהם של התאגידים ובעלי עניין חזקים נוספים, מעבירים הלוביסטים מידע רב לח"כים ולוועדות הכנסת, מידע שעל בסיסו מתקבלות החלטות פוליטיות, חברתיות וכלכליות מרכזיות.

כך, למשל, קבע הקונגרס האמריקאי, בלחצה של תעשיית המזון האמריקאית, כי "פיצה היא ירק", ואיפשר בכך את המשך הזנת ילדי ארה"ב במזון מהיר בבתי הספר. גם בישראל זכתה חברת נשר לפטור מהעלאת מס הבלו, בשל לחצם של הלוביסטים בעת הדיונים. הלחצים העצומים שהופעלו על ועדת ששינסקי בידי חברות הגז הם דוגמה נוספת, אם כי הצלחתם במקרה זה היתה מוגבלת בשל ההד הציבורי לו זכתה עבודתה של הוועדה.

אימוץ הצעת החוק האמורה יאפשר את קיומו של דיון ציבורי גם בנושאים אחרים העולים על סדר יומה של הכנסת, ותביא לכך שלכל אדם תהיה האפשרות לעמת את המידע שהועבר לחברי הכנסת על ידי לוביסטים מונעי אינטרס עם מידע אחר, העשוי להוביל את נבחרי הציבור למסקנות שונות מאלה שביקשו השתדלנים לקדם. שקיפות זו תאפשר לא רק החלטות מושכלות יותר של נבחרי הציבור, שכן המידע שיגיע לידיהם יהיה מגוון יותר, אלא תאפשר גם לצמצם את "מרחב הצביעות" שבין הצהרותיהם של התאגידים על מדיניותם בתחומים כמו איכות הסביבה וזכויות אדם, לבין פעילותם השתדלנית בפועל.

התמיכה הרחבה לה זוכה ההצעה מחברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית הכרחית להצלחתה של חקיקה בנושא זה, ומעידה על חשיבותה של ההצעה כצעד ראשון של ביצור הדמוקרטיה הישראלית מפני השפעות סמויות מן העין של בעלי אינטרסים על הליכי החקיקה. על הח"כים שהדמוקרטיה יקרה ללבם להצטרף ליוזמה ולתמוך בה. את המתנגדים להצעה ישפוט הציבור, כמי שחובת נאמנותם אינה מסורה בראש וראשונה לבוחריהם.

הכותבת היא ראש המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#