מי צריך גז? "צריך להסתכל אל עבר השמש - לא מה שקבור באדמה" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי צריך גז? "צריך להסתכל אל עבר השמש - לא מה שקבור באדמה"

בישראל מעצבן אותו העומס בכבישים ("הקמתם מדינה בשביל תלות במכונית?"); באביב הערבי הוא רואה הזדמנות אקולוגית ("דמוקרטיה אזרחית תאפשר עתיד ירוק"); אויגר אוזסמי, מנכ"ל גרינפיס ים תיכון, מאמין שהאקולוגיה צריכה להנחות את בניית הכלכלה

4תגובות

באוגוסט 2008 פרצו פעילי גרינפיס אל מתחם תחנת הכוח רוטנברג שבאשקלון, טיפסו על העגורנים שמעל הר הפחם, כבלו עצמם לשערים ותלו שלטים בגנות כוונת הממשלה להקים במקום תחנת כוח פחמית נוספת. שלוש שנים לאחר מכן, ניצבת ישראל בפני משבר גז טבעי חריף, לקראת דילול כמעט מלא של עתודות הגז הזמינות שלה למשך השנתיים הקרובות - ואלמלא תחנות הכוח הפחמיות ואלה הניתנות לשימוש חלופי בסולר ומזוט, היתה נדונה לשבת השנה בחשכה.

"זו לא היתה טעות", משיב בנחרצות אויגר אוזסמי (Uygar Ozesmi), מנכ"ל גרינפיס ים תיכון, כשהוא נשאל אם יש לישראל פריווילגיה לוותר על חשמל מזהם. "אם ישראל היתה משקיעה באנרגיות מתחדשות, לא היו לה דילמות לגבי צינורות גז מושבתים או מריבות עם שכנותיה על שדות גז. ישראל צריכה לבנות תחנות כוח באנרגיה מתחדשת, ולחשוב גם על ביזור של ייצור החשמל שלה".

אוזסמי יהיה אורח הכבוד בכנס הארצי לקיימות, שייערך השבוע באשדוד.

עידן תגליות הגז הטבעי, שאליו נחשפה ישראל בשלוש השנים האחרונות, לא רק שלא מרשים את אוזסמי, אלא אף מכעיס אותו. "הגז הוא התשובה הלא נכונה לצורכי האנרגיה של ישראל", הוא יורה. "זו גם תהיה טעות להסב תחנות פחמיות לגז טבעי. בשביל להשיג אנרגיה אתם צריכים להסתכל אל עבר השמיים, אל עבר השמש - ולא על מה שקבור באדמה".

ובכל זאת, אי אפשר להתכחש לתרומה של הגז לייצור חשמל נקי יותר, ולתרומתו לכלכלה ולתעשייה ככלל.

"אם נשווה את הגז לנפט ולפחם, אז הוא קצת יותר טוב מבחינה סביבתית. אנו מקווים שנוכל להשתמש בגז, אבל לזמן מוגבל מאוד - נאמר, עד 2030. זאת, רק כדי לגשר על הפער שיידרש עד שנוכל לסמוך בעתיד על אנרגיות מתחדשות יעילות. ברור שלא ניתן לשרוף את כל הפחם, הנפט או הגז - כי אם נעשה זאת, כדור הארץ לא יוכל להיות מיושב. שריפת כל רזרבות הנפט המוכרות תעלה את הטמפרטורה הממוצעת בעולם ב-6 מעלות, וזה יהיה סוף העולם כפי שאנו מכירים אותו. במובן הזה, צריך את הגז לזמן קצר מאוד של לא יותר מ-20 שנה, ובמערכות יעילות מאוד, כמו תחנות כוח במחזור משולב.

"צריך לעודד אנרגיה סולארית ורוח, ולקדם התייעלות אנרגטית. על כמה גגות בישראל יש פאנלים פוטו-וולטאיים? למה הממשלה לא נותנת מספיק סובסידיות לייצור חשמל סולארי מבוזר שעמיד גם בפני פגיעות חבלניות? כדי להשיג עצמאות אנרגטית צריך ביזור אנרגטי, והאנרגיה הנפוצה צריכה להיות מתחדשת, כדי לא להרוס את הסביבה וליצור צמיחה ירוקה".

בימים של משבר כלכלי, איך ניתן לצפות מממשלות או מאזרחים, לסבסד אנרגיה מתחדשת ויקרה?

"תראה את הניו דיל של הנשיא רוזוולט בארה"ב במשבר הכלכלי הגדול של שנות ה-30. הממשלה נתנה עבודה וקנתה סחורות כדי להגדיל את הביקושים, והפכה את המדינה לקצת יותר סוציאלית. הפעם, כשהכלכלה התחילה להידרדר, האמריקאים שפכו טריליוני דולרים להצלת בנקים. אם את הכסף הזה היו משקיעים ביצירת משרות, הכלכלה היתה קמה מעפר כמו עוף החול, ובעוצמה גדולה יותר.

"אנחנו עדים למצב שבו כדי להציל את הכלכלה, מדינות מצילות ארגונים ללא זכות קיום, ומקצצות בתקציבים חברתיים. הבעיה העיקרית כרגע היא אבטלה, והפתרון לאבטלה הוא בתעשיית השירותים. כמה משרות נהרסות כשמייבאים נפט ופחם? על ידי בנייה של אנרגיות מתחדשות ניתן לתמוך בתעשייה מקומית וליצור משרות בתחום השירותים לאנרגיה מתחדשת. אם ישראל מתגאה בכך שהיא מדינה מתקדמת, אז איך היא יכולה להישען על אנרגיות מלוכלכות?"

"לא שמעתי על דוד שמש מסוכן"

אוזסמי, 41, ד"ר באקולוגיה מאוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב, שימש יו"ר תנועה סביבתית בטורקיה, פירסם עשרות מאמרים מדעיים וגם ספר בנושא השמירה על הטבע, ובארבע השנים האחרונות מכהן כמנכ"ל סניף ים תיכון של הארגון הבינלאומי גרינפיס. כדי לקבל מושג לגבי הכר שממנו נובטות עמדותיו, די יהיה להאזין לחזונו בדבר תמהיל הדלק העתידי לייצור החשמל, שניצב מן הסתם על 100% אנרגיות מתחדשות.

"ניתן להשיג זאת עד 2050, בכל האזור", הוא מקדים מענה לספקנות. "מה שצריך זה רצון פוליטי, ומנהיגים שיראו בעתיד אנרגטי שכזה מבוא לשלום. ישראל מייבאת פחם ונפט, אבל היא ידועה בטכנולוגיות מתחדשות ובהיי-טק. לישראל יש כלים טכנולוגיים להיות המובילה בתחום האנרגיות המתחדשות, ולנער את עצמה מכבלי הנפט, הגז, הפחם והגרעין".

הביקורת המרומזת על היעד שקבעה ממשלת ישראל לשילוב אנרגיות מתחדשות בייצור חשמל (10% עד 2020), לא נותרה יתומה. אוזסמי מרמז כי גם אין די ביעד שקבעה הממשלה לצמצום פליטות הפחמן - הפחתה של 20% מצפי הפליטות ב-2020, בתרחיש "עסקים כרגיל" (ללא התערבות הממשלה, בהתחשב בצמיחה וגידול האוכלוסייה). לדבריו, היעד צריך להחמיר להפחתה ריאלית של פליטות הפחמן, כך שיגיעו ל-80% מהפליטות ב-1990, כפי שהתחייבו מדינות מפותחות רבות. גם בתחום ההתייעלות האנרגטית סבור אוזסמי כי ניתן לעשות הרבה יותר.

"תראה את רחובות תל אביב או את הכבישים המהירים. הם מלאי מכוניות. האם לשם כך הוקמה מדינת ישראל, כדי לשכפל את התלות במכוניות של ארה"ב?", תוהה אוזסמי. "מדינה כמו ישראל חייבת תחבורה ציבורית יעילה וחזקה. אם מדברים על צפיפות אוכלוסין, צריך ליצור אנרגיה איפה שהאוכלוסייה נמצאת, ולא בים - תוך סיכון הסביבה הימית ואזורי ההולכה והעיבוד ביבשה. בישראל יכולים הבתים לייצר יותר אנרגיה ממה שהם צורכים, בייחוד אם מתייעלים אנרגטית".

את הקריאה לאיתור מקורות אנרגיה נקייה וזולה יש המתרגמים כיום במשרד התשתיות דווקא להאצת פרויקט להקמת תחנה גרעינית באתר שבטה שבנגב. "הבטיחות היא עדיין הסוגיה העיקרית בכל הקשור לייצור אנרגיה גרעינית, ולכן היא רק נעשית יקרה יותר", אומר אוזסמי. "לאנרגיה הגרעינית אין עתיד בעידן שבו האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית משתפרות כל הזמן, ונעשות זולות יותר. וזה עוד לפני שדיברנו על ההשלכות החיצוניות של הפסולת הגרעינית, למשל. לא שמעתי על סכנות לבריאות הציבור כתוצאה מדוד שמש".

"אקולוגיה וכלכלה - חד הן"

סניף גרינפיס ים תיכון פועל בעיקר באגן המזרחי של הים התיכון, אזור שמשתרע מטורקיה, דרך אלבניה ועד מאוריטניה שבצפון אפריקה. הוא חולש על כל מדינות הים התיכון, למעט יוון, איטליה וספרד. "אנחנו פעילים כיום בעיקר בארבע מדינות: טורקיה, לבנון, ישראל וירדן", אומר אוזסמי. "בקרוב נתחיל לעבוד שוב במצרים".

כיצד משפיעות עליכם התהפוכות הפוליטיות בעולם?

"כדי שהחברה האזרחית תתקדם, וכדי שהאזרחים ייקחו חלק בתהליכים הדמוקרטיים שיאפשרו לנו להגיע לעתיד בר-קיימא, צריך שיהיו דמוקרטיות חזקות. אנחנו מקווים שהמדינות יתחזקו ויבטיחו מקום לחברה האזרחית ולדמוקרטיה אזרחית לקראת עתיד ירוק. באמצעות תנועות פוליטיות ניתן להגיע להישגים, ואנחנו מקווים שהן יאמצו גם את הנושאים הסביבתיים, שחיוניים בטווח הבינוני והארוך בדיוק כמו הנושאים הכלכליים והפוליטיים, ולמעשה הם בלתי נפרדים מהם".

ואיך עובד התיאום בין הישראלים לשכנותיה הערביות?

"אנחנו ארגון בינלאומי שרשום במלטה ועובד עם יישויות עצמאיות בכל המדינות האלה. לכל מדינה יש תוכניות וקמפיינים משלה, ואנחנו מספקים תמיכה ותיאום. בטורקיה אנחנו מתמקדים בשינוי אקלים, בדגש על קמפיין נגד גרעין, נגד פחם, ובעד מהפכת אנרגיה שתעודד אנרגיה מתחדשת, הגברת יעילות והפחתת פליטות מזהמים - כל זה, לצד קמפיין נגד יבוא מוצרים מהונדסים גנטית ובעד דיג בר-קיימא.

"בלבנון, עובדים יותר על שימור סביבה ימית ומניעת זיהום ים. בישראל אנחנו מתמקדים בימים אלה בעיקר בשלושה נושאים: מיחזור ברשויות מקומיות, הגנה על מקורות מים ומניעת זיהום כתוצאה מניצול פצלי שמן. בירדן אנחנו פועלים נגד אנרגיה גרעינית, ובמצרים אנחנו מתכננים להגיע לנושא של חקלאות בת קיימא.

"כרגע אין פרויקטים חוצי גבולות, אבל אחד הקמפיינים המשותפים אצל כולם הוא זה שנוגע לשינויי אקלים. דו"חות אחרונים מגלים כי אגן הים התיכון המזרחי יושפע מאוד משינויי אקלים, שיפחיתו דרמטית את מקורות מי השתייה ויהפכו את האזור לכמעט בלי ניתן למחיה. לכן, קמפיין פצלי השמן שלנו בישראל (פרויקט IEI בחבל עדולם, א"ט) נועד גם לשימור של משאבי מים. הדרך לשלום ודו קיום עוברת בפתרון המשברים הסביבתיים".

כיצד ניתן לשלב בין אינטרסים סביבתיים ועסקיים? האם נגזר על שוחרי איכות הסביבה להתנגד לתעשייה?

"האינטרסים משותפים. העסקים תלויים במוצרים שנכנסים, ויש להם גם מוצרים שיוצאים, כמו פסולת. אני קורא לעסקים להיות כמו אגם - לתת הרבה מים, אבל ללא פסולת.

"המלים כלכלה (economy) ואקולוגיה מקורן באותה מלה יוונית, eco, שמשמעה - משק או בית. כלכלה היא הכללים של הבית, ואקולוגיה היא הידע של הבית. איך אפשר לקבוע את כללי הבית, באופן שסותר את הידע? לחשוב שסביבה ועסקים, או אקולוגיה וכלכלה, הן ספירות אחרות - זו טעות גדולה מאוד. אקולוגיה וכלכלה צריכות להיות אחת, וליצור אדמה פורייה, שעליה נוכל לחיות.

"מנקודה זו, צריך לחשוב איך בונים את העסקים כדי לטפח את האדמה, ואיך נדאג שלא נזהם ונהרוס אותה. אם יש לך מתקן טיפול בשפכים, זה טוב, כי אתה מנקה מים. אבל אם אתה משתמש באנרגיה שמגיעה מתחנת כוח פחמית, אתה הורס את מערכת המים, כי אתה משפיע על האקלים וגורם לבצורת.

"תחשוב על מתקני התפלה בחופים. אתה מתפעל אותם על בסיס חשמל המופק בגז, ויוצר מים מתוקים. אבל מפליטות גזי החממה, אתה עלול להעלות את מפלס מי הים, ובסוף התחנה תישאר מתחת למים.

"הידע של האקולוגיה צריך להנחות אותנו בבניית הכלכלה. האתגר הוא ליצור מעגלי ייצור, במקום קווי ייצור, ולעשות שימוש במשאבים מתחדשים במקום לכלות משאבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#