ועדת השרים דחתה את הצעת החוק לחיוב לימודי ליבה בכל מוסדות החינוך - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת השרים דחתה את הצעת החוק לחיוב לימודי ליבה בכל מוסדות החינוך

ח"כ עינת וילף: "לא ייתכן מצב שבו המדינה מממנת מכספי הציבור חינוך ששולח את בוגריו לחיי אבטלה". משרד החינוך: "הצעת החוק מרעה את המצב הקיים"

תגובות

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה אתמול פה אחד את הצעת החוק לחיוב לימודי ליבה בכל מוסדות החינוך בישראל. שר החינוך, גדעון סער, היה אחד המצביעים נגד ההצעה. מגישי ההצעה ידעו מראש שהסיכוי לאשרה בוועדת השרים היה נמוך, אך בחרו להגיש אותה כדי "להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי".

על פי ההצעה, שהוגשה על ידי חברי הכנסת ציפי חוטובלי (הליכוד), עינת וילף (העצמאות), מאיר שטרית (קדימה), אורי אורבך (הבית היהודי), נחמן שי (קדימה), זאב ביילסקי (קדימה) וניצן הורביץ (מרצ) - על כל מוסדות החינוך בישראל להקדיש 75% מהלימודים בהם ללימוד מקצועות הליבה, שעל פי ההצעה כוללים: תנ"ך ומורשת ישראל, אזרחות, עברית, מתמטיקה, מדעים ואנגלית או ערבית. במגזר הערבי יידרשו התלמידים ללמוד מורשת ערבית, היסטוריה ומסורת ערבית במקום מורשת ישראל.

סלמן אמיל

לדברי משרד החינוך, כותרת ההצעה מטעה מכיוון שהיא מרעה את המצב הקיים בכך שהיא מאפשרת תקצוב מלא לבתי הספר שמלמדים רק 75% לימודי ליבה, בניגוד למצב הקיים שבו שיעור התקצוב מותאם לשיעור לימוד מקצועות הליבה. בנוסף, מחייבת הצעת החוק אישור תכניות לימודים על ידי ועדה של הכנסת - דבר שיביא לפוליטיזציה של תכניות הלימודים".

ואולם וילף, טוענת כי הצעת החוק מדברת על כך ש-75% מהשעות יוקדשו ללימודי ליבה והשאר לפי בחירה של בית הספר. הדבר יאפשר לכל בית ספר לפתח אופי ייחודי לו ב-25% הנותרים של השעות - החל ממדעים והמשך בגמרא. למעשה, מדובר ב-100% לימודי ליבה ב-75% מהזמן".

ההצעה עוסקת בביטול חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים מ-2008. החוק כיום מאפשר לתקצב את הישיבות הקטנות, שבהן לומדים כ-20 אלף תלמידים, גם אם לא לומדים בהם את לימודי הליבה. מלבד הישיבות הקטנות, על פי חוק, כל מוסד בישראל חייב ללמד את לימודי הליבה כתנאי לתקצובו. בתי ספר מחוץ למסגרת בתי הספר הממלכתיים מתוקצבים על פי שיעור לימודי הליבה שלהם. עם זאת, בשל מחסור במפקחים במשרד החינוך, קיימת אכיפה דלה על שיעור לימודי הליבה בחלק ממוסדות החינוך שבהם נכללים גם רשתות החינוך העצמאיות של המגזר החרדי.

לפי הצעת החוק, מדי שנה ייבחנו כל התלמידים במוסדות החינוך שבהם יונהגו לימודי הליבה במבחנים ארציים בכל מקצוע. בנוסף, ההצעה תדרוש מהמשרד להקים מנגנון פיקוח מקיף שיוודא שמוסדות החינוך מקיימים את לימודי הליבה ולא לתקצב מוסדות חינוך שלא מלמדים את מקצועות הליבה.

"אמנם לא היו לי אשליות שהצעת החוק תעבור, אך העליתי אותה כדי שהנושא יישאר על סדר היום הציבורי כל העת", הוסיפה וילף. "לא ייתכן מצב שבו המדינה מממנת מכספי הציבור חינוך ששולח את בוגריו לחיי אבטלה, עוני והסתגרות כאשר שאר חלקי החברה נושאים בנטל העבודה, תשלום המסים, והשירות הצבאי במדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#